ממאלמו ועד מורסיה: הדרך הקסומה לחצי הגמר
הנבחרת פתחה את העונה עם ניצחון ענק בשבדיה והמשיכה עם סנסציה נגד רוסיה. רגע לפני שעולים למפגש ההיסטורי בספרד, ynet מזכיר את המסע המופלא של סלע, לוי, רם וארליך
ביום שישי בצהריים נבחרת ישראל תעשה היסטוריה כאשר תשחק בפעם הראשונה בתולדותיה בחצי גמר גביע דייויס. אפילו בימי עמוס מנסדורף, שלמה גליקשטיין וגלעד בלום, נבחרת הדייויס שלנו לא הגיעה לחצי גמר מונדיאל הטניס.
דודי סלע, הראל לוי, אנדי רם ויוני ארליך כבר נכנסו להיסטוריה של הספורט הישראלי, עם הישג חסר תקדים, אחד הגדולים אי פעם. רגע לפני שהרביעייה המופלאת עולה על מגרשי החימר במורסיה בניסיון להשלים סנסציה נוספת, בואו ניזכר יחד ברגעים הגדולים בדרך לאירוע ההיסטורי.
מרץ 2009: כך השתקנו את המפגינים השבדים במאלמו
אחרי הניצחון על פרו בפלייאוף ההישרדות בסוף 2008, נבחרת הדייויס שלנו הבטיחה עונה נוספת בין 16 הגדולות בעולם. בדיוק כמו לפני שנה, גם הפעם הוגרלנו לפתוח בסיבוב הראשון של הבית העולמי מול שבדיה. אחרי ההפסד הביתי ברמת השרון אשתקד, הפעם הגיע תורנו לצאת למשחק חוץ בסקנדינביה.
רובין סודרלינג הפצוע נעדר, כמוהו גם יונאס ביורקמן, שהודיע על פרישה מטניס. על הנייר בשורות טובות לנבחרת שלנו, שנאלצה לשחק באולם במאלמו ללא קהל, בגלל ההפגנות הסוערות נגד ישראל, זכר למבצע 'עופרת יצוקה'.
ואיפה הצופים? האולם הריק במאלמו (צילום: AP)
היום הראשון היה ארוך במיוחד, כיאה לגביע דייויס. אחרי דרמה לא קטנה, תומאס יוהאנסון ניצח את הראל לוי 6:8 בחמישית והעלה את המארחת ליתרון. דודי סלע לא נשאר חייב ובעוד מותחן אדיר איזן חזרה, עם 9:11 בחמישית על אנדרס וינסיגרה. בשבת, הצמד השבדי החזיר למארחת את היתרון, עם 1:2 על אנדי רם ואמיר חדד, שהחליף את יוני ארליך הפצוע. ביום הנעילה, סלע חזר מפיגור 2:1 לניצחון 2:6 בחמישית על יוהאנסון, שקבע 2:2 בהתמודדות ושלח את ההכרעה למשחק החמישי והאחרון.
הראל לוי, האיש הכי מושמץ בטניס הישראלי בשנים האחרונות, השאיר את כל התקדימים בצד וזרק את כל הסטיגמות לכל הרוחות, עם ניצחון ענק. 6:8 במערכה החמישית על וינסיגרה נתן את האות לחגיגות גדולות על המשטח באולם במאלמו, עם הקדשה מיוחדת למפגינים מחוצה לו.
יולי 2009: ההיכל גועש ונרגש, כמו בימיו הגדולים
ארבעה חודשים אחרי הניצחון הענק בסקנדינביה הקרה, ישראל חזרה למפגש בית בחום הישראלי של חודש יולי. אחרי שבועות ארוכים של ויכוחים בין מרכז הטניס נישראלי והאיגוד, כולל התערבות של בית המשפט, הוחלט כי לראשונה מזה למעלה מעשור, נבחרת הטניס שלנו תעזוב את רמה"ש ותארח מפגש בית ביד אליהו.
כולם דיברו על הרצון לעשות רווח מהביקור של האורחת הנוצצת, עם מראט סאפין כדמות הכי בולטת, בהיעדרו של ניקולאי דוידנקו. אף אחד לא באמת האמין שלישראל יש סיכוי כלשהו לנצח את הדוב הרוסי. אף אחד, חוץ מלקפטן אייל רן וחניכיו.
לאורך כל השבוע המקדים, במסיבות העיתונאים ובראיונות הרבים לתקשורת, כל מי שלבש כחול-לבן חזר ואמר שיש סיכוי ואפשר לנצח. הראל לוי עבר מדיבורים למעשים ופתח את הדרך לסנסציה הגדולה עם 4:6, 2:6, 6:4, 2:6 בלתי נשכח על איגור אנדרייב, במשחק בו הזכיר את הכושר מימיו כשחקן טופ 30 בעולם.
הטירוף ביציעי יד אליהו נמשך עם עוד הצגה של 'דודי התותח' בדייויס. הפעם סלע חזר מפיגור לניצחון 6:3, 1:6, 0:6, 5:7 על מיכאל יוז'ני והציב את ישראל במרחק נגיעה מהישג ענק. בשבת כל הלחץ עבר לרם וארליך, שלמרות איבוד יתרון 0:2, הצליחו לנצח בחמישית 4:6 את סאפין וקוניצין, 0:3 לישראל בדרך לחצי גמר גביע דייויס ראשון בתולדותיה. כל מי שנכח ביד אליהו באותה שבת היסטורית, לא שוכח עד היום את הצמרמורת שאחזה בו.
ועכשיו: ספרד נטולת נאדאל על הכוונת
ועכשיו, חודשיים וחצי אחרי, עוד בטרם הספקנו לעכל את ההישג המדהים, הגיע הזמן שוב לעלות למגרש. הפעם היריבה היא מחזיקת הגביע, ספרד, מעצמת הטניס (והספורט?) מספר 1 בעולם. רם כבר הודה שהסיכוי שלנו לנצח הוא 0.00001 אחוז.
רפאל נאדאל, הפצוע בשרירי הבטן, לא ישחק הפעם, אז הסיכוי שלנו, אם תרצו, הוא מה שאנדי רם אמר, כפול 2. אז למה בכל זאת להאמין שנבחרת הדייויס תעשה לנו ראש השנה שמח בספרד? כי אם נסתכל אחורה, בתחילת 2009, הסיכוי שישראל תגיע לפיינל פור בגביע דייויס היה גם הוא 0.00001 אחוז. ותראו לאן הגענו.
