לא רוצה? לא צריך, אבל למה להיות כלבה?

זהו מכתב לכל אחיותיי לנשק, אולי בקשה. אולי סתם כמה מילים שיישכחו בעוד חמש דקות (אני מקווה שלא).

הבר האיני התורן, שישי בערב, מכירים את הנוהל. בתור שתי בחורות בנות 23, לא היה לי ולחברתי קשה במיוחד להיכנס. ברמן ששותה יותר מהוא מוזג, עושה עיניים לכל בחורה שיושבת על הבר, עובד מהר, אולי כי הוא חושב שכך הוא מצליח לעבוד על מישהו. מוזיקה נחמדה, חזקה מדי, מתמזגת עם כוסות על הבר, קטנות מדי. הבר גדול, מרובע, נותן זווית מצויינת לטרף הבא. ויש אפילו יותר מאחד, איזה כיף שיש מבחר.

אני מוצאת את עצמי עם השליש הייניקן שלי מסתכלת מסביב, ומשהו מרגיש לי לא אמיתי. כאילו אני ניצבת באיזה סרט, אבל דפקו אותי ולא סיפרו לי. חברה שלי לא מרגישה ככה בכלל. הסתכלות קצרה מסביב, והנה ניצב מולי נושא המכתב הזה, קופץ לי מול הפרצוף.

וכדי להמחיש לך, אחותי היקרה, על מה אני מדברת, אפתח בדוגמה היפותטית: את יוצאת לדייט עם בחור ממש חמוד שפגשת. יש לו עיניים שובבות, מחייכות, ואת ממש מבסוטית מעצמך שהצלחת לתפוס אחד כזה. הפרפרים בבטן עושים התעמלות אמנותית בבטן שלך; הם על הטרפז, ואז על המקבילים, את תוהה אם לרשום אותם לאולימפיאדה. אחרי ערב של צחקוקים ומבטים, אתם יוצאים לרחוב. הוא מתקרב אלייך. את מתפלאת איך הבטן שלך יכולה להתכווץ כל כך אחרי שרק סיימת לאכול. הוא כבר די קרוב, את ממש מרגישה את הריח שלו. הוא שואף את הריח שלך. הוא מעקם את הפרצוף, נותן בך מבט של סלידה, מסתובב והולך, משאיר אותך לבד באמצע הרחוב.

ולא סתם אני נותנת לך דוגמא הנוגעת לריח, מפני שמסיבה כלשהי, לבנות יש נטייה לעקם את האף כשבחור מתחיל איתן, כאילו בדיוק לפני שנכנס שם עליו את הבושם " ביוב או מי קולחין" החדש.

כדאי שתביני, אחותי, מה עושה לבחור אותה התנהגות שלך: בדיוק כרגע נכנסת בגאווה לנעלי "המניאק התורן". כן, אותו בחור מהדוגמה שהבאתי, שהשאיר אותך באמצע הרחוב עם כאב ממש פיזי בחזה ועם פנים רותחות מבושה ותסכול.

עכשיו תשמעי, אני לגמרי יכולה להבין אותך. ברור שהוא היה צריך להבין לפני שהוא ניגש אלייך שאת לא בקטע, הרי כתוב לך על המצח מי הטעם שלך. כמה חבל שהוא לא יודע לקרוא.

גם חברה שלי, בחורה מקסימה, שבאמת רוצה קשר, עטתה על עצמה במהלך הערב את הבעת הסירחון, ומצאתי את עצמי תוהה איך בחורה כל כך נחמדה, שאני באמת אוהבת, יכולה להיות להתנהג בכזה רוע, בלי לשים לב אפילו. אני רוצה שתנסו לדמיין את ההרגשה שמישהו שאתן רוצות דוחה אתכן. עכשיו תכפילו את זה פי 57. דמיינו שמישהו מחזיק לכן את הלב ומוחץ אותו בשיא הכוח ואז נותן לכן שתי כאפות, אחת בכל צד, כדי שתוכלו באמת להרגיש בושה.

הוא הרים לך את השמלה? הוא אמר לך משהו משפיל?

מה הוא כבר עשה, אותו בחור שהתחיל איתך? הוא הרים לך את השמלה? הוא אמר לך משהו משפיל? הוא בסך הכל פתח איתך בשיחה, אולי בצורה קצת צולעת, או רקד לידך בתקווה שתרצי לרקוד איתו. את רוצה שיכתוב לך פתק? ישאיר הודעה בתיבה?איך את בדיוק מצפה שמישהו יצור אתך את הקשר הראשוני?

אומרים שברים ומסיבות הם מקומות גרועים להכיר. יש משהו בפאבים הפופולריים האלה, שמכין את הרקע ואת התפאורה להתהגות נבזית. מצליחים לעבור סלקציה, הולכים לדפוק את הראש. הולכים לצוד.

ממש מעציב אותי כשאני שומעת נשים וגברים מדברים על הצד השני כאילו הוא האויב אותו יש להכריע, לנצח ולכבוש. אולי זה בגלל שלפני שכל אחד יוצא מהבית,הוא בוחר ללבוש את חליפת ה"תראו כמה מניאק ושווה אני יכול להיות" החדשה שלו. אולי פעם הבאה סתם תלבשי איזו שמלה.