מטיילים בחגים? אל תפספסו את קבוצת קשת

הגיע חודש ספטמבר ועמו תקופת החגים, חגי תשרי. השנה אנו נחוג את החגים בדיוק בתחילת הסתיו האסטרונומי, כאשר יום השוויון יחול ב-22 בספטמבר.

עבור אלה מאיתנו שיבקשו לבלות את ראש השנה ואת תקופת החגים בחיק הטבע, הגשתי סקירה קצרה על אחת מקבוצות הכוכבים המיוחדות בשמיים, קבוצת קשת. כל הדרוש הוא להצטייד במשקפת שדה ולבחור מקום חשוך מעט (בימים של תחילת סוכות יפריע לנו אורו של הירח המלא, אבל ממחצית החג הירח מותיר לנו הירח המתמעט כמה שעות פנויות בתחילת הערב).

קבוצת קשת היא אחת מקבוצות הכוכבים המעניינות בשמיים. בנוסף לעצם היותה אחת מ-12 המזלות, קבוצת קשת מצויה בכיוון שבו מצוי מרכז הגלקסיה שלנו ולפיכך היא עשירה מאוד בגרמי שמים מכל המינים והסוגים – החל בכוכבים כפולים, צבירי כוכבים פתוחים וסגורים וערפיליות שונות ומשונות.

בימים אלה של תום הקיץ מצויה קבוצת קשת מעל האופק הדרומי מיד בתחילת הערב. קל מאוד לזהותה בשל צורת ה"קומקום" שלה. אלה שמצויים במקומות חשוכים בהם נראה שביל החלב, יבחינו בתחילת הערב בשביל החלב הנמתח מכיוון צפון, עובר דרך הזניט ומגיע לקבוצת קשת (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).

קבוצת קשת קשורה לקבוצת כתר דרומי, השוכנת מדרום לה, שם מצויים הכוכבים המסמלים את רגלי הסוס הקדמיות של דמות הקשת. על קשר זה מעידים איורים של האל האשורי אשור שנמצאו בעמק הפרת. אל זה תואר בהרבה איורים כמצוי בתוך מעגל ובידיו קשת וחץ.

האכדים כינו את הקבוצה בָּאן, קֶשֶת. הבבלים כינו את הכוכב הבהיר בקבוצה (או כמה כוכבים בקבוצה) בשם כָּאכָּאבּ קָשתוּ, הכוכב (או הכוכבים) של הקֶשֶת. משברי חרסים שנמצאו בערים שונות בעמק הפרת, שמתארים את כוכבי הקבוצה, נראה שהיא יוחסה גם לנֶרגָל, האל הענק של המלחמה המתואר כשחץ וקשת בידו, שהוזכר בספר מלכים ב' בפסוק ואנשי-כוּת עשו את-נרגל (שם, י"ז ל').

השמות שניתנו לכוכבי הקבוצה באגן הים התיכון מציינים את הקבוצה כחץ וקשת. המצרים ראו בקבוצה קַשָת וכך היא מופיעה בגלגל המזלות של דנדרה, אם כי הם ראו בה גם את האלה איביס. הקבוצה כונתה קֶשֶת בעברית, קֶשתָה בסורית, יָאִי בטורקית, ומשמעות כל השמות הללו זהה.

על פי המקורות העבריים היתה הקשת סמלם של אפרים ומנשה כפי שמצוין בברכת יעקב ליוסף אביהם: בן פורת יוסף בן פורת...ותשב באיתן קשתו... (בראשית מ"ט, כ"ב-כ"ג). באשור נקשרה הקבוצה לחודש כּיסליבו, הוא חודש כסלו, שבו זרחה הקבוצה יחד עם השמש בתחילת האלף הראשון לפני הספירה. הקשר של הקבוצה לסוס קיים גם בהודו, שראו בקבוצה אָסווינִי, פרש.

קבוצת קשת בגלגולה היווני מייצגת מושך קשת שהתגלגל מאוחר יותר לדמות הקנטאורוס שהיה חציו סוס וחציו אדם. מרבית הסיפורים המיתולוגיים הקשורים בקנטאורים מיוחסים לקבוצת קנטאורוס, וסיפור שמזוהה עם הקבוצה אינו קשור בקנטאור כי אם בסאטיר. הסאטירים היו בני לווייתו של דיוניסוס. אחד מהם, קרוטוס, היה אהוד במיוחד על המוזות ששכנו על הר הֶליקוֹן מכיוון שכה הנעים בשירתו את זמנן. כה רבה היתה חיבתן של המוזות לסאטיר, עד שהמצאת המחווה של מחיאת כפיים לציון שביעות רצון מיוחסת להן.

אך לא בשל אופיו העליז והאווירה העליזה שהשרה מוקם קרוטוס בשמים, אלא מפני שהיה פרש מעולה וצייד מהיר ואמיץ. כמחווה לבקשת מעריצותיו המוזות מיקם זאוס את קרוטוס בשמיים ואף הוסיף לו סוס וכן קשת שיוכל להמשיך לצוד, ללמד שתופעת המעריצים עתיקת יומין היא וראשיתה ביום שבו פצח המשורר הראשון בזמרה. משוררים יוונים מאוחרים יותר החליפו בין קרוטוס לקנטאורוס כירון וזו הסיבה למעבר מזיהוי הקבוצה עם סאטיר לזיהויה עם קנטאורוס (מתוך – האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

כאמור, קבוצת קשת מכילה גרמי שמים רבים, שחלקם נראים בעין ממקום חשוך. כאשר השמים חשוכים והירח נעדר מהם עד כדי שאפשר להבחין בשביל החלב בעין, אפשר לסרוק את השמים במשקפת שדה קטנה או בטלסקופ קטן. כיוון שהאזור של שביל החלב בקבוצת קשת כה עשיר בגרמי שמים, גם סריקה אקראית של האזור תביא לתוצאות.

הערפיליות הגדולות של קבוצת קשת, נראות היטב בעין ככתמים בהירים מעל השוליים העליונים של שביל החלב. מי שרוצה לאתר את גרמי השמים בקבוצה יכול להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה, ולאחר זיהויה של קבוצת קשת בשמיים, לעבור למפה המפורטת של קבוצת קשת ובה מצוי תאור המיקום של כמה מגרמי השמיים הבולטים של הקבוצה ביחס לאופק).

שני טרפזים וכוכב מעליהם

קבוצת קשת מצויה בשמיים בכיוון שבו מצוי מרכזה של הגלקסיה שלנו, שביל החלב. צורתה של הגלקסיה הוא כדיסקה שטוחה שאנו (מערכת השמש) מצויים בשוליה. מרכז הגלקסיה מוסתר מעיננו על ידי ענני אבק כהים וצפופים. מי שיביט בשמים בתחילת הערב בחודשים ספטמבר אוקטובר, יוכל לראות את שביל החלב נמתח מהצפון, עובר דרך הזניט דרך קבוצת ברבור שצורתה צלב ומשם הוא מתפצל לשני חלקים מקבילים עד קבוצת קשת המצויה מעל האופק הדרומי. ה"פיצול" של שביל החלב נגרם על ידי ענני אבק קר ודחוס המצוי על מישור הגלקסיה ומסתיר חלקים ממנה, כולל המרכז, מעיננו. (אפשר לראות את צורת שביל החלב בשמים הן במפת הכוכבים המסתובבת והן במפה הפרטנית).

קבוצת קשת נראית כשני טרפזים, שמעליהם כוכב אחד שיוצר עם שני הטרפזים מעין משולש. זהו למדא. נתחיל עם ערפילית הקרויה לגונה או בשמה הקטלוגי M8, המצויה סמוך לגבולה הצפון מערבי של קבוצת קשת ונראית בעין בקלות כעננה מוארכת מעל שוליו הצפוניים של שביל החלב (האות M מציינת שהעצם מצוי בקטלוג של שארל מסייה).

קל לזהותה אם ממשיכים את הקו מהכוכב המצוין באות סיגמה, המצוי בטרפז המזרחי אל הכוכב למדא. במשקפת אפשר להבחין בצורתה המוארכת ובצביר הכוכבים המצוי בתוכה. מרחקה מהשמש 5000 שנות אור וגודלה כ-130 שנות אור. מעליה (מצפון לה) מצויה ערפילית הקרויה – שלוש האונות או שלוש השיניים (M20). צבען האדום של שתי הערפיליות נובע בעיקר מאטומים של מימן המוקרנים בקרינה החזקה של כוכבים חמים המצויים בערפיליות או בסמוך להן.

בערפילית M20 מצויה גם ערפילית כחולה שצבעה הכחול נובע מהחזרת אורו הכחול של כוכב חם המצוי בסמוך על ידי חלקיקי אבל המצויים בה, דומה למנגנון הצובע את שמינו בצבע התכול.

ערפיליות אלה המכילות גז ואבק הן אזורים בהם נולדים כוכבים חדשים, כתוצאה מקריסה של ענני גז ואבק (אפשר לראות עננים דחוסים כאלה בצילום התקריב של ערפילית M20 שצולם במצפה בגבעתיים. העננים הדחוסים נראים ככתמים כהים על רקע הערפילית והם מקנים לה את שמה – שלושת השיניים).

הכוכבים הנראים בתוך ערפילית הלגונה הם צביר שנוצר מהערפילית עצמה ומאיר אותה. גודלה כ-50 שנות אור והיא מרוחקת מערפילית הלגונה כ-200 שנות אור ו-5200 שנות אור מהשמש.

למעלה משמאל M20 על שני חלקיה – החלק המאיר האדום ומשמאלו הערפילית המחזירה הכחולה. צילום - הראל בורן. למעלה מימין תמונת תקריב של M20 כפי שצולמה במצפה הכוכבים בגבעתיים במסננים שהעבירו אור הנפלט מאטומי מימן, חמצן וגופרית. למטה, ערפילית הלגונה ובמרכזה צביר הכוכבים שנוצר בה (צילום: טל פייביש)

מ-M22 נעלה צפונה עד שנגיע לכתם גדול מאוד, מוארך, שנראה כמו עננה קטנה על שוליו הצפוניים של שביל החלב. זהו למעשה אזור עשיר מאוד בכוכבים בשביל החלב שקיבל את המספר 24 בקטלוג של מסייה. מצפון ל- M24, אפשר לראות כתם נוסף – זוהי ערפילית האומגה או בשמה הקטלוגי M17.

כמו ערפילית הלגונה, גם זו ערפילית גז ואבק המכילה בעיקר מימן מיונן והיא מהווה מוקד ליצירת כוכבים. מרחקה דומה למרחקן של M20 ו- M8 והוא מוערך בכ-4500 שנות אור כאשר קוטרה 60 שנות אור.

תמונה עליונה – ענן הכוכבים הענק M24 וסמוך לקצה העליון הימני של התמונה ערפילית האומגה- M17 – צילום יוסי חורי. משמאל למטה, תמונת תקריב של ערפילית M17 שצולמה במצפה הכוכבים בגבעתיים מבעד למסננים שהעבירו אורכי של גל הנפלט מאטומי מימן, חמצן וגופרית. ימין למטה, "כתם הדיו" – ערפילית כהה על רקע אינספור כוכבים בשביל החלב ומשמאלה צביר כוכבים. הערפילית הכהה היא ערפילית אבק וגז, כה צפופה וקרה (כ-80 מעלות קלווין בלבד) שאינה מאפשרת לאור לחדור דרכה (צילום: ארנון שטלריד)