יותר ויותר ישראלים עניים, רעבים ומונעים מעצמם טיפול רפואי: זו השורה התחתונה של דו"ח חדש שפרסמה אחר הצהריים (יום ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל היום הבינלאומי למלחמה בעוני. מהדו"ח עולה כי 40% מהילדים בשנת 2007 נמצאו בסיכון לעוני, לעומת 33% בשנת 2001.
לקריאת הדו"ח - לחצו כאן
ומהו אותו סיכון לעוני? השתייכות למשק בית שבו ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש היא פחות מ-60% של חציון ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש בכלל האוכלוסייה.
הפערים הסוציו-אקונומיים באים לידי ביטוי חריף ביותר בין יהודים לערבים: 27% הילדים היהודים נמצאו בסיכון ב-2007 לעומת 73% מהערבים. היקף האוכלוסיה הנמצאת בסיכון לעוני עלה מ-26% ב-2001 ל-30% ב-2007. במדינות האיחוד האירופי לדוגמא נותר בתקופה זו שיעור הסיכון לעוני בתקופה זו ברמה של 15%-16%. כ-90% ממשקי הבית בהם יש מבוגר יחיד מדובר באם חד-הוריות. 36% ממשקי בית אלו נמצאים בסיכון לעוני.
בשנים 2003-2007 חלה עלייה של 7% בהיקף הצעירים המוותרים על מזון (14% לעומת 21%) עקב קשיים כלכליים. 23% מהנשים דיווחו כי ויתרו על מזון לעומת 18% מהגברים. שיעור החרדים שוויתרו על מזון כפול משיעור החילונים (30% לעומת 15% בהתאמה). מצבם של הערבים הוא הקשה ביותר: משנת 2003 עד 2007 שיעור המוותרים על מזון יותר מהוכפל (21% לעומת 50% בהתאמה).
בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה (עד 2,000 ש"ח ברוטו לנפש) חלה עלייה של 14% בשיעור המוותרים על מזון בשנת 2007 לעומת 2003 (41% לעומת 27% בהתאמה), בעוד שבקרב משקי בית בעלי הכנסה גבוהה (מעל 4,000 ש"ח ברוטו לנפש) לא חל כל שינוי בשיעור זה (4%). רק 53% מבני 20 ומעלה דיווחו ב-2007 כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית (מזון, חשמל, טלפון וכדומה), 56% מהיהודים לעומת 33% מהערבים.
הדו"ח ששמו "פני החברה: מדדים אובייקטיביים והסובייקטיביים של עוני והדרה חברתית", מתמקד גם בפערים בין גברים ונשים בישראל. הדו"ח עוסק בשמונה תחומים המספקים תמונה של פני החברה בישראל מהיבטים שונים: מצוקה חברתית, כלכלית ותעסוקתית, מדדי עוני והדרה חברתית (בהשוואה למדינות האיחוד האירופי), רווחה, חינוך והשכלה, בריאות, תחבורה (כולל תאונות דרכים), חוק וסדר ואיכות הסביבה.
בשנת 2007, 52% מבני 20 ומעלה היו זקוקים לטיפול רפואי ו-17% מהם ויתרו על הטיפול בשל קשיים כלכליים - עלייה של 4% ביחס לשנת 2003. 61% מבני 20 ומעלה היו זקוקים בשנת 2007 לטיפול שיניים ו-40% מהם ויתרו עליו. עם זאת, אחוז המוותרים על טיפולי שיניים בגלל קשיים כלכליים ירד מ-45% ב-2003 ל-40% ב-2007. בשני מדדים אלה נשים מוותרות יותר מגברים.
בכל הנוגע לתחושת העוני, מצא הדו"ח מגמה הפוכה לנתונים הסטטיסטיים. 28% חשו בעוני ב-2007, לעומת 31% בשנת 2003. ב-2007. למעלה מ-70% מאלה שחשו עניים - ויתרו בשל קשיים כלכליים על חימום או קירור מספיק של הבית, על ביטוח רפואי משלים ועל טיפולי שיניים.
ב-2007, 15% מהמועסקים בני 20 ומעלה לא היו מרוצים מעבודתם, 44% לא היו מרוצים מהכנסתם. 9% מהמועסקים בכלל - חששו לאבד את מקום עבודתם, אך 54% העריכו שאם יאבדו את מקום העבודה - יש סיכוי גדול שיצליחו למצוא עבודה אחרת באותה רמת שכר. 50% מהנשים לא היו מרוצות מהכנסתן לעומת 40% מהגברים.
למצב הכלכלי והתעסוקתי יש השפעה ישירה על מצבם הרגשי של האזרחים. ואכן, הדו"ח מצא כי נשים הן בעלות תחושות ורגשות שליליים יותר מהגברים. ב-2007, 33% מהנשים הרגישו לחוצות לעומת 24% מהגברים.
נשים גם דיווחו שדאגות הפריעו להן לישון יותר מאשר גברים (26% לעומת 16% בהתאמה). 11% מבני 20 ומעלה הרגישו מדוכאים, כשגם כאן נשים דיווחו יותר. עם זאת, השוואה של תמונת המצב ב-2007 לעומת 2003, מראה על ירידה מתונה בדיווח על תחושות שליליות.
איפה אנחנו עומדים ביחס לעולם במדדי העוני? בכל הנוגע לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון לעוני - השיעורים באירופה קטנים במחצית ביחס לישראל (30% מול 15% בשנת 2007). שיעור המשפחות מרובות הילדים בישראל גבוה יותר מהשיעור באיחוד האירופי וכן מספר המפרנסים במשקי בית אלה קטן יותר. גורמים אלה מסבירים חלק ניכר מהפער הרחב בין ישראל לאירופה.
