נקיים מחטאים: עם ישראל עשה "תשליך"

מאות אלפי יהודים בארץ ובעולם ביצעו בראש השנה את טקס ה"תשליך" המסורתי. על פי המנהג, יוצאים בחג אל מקור מים - ו"משליכים" אליו את חטאי השנה החולפת. בדרך-כלל נוהגים לקיים את המנהג ביום הראשון של ראש-השנה לאחר תפילת מנחה, אולם האשכנזים דוחים אותו ליום השני כשהיום הראשון של החג חל בשבת. 

תשליך נתנייתי (צילום: עידו ארז)

בין השאר אומרים בתפילת ה"תשליך" פסוקים מתוך ספר מיכה, המבטאים את השלכת העוונות: "מי אל כמוך, נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו, יכבוש עוונותינו, ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה פרק ז' פסוקים י"ח-י"ט). כמו-כן נהוג לומר תפילה מיוחדת שחיבורה מיוחס לחיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי), שחי במאה ה-18 בארץ ישראל ובאיטליה. 

מנהג התשליך מופיע בספרי הראשונים באשכנז ובמשך הדורות מנהג זה התפשט גם לערי ספרד וארץ ישראל ונוהגים בו כיום כל קהילות ישראל. מטרתו של התשליך היא לעורר את מידת הרחמים ולהזכיר את עקידת יצחק. על-פי המדרש, בשעה שאברהם אבינו הלך לעקוד את בנו אברהם אבינו עבר בנהר שהגיע עד צווארו, ואמר: "הושיעה ה' כי באו מים עד נפש". הנהר המנסה לעכב את אברהם מללכת להר המוריה הוא השטן המעכב מלעשות טוב וישר. על כן מקובל בקהילות ישראל גם כן ללכת לנהר כדי להתעורר בתשובה ולהשליך כביכול את עוונותינו לנהר כדי להתחזק בעשיית הטוב - כמו שאברהם אבינו התגבר על מכשול הנהר.