חבריה לעבודה של לריסה: קיווינו שהיא תתעורר
"חטפנו צמרמורות והלם", אמרו הרוקחות בכפר ויתקין ביום בו מתה לריסה גרישצ'נקו, שהפכה לנרצחת השביעית בפיגוע בחדרה ב-2005. "היא הייתה מקסימה ועדינה, חבל על משפחה צעירה שלא הספיקה ליהנות מהטוב שחיכה לה בארץ"
"קיבלנו את הבשורה על מותה בתדהמה. למרות פציעתה הקשה תמיד הייתה לנו תקווה שהיא תצא מזה". כך אמרו היום (ה') ל-ynet חברותיה לעבודה של לריסה גרישצ'נקו שנפצעה אנושות לפני ארבע שנים בפיגוע בשוק בחדרה - ומתה הלילה, בגיל 39. היא הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.
גרישצ'נקו עבדה כרוקחת בקופת חולים כללית בכפר ויתקין. חברותיה סיפרה כי הקימה את בית המרקחת שבמרפאה מאפס. היא התחילה לעבוד בבית המרקחת כחצי שנה לפני הפיגוע ובמהרה התחבבה הן על עובדי המרפאה והן על הלקוחות במקום.
ד"ר קראוס סיפרה עוד כי לאחר הפיגוע הם היו בקשר עם בעלה ושלושת ילדיה הקטנים וכי קיבלו עדכונים לגבי מצבה. "ידענו שאין הרבה תקווה שהמצב שלה ישתנה, אך תמיד קיווינו לטוב וניסינו לעודד את המשפחה. במרפאה תמיד דיברנו על כמה היא חסרה במקום". משפחת גרישצ'נקו התכנסה הבוקר באבלה לאחר היוודע דבר מותה של האם.
במרפאה תמיד דיברו על כמה שלריסה חסרה (צילום: עידו ארז)
החברות לעבודה סיפרו כי הכירו היטב גם את בעלה בוריס, של לריסה, שעבד כרוקח בפרדס חנה. גם את ילדיהם פגשו כאשר לריסה הביאה אותם לעבודה. "מדובר במשפחה צעירה שהייתה בראשית דרכה. היו להם כל הנתונים להצליח, כל העתיד היה לפניהם ולצערנו קרה מה שקרה והיא לא הספיקה ליהנות מהעתיד הטוב שחיכה לה בארץ", סיפרה קראוס.
הזיכרון האחרון - מהטיול המשותף
כחודש לפני הפיגוע יצא צוות המרפאה לטיול בירושלים. החברות לעבודה דיפדפו הבוקר במזכרת שנותרה מלריסה - התמונות מאותו טיול.
דינה בסר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרפאה: "לריסה הייתה בעלת מוטיבציה, אישה נעימה, עדינה, שקטה וצנועה. הטיול הוא אחד הזיכרונות האחרונים ממנה. קיבלנו את הבשורה בתדהמה, לא חשבנו שזה יקרה עכשיו, לא היה ניתן לצפות מתי זה יקרה".
"היום בבוקר, כשאחת הרוקחות הודיעה לנו על מותה, כולנו קיבלנו צמרמורת והלם.
תמיד יש תקווה שאולי היא תצא מהתרדמת. היא הייתה אישה צעירה עם שלושה ילדים ותמיד קיווינו שנשמע בשורה טובה שהיא חזרה להכרה", סיפרה בסר.
רות, לקוחה בבית המרקחת שהכירה את גרישצ'נקו, אמרה כי היתה אצילית: "אישה יפהפייה, מאוד מתחשבת ומאוד נעימה. בתקופה שהיא עבדה בעלי היה מאוד חולה ולא תמיד היה לי מרשם רופא - אך היא תמיד עזרה".
"ליבי עם המשפחה שבערב ראש השנה, כשאנחנו מחכים לבשורות טובות, הם צריכים להתמודד עם הצער והכאב", סיכמה ד"ר קראוס.
