שתף קטע נבחר

מומחים: הסכנה מדו"ח גולדסטון - תביעות בודדים

דו"ח האו"ם על מבצע "עופרת יצוקה" אמנם ממליץ להעביר את הממצאים לבית הדין הבינלאומי, אולם מומחים למשפט בינלאומי סבורים כי הסיכוי לכך אינו גבוה: "הדו"ח יכול לשמש תחמושת לתביעות במדינות שבהן ניתן לעשות זאת"

האם דו"ח גולדסטון יוצר סכנה ברורה ומיידית להעמדת מדינאים וקצינים ישראלים לדין בגין פשעי מלחמה? גורמים משפטיים אמרו הערב (יום ג') ל-ynet כי לדו"ח ועדת האו"ם על מבצע "עופרת יצוקה" "אין משמעות משפטית מיידית" בכל הנוגע לבית המשפט הבינלאומי בהאג, אך הוא עלול לסייע להגשת תלונות פרטיות במדינות המאפשרות הליך מסוג זה. 

 

 

דו"ח הוועדה קובע כי ישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה בתחילת השנה.

הוועדה קובעת כי גם ישראל וגם הפלסטינים הפרו את החוק הבינלאומי, ו-"אולי גם ביצעו פשעים נגד האנושות". בדו"ח, הכולל 575 עמודים, הומלץ להעביר את הממצאים לבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג, וכן לדיון במועצת הביטחון.

 

בנוסף, קראו חברי הוועדה לחברות מועצת האו"ם לזכויות אדם לפתוח בחקירה פלילית בבתי המשפט של כל אחת מהן, תחת החוק האוניברסלי, אם ישיגו די ראיות להפרת אמנת זכויות האדם משנת 1949. "קיימת אחריות פלילית אישית, אך אין הוכחות משפטיות", כתבו החוקרים.

 

"לחיילי צה"ל אין סיבה לחשוש. ישראל והפלסטינים אינם צד באמנת בית המשפט הבינלאומי ורק אם זה יהיה המצב - ניתן יהיה להטיל אחריות אישית ופלילית על חיילים וקצינים ישראלים", אמר ל-ynet ד"ר רובי סיבל, מרצה למשפט בינלאומי והיועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ.

 

לדבריו, "אין לאף גוף, מלבד אולי בית הדין הבינלאומי בהאג, סמכות לקבוע אם בוצעו פשעי מלחמה. רק אם ישראל תהיה צד לאמנת בית הדין הבינלאומי, או אם בית הדין יחליט שהרשות הפלסטינית היא כמו מדינה ויכולה להצטרף אליו - רק אז ניתן יהיה להטיל אחריות אישית ופלילית על חיילים וקצינים בצה"ל. הסיכוי לכך נמוך. אם האו"ם יעביר את הדו"ח לבית הדין הבינלאומי, הנזק שיגרם הוא בעיקר תדמיתי הסברתי".

 

"החקירות של ישראל אינן ראויות"

עם זאת, סיבל סבור כי דו"ח גולדסטון יכול להביא לתלונות באותן מדינות בהן לאזרח הבודד יש אפשרות להגיש תלונה. "דו"ח גולדסטון יכול לשמש תחמושת לאלה שיתבעו את ישראל, לדוגמא בבריטניה שבה המערכת המשפטית אינה מתערבת בהגשת תלונות והדבר תלוי בשיקול הדעת של השופט. הממשלות באירופה נמנעו עד-כה מלהגיש תלונות רשמיות ויש להניח שיימנעו מכך גם בעתיד, כי הן יודעות את העובדות". 

  

אך יש גם מי שרואה צדדים אחרים ומסוכנים יותר בדו"ח. עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בינלאומי של זכויות אדם, סבור כי "דו"ח גולדסטון הינו דו"ח חריג בצורה בלתי רגילה כיוון שהוא קובע שהחקירות הישראליות שבוצעו אחרי המבצע אינן ראויות. השורה התחתונה היא שדו"ח הזה מקרב אותנו עוד צעד למחזה של משפטים מחוץ לישראל נגד מדינאים וקצינים ישראלים בגין פשעי מלחמה".

 

עו"ד ספרד מסכים גם הוא כי לדו"ח אין משמעות משפטית מיידית, אולם לדבריו הדו"ח מצטרף לשורה של דו"חות קודמים, שיכולים ליצור הסכמה בינלאומית על חשד כבד שבעופרת יצוקה בוצעו פשעי מלחמה.

"הדוח עלול להביא לנכונות גוברת של מדינות מערביות ושל בתי משפט שונים לעצור ולקיים הליכים נגד קצינים ומדינאים ישראלים. מועצת הביטחון של האו"ם יכולה להקנות סמכות לבית המשפט הבינלאומי לחקור ולהעמיד לדין, אולם סביר שזה לא ייקרה בזכות הווטו האמריקני".

 

ספרד מפנה אצבע מאשימה כלפי צה"ל והמדינה וטוען כי חקירה אמיתית של השתלשלות האירועים הייתה יכולה למנוע את קירוב ההליכים הבינלאומיים. "את כל זה היה ניתן למנוע אילו מדינת ישראל הייתה חוקרת ברצינות, במקצועיות, ובתום לב את הטענות על ביצוע פשעי מלחמה ומעמידה לדין את האחראים על כך. אם היא הייתה עושה כך, משפטית היה קיים מחסום להעמדה לדין של גורמים שונים בחו"ל", סיכם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גולדסטון. ההמלצות להאג?
צילום: רויטרס
צילום: אלכס קולומויסקי
עו"ד ספרד. מתקרבים למשפטי פשעי מלחמה
צילום: אלכס קולומויסקי
הרס בג'בליה אחרי המבצע (ארכיון)
צילום: AP
מומלצים