"'לבנון' הופך את התליין לקורבן"

הבמאי הישראלי שמוליק מעוז, שזכה לפני שבוע בפרס אריה הזהב היוקרתי בפסטיבל ונציה, זוכה לתגובות קצת פחות מחבקות בלבנון. קבלת הפנים לה זכה בביירות סרט הביכורים של מעוז, "לבנון", היתה עוינת משהו הן בעיתונות הרשמית והן בבלוגים לבנוניים עצמאיים, כך על פי דיווחי סוכנויות הידיעות הזרות.

"הסרט מציג את נקודת המבט הישראלית", כתב שליח של התקשורת הלבנונית לוונציה, "הוא מציג מבצע להגנה עצמית שבו 'האחר' אינו קיים, האויב מוסתר, חסר, מוצג כ'טרוריסט'". סרטו האישי של מעוז חי מחדש את ניסיונו הפרטי של הבמאי כחייל ישראלי צעיר בלבנון של 1982 ודרך נקודת מבטו של טנקיסט. בסרט חיילים ישראלים הכלואים בתוך טנק אינם רואים את זוועות המלחמה שהותירו את חותמם על לבנון.

מעוז עם שחקני הסרט. לא קרוב לביקורתי (צילום: Getty Images imagebank)

בשעה שמעוז התעקש כי אין מדובר בסרט פוליטי, עיתונאים לבנונים רבים, כך נכתב בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP, לא שוכנעו. כך, למשל, ביומון "אל-מוסתקבאל" נכתב כי הסרט הוא ניסיון למחוק 40 שנה של "תוקפנות ישראלית" והוסיפו: "הציבור באיטליה מצר על ארבעה חיילים שסובלים ולא על קורבנות המלחמה... הסרט משמש להצגת ההומניזם של המדינה הציונית בלבד".

גם היומון "אל אחבאר", שנחשב מקורב לאופוזיציה הסורית והאיראנית, יצא נגד הסרט הישראלי. "רבים חשבו שמדובר בסרט אנטי מלחמתי שמבקר את המלחמות שמדינת ישראל וצבאה ניהלו, אך למעשה זהו סרט שאינו קרוב לביקורתי", נכתב ביומון והודגש, "מעוז נוגע רק במשבר הפסיכולוגי אותו חווים ארבעת החיילים בתוך הטנק".

ביומון "אל-נאהר" נכתב: "הסרט יוצא כמצופה מתוך המחשבה שהופכת את התליין לקורבן או מעין-קורבן... 27 שנים אחרי שרצח מישהו בפעם הראשונה בחיים, מעוז מחליף את הטנק במצלמה. בראשון הוא השתמש בכדי להרוג, בשני כדי לשכנע... אך בדרך אבדה האמת".

מבקרי קולנוע לבנונים הישוו בין סרטו של מעוז לזה של ארי פולמן, "ואלס עם בשיר", שזכה בפרס גלובוס הזהב והיה מועמד גם לפרס האוסקר. "מעוז יוצא נשכר מהגל אותו התחיל ארי פולמן בקאן ומהטרנד הישראלי המצליח של בדיקת המצפון המיוסר", נכתב בעיתון "אל אחבאר", שזיכה את המאמר בכותרות: "ואלס עם שמואל מעוז!".

אבל כאמור לא רק התקשורת המרכזית בלבנון הגיבה קשה לסרטו של מעוז. באחד הבלוגים המרכזיים של העולם הערבי, "Angry Arab News Service", מתואר סרטו של הבמאי הישראלי כ"סרט מלחמה ישראלי שכל כולו מחווה לרוצחים מהצבא הישראלי". גם הודעות בטוויטר לא חסרו. כך למשל מגיב לבנוני שכתב: "נפלא, סרט ישראלי נוסף על לבנון שמאניש את החיילים הישראלים במקום את הקורבנות הלבנונים והפלסטינים". במסר טוויטר נוסף מצופים בלבנון תוהה הכותב: "אם היו אלה לוחמי חיזבאללה עם נשק שמגנים על עצמם מפני הישראלים, האם הסרט הזה היה זוכה להצלחה כה רבה?".

ממש כמו "ואלס עם בשיר" של פולמן לפניו, גם הסרט הישראלי המצליח של מעוז לא יוקרן בלבנון, זאת בשל מדיניות החרם על מוצרים ויצירות ישראליות.

מ-2000 עד 2009, כל כתבות הקולנוע בזמן ynet