משיח: "לא יודע איך לאכול את הסיטואציה"

אחרי שהביא לישראל מדליית כסף מאליפות העולם בגלשן ניל פרייד, נמרוד משיח התקבל בנמל התעופה בן גוריון כגיבור לאומי ובעיקר מקומי. כחמישים מחברי מועדון הגלישה במכמורת, בו גדל ואותו הוא מייצג, הגיעו לקבל את פניו. בין מקבלי הפנים בשדה היו גם אביו המאמץ של משיח.

"זה טירוף, לא חלמתי על כזה דבר", אמר משיח לאחר נחיתתו מהתחרות באנגליה. "אני חייב תודה ענקית למאמן שלי גל פרידמן, הוא עזר לי המון. אם הוא לא היה המאמן שלי, לא הייתי מגיע לכל זה. אני לא יודע איך לאכול את הסיטואציה שאני חוזר עם מדליה מאליפות העולם. זה פשוט חלום. שם באנגליה לא עיכלתי כלום, כאן כבר יש תחושות אחרות לגמרי".

"עכשיו אני קודם כל רוצה להגיע הביתה, לישון ולנסות לנשום", המשיך משיח הנרגש ודיבר על תכניותיו לעתיד, "יש לנו את כל החורף לעבור ולהירגע ועוד שלוש שנים לעבוד לקראת המטרה האמיתית, לונדון 2012. אם לא יהיו שם רוחות כמו עכשיו, אנחנו נהיה מוכנים להכל".

המאמן הגאה, גל פרידמן: "כל הכבוד לנמרוד. זה הישג גדול, אבל עכשיו העיניים כבר קדימה, אנחנו עם התכניות של מה צריך לעשות הלאה. לפני אולימפיאדת לונדון 2012, יש עוד אליפויות עולם ואירופה. עדיין לא החליטו מה הקריטריונים לאולימפיאדה, איך ייקבע מי מבין נמרוד ושחר צוברי, ייסע ללונדון, אבל יהיה בסדר".

קבלת פנים נרגשת של גולשי מועדון מכמורת (אורן אהרוני)

עם כל ההתלהבות מהישגו של משיח, נדחק קצת הצידה הכוכב הגדול של הענף, המדליסט האולימפי שחר צוברי, שלא צפוי לוותר כל כך מהר על מקומו בלונדון עוד שלוש שנים.

בינתיים, באתר השיוטים בפורטסמות' הוא נאלץ להסתפק במקום ה-13 הצנוע ונחיתתו לא לוותה באור הזרקורים אליו התרגל.

"תמיד ידעתי שיש תחרות ויש גולשים טובים בארץ, ברור לי שאני לא לבד", אמר צוברי. "קשה לדעת מה לא עבד, זו פעם ראשונה אחרי הרבה מאוד זמן שאני לא בעשירייה הראשונה, אבל ככה זה בספורט בכלל ובמיוחד בשייט. ההבדל בין הגולשים הוא המבנה הפיזי והרוחות הן דבר חשוב מאוד במשוואה הזאת. כל אחד עובד על הצדדים החלשים שלו".

מעיין דוידוביץ', שסיימה במקום ה-18 בתחרות הנשים, סיכמה את הופעתה: "פשוט לא הלך לי, אין לי מה להגיד. באימונים הרגשתי כל כך טוב, אבל בשיוטים עצמם זה היה שונה. בהתחלה הרגשתי שאני יכולה להצליח והרגשתי שיפור מטורף ברוחות החזקות, אבל ההמשך שלי לא היה טוב".