שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר

כנגד ארבעה בנים שעלו לא"י - פרק ג'

האחים לבית ליבלינג ממשיכים לעשות חיל ולהשתתף בבניין הארץ ופיתוחהּ. בחפציבה הם מתיידדים עמוקות עם חברת הנוער הצ'כי, אך פועלם מתפרש גם לגבעת השלושה ולתל אביב

כזכור, שני האחים הצעירים לבית ליבלינג - אריה וארווין - עלו ראשונים מהמשפחה לארץ ישראל, ב-1936. ארווין עלה במסגרת עליית הנוער והגיע לקיבוץ גבעת השלושה, ואריה הגיע לקיבוץ רמת הכובש, ומשם יצא לעבוד בבניית נמל תל אביב.

 

האחים גוסטב ומשה הגיעו לארץ עם ההורים ערב מלחמת העולם השנייה. משה למד עוד בגרמניה טכנאות שיניים, והגיע לעמק יזרעאל. שם, בקיבוץ חפציבה, הקים משה מעבדה שנתנה שירותים לקיבוצי העמק. האחים התקבצו בחפציבה, עזרו בהפעלת המעבדה והתיידדו עמוקות עם קבוצת הנוער הצ'כי שהגיעה לקיבוץ.

 

הואיל ותיעוד התצלומים שהכין האח ארווין חסר, פניתי בבקשה לסיוע מידידי גיורא סלוס, מהבנים הראשונים של חפציבה. מסתבר שאמו של גיורא הייתה המטפלת של קבוצת הנוער, והבאתי את דבריו כאן, בהסברים שצמודים לתצלומים.

 

לתצלומים מגבעת השלושה - לשם הגיע האח ארווין - חסר תיעוד. אשמח אם מי מהגולשים בעל עבר "גבעתי" יוסיף פרטים לתצלומים.


1. כינוס הפועל, 1 במאי 1939. הסקציה הימית על גדות הירקון


2. "קבוצת הים" ליד הירקון, 1941 


3. "קבוצת הים" ליד הירקון, 1941. מסומן מימין: אריה


4. חפציבה, 1943, בית וונץ. מספר גיורא סלוס: "זהו בית ריכרד שטיינר (בית וונץ). מדובר במקרה הראשון שבו אדם במעמד תושב בקיבוץ בתנועה הקיבוצית בנה את ביתו בכספו. שטיינר (שילדי חפציבה כינו אותו 'וונץ') היה יהודי צ'כי מקארלסבד, ובא ממשפחה של חרשי עץ עשירים. נוסף על כך זכה בהגרלת פיס בארץ מולדתו.

 

"ב-1928 החליט בעל הקרקעות בעמק, הנוצרי-לבנוני סורסוק, למכור את יתרת הקרקעות שנותרו לו בעמק, שכללו את אדמות הכפר שטה. באותה עת לא עמדו לרשות קק"ל סכומים מספיקים לרכישת הקרקע, והם ירדו מהעניין. לאנשי חפציבה התברר שהכנסייה השוכנת על הר תבור החליטה לרכוש את הקרקע מסורסוק, והם החליטו לעשות מאמץ עליון למנוע רכישה זאת.

 

"בן היתר הם פנו לידידם שטיינר, שהיה ידוע כציוני גאה. ערב הרכישה על ידי הכנסייה הוא העביר את הסכום המבוקש לקק"ל, ובכך מנע את רכישת הקרקע על ידי הכנסייה.

 

"שטיינר עלה לארץ ב-1938, וביקש לחיות ליד ידידיו בחפציבה. ניתן לו אישור מיוחד לבנות את ביתו בקיבוץ. בארץ עזר שטיינר לחנקין ברכישת קרקעות. שטיינר הלך לעולמו בקיבוץ ב-1961. אישתו פרידל נפטרה ב-2004, בגיל 101"


5. חפציבה, מסומן הצריף שבו גרתי. (צריפים שהובאו בראשית שנות ה-40 בעבור חברות הנוער שחיו בקיבוץ)


6. חפציבה, "דשא החגים". (כאן עמד צריף חדר האוכל הישן, שריצפתו נשארה כבמה למופעים)


7. חפציבה, 1943. מראה מהגלבוע


8. חפציבה, 1943. המרפאה. (צריף המרפאה המשותפת לבית אלפא וחפציבה, על הגבול בין שני היישובים. הצריף כבר איננו)


9. בנות חברת הנוער מצ'כיה בעבודת המטבח


10. בנות חברת הנוער מצ'כיה


11. חברת הנוער הצ'כי ליד ביתם. עד היום נקרא בית הנוער


12. חברת הנוער, בדרך לגן הירק


13. חדר האוכל. עם המקטרת - גיטיק; משמאל במשקפיים רפאל ארנסט סלוס, אביו של גיורא. רפאל ארנסט נמנה עם מייסדי חפציבה. אשתקד הבאנו כאן את סיפורה של המשפחה


14. אלפרד ופרוש על מדרגות חדר האוכל


15. במוסך הקיבוץ נמצא האיטרנש שהובא ב-1928. המתקנים: פרוש, אלפרד ופאול דרוקר


16. בגבעת השלושה 1938-1936


17. ארווין בצריף מגוריו בגבעת השלושה 

 

אודה לגיורא סלוס על עזרתו בהכנת הכתבה. נציין כי בני קבוצת הנוער הצ'כי בחפציבה השלימו את קיבוץ החותרים כשבגרו.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
א. אורי כץ, כנראה קשור ל"קבוצת הים"
ב. חפציבה, חדר האוכל. (החדש של הקיבוץ נבנה 5 שנים קודם)
ג. חפציבה, רותי. (בתו של שמעון, נגר הקיבוץ)
ד. דיר העזים
ה. לא ידוע
ו. כאן ובתצלום ז': בגבעת השלושה
ז.
מומלצים