ההתחלה הקשה של ניקי פאלי
השנים הראשונות של משפחת פאלי בארץ לא היו קלות כלכלית, גילוי הכישרון של ילדם סייע. "לא יודע איך אפשר להסתדר מ-1,500 שקל בחודש, אבל זוכר שהיה גרוע יותר", הוא מספר
עד אותו יום בו קפצתי באימון מכבי חיפה בנווה שאנן, לגובה 1.60 מטר, לא חשבתי ולא רציתי לחשוב על העתיד שלי ושל משפחתי בארץ. הייתי אז ילד בן 14, ממשפחה במצוקה וחסרת אזרחות. לפי הסטטוס שלי, עוד לא היה אדם שקוראים לו ניקי פאלי.
הסתובבתי ברחובות כדי להעביר את הזמן. ואז, הופעתי לאימון אצל אלברט פונגין, מאמן הקפיצה לגובה, שבחן את היכולת שלי. הוא הבין שיש לי כשרון. בסוף אותה עונה כבר קפצתי 1.90 מ'. מכאן, הכל השתנה. זה לא שפתאום התעשרתי, אבל התוצאות עשו את ההבדל בחיים, כלומר במצב המשפחה. בכל זאת, כשעשו לי מבדקים במכון וינגייט, מצאו שאני לא מקבל תזונה נכונה. זו היתה תוצאה של המצב בארץ.
ההתקדמות באתלטיקה שינתה דברים. קודם כל, יכולתי לתמוך במשפחה בזכות הכספים הלא רבים שקיבלתי, בעיקר בהורים שלי. כרגע, אחרי הפציעה שלי והירידה בתוצאות, גם התמיכה הופחתה. קשה לי, אבל אני זוכר שהיה יותר גרוע לפני שהתחלתי לעסוק באתלטיקה.
היו לי שנתיים נהדרות בהן זכיתי במדליות, במיוחד מדליית הכסף באליפות העולם לנוער בביג'יין (קפצתי לגובה של 2.29 מ') והמקום השישי באליפות אירופה לבוגרים, כמשתתף הצעיר ביותר (19), עם שיא אישי של 2.30 מ'. עד שקרתה הפציעה שעיכבה את ההתקדמות. בעונה האחרונה עברתי ניתוח ואני מחכה לחזור לקפוץ בעוד חודש כדי לדעת עד כמה הניתוח שיקם אותי. אלו החיים של אתלט.
עכשיו, התמיכה שאני מקבל היא בסך 1,500 שקל. לא משהו שאפשר לבנות עליו. ניסיתי להשלים הכנסה בעבודה במסעדה, אבל זה לא הסתדר כי צריך הרבה זמן לאימונים. בכל מקרה, גם במצב הלא נעים הזה, אני זוכר שפעם היה הרבה יותר גרוע.
אין ספק, הדרכון הישראלי שקיבלתי והיחס שניתן לי בתקופות מסוימות היו תוצאה של עיסוק מוצלח בספורט. כנראה שכדורגלן ברמתי היה יכול לבנות ווילה בכספים שהיה מקבל, אבל אני לא מוותר על האתלטיקה כי אני, קודם כל, אוהב להיות אתלט. והאתלטיקה, היא זו ששינתה את חיי.
(הביא לדפוס: אבינעם פורת)
- ארגון לתת שואף לגייס 200 אלף ארוחות חג לנזקקים לקראת החג (שיחולקו באמצעות עמותות ברחבי הארץ). להצטרפות לארוחת חג וירטואלית לחצו כאן. בנוסף ניתן לתרום ארוחה באמצעות שליחת המילה 'לתת' בהודעת אס.אם.אס למספר 2255.
צילום: דודי ועקנין
מומלצים
