מחקר ישראלי: קריאה בשירותים גורמת לטחורים?
שני רופאים ישראלים החליטו להפריך את המיתוס שקריאה בשירותים קשורה להופעת טחורים או עצירויות. במסגרת המחקר שאלו כ-500 איש על הרגלי הקריאה שלהם בשירותים: גברים קוראים יותר מנשים, צעירים וסטודנטים קוראים יותר, מובטלים - הכי פחות. המסקנות: אפשר להמשיך לקרוא בשירותים, זה לא מזיק, ולעיתים אף מועיל
"הנושא עלה משום שאנשים משוכנעים שהקריאה בשירותים מזיקה וישנם גם רופאים שאומרים שקריאה בשירותים עלולה לגרום לטחורים ועצירות. רצינו לבדוק האם הסברה הזו מבוססת על דברים אמיתיים", אומר ד"ר עומר גולדשטיין, עורך המחקר ומומחה לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים בני-ציון. המחקר נערך על ידי גולדשטיין וד"ר רון שאול ופורסם בעיתון המקצועי Neurogastroenterology.
במסגרת המחקר הועברו שאלונים ליותר מ-500 איש שדיווחו על הרגלי השימוש בשירותים והרגלי הקריאה. נמצא כי גברים קוראים בשירותים יותר מנשים (64 אחוז לעומת 41 אחוז), חילונים קוראים יותר (56 אחוז) מחרדים (47 אחוז) וממסורתיים (42 אחוז).
עוד נמצא כי שכיחות הקריאה בשירותים יורדת מגיל 55 ומעלה. החוקרים סבורים שנתון זה קשור לכך שבגיל מבוגר רווחת גישה שמרנית יותר כלפי הקריאה בשירותים.
קריאה בשירותים נפוצה במיוחד בקרב סטודנטים (61 אחוז), בעלי מקצועות "צווארון לבן" (56-60 אחוז), ופחות בקרב עובדים בחקלאות, בבניין ובתעשייה (39 אחוז) או מובטלים וחסרי מקצוע (24 אחוז).
מה קוראים בשירותים? 42 אחוז מהנשאלים ענו כי "מה שנמצא בסביבה". חומרי קריאה מועדפים אחרים היו עיתונים (38 אחוז), ספרים (9 אחוז), תשבצים או סודוקו (5 אחוז) ואפילו ספרות מקצועית (2.3 אחוז).
כרבע מהקוראים בשירותים מחזיקים בחדרון גם סל עיתונים ו-11 אחוז דיווחו כי הם מחזיקים בשירותים ספרים, לשעת הצורך.
"הקריאה מקלה על עשיית הצרכים"
למה קוראים בשירותים? 68 אחוז הסבירו שהקריאה נועדה להפיג את השעמום או להעביר את הזמן. 16 אחוזים הסבירו כי הקריאה מקלה עליהם את עשיית
הצרכים. סיבות אחרות לקריאה בשירותים היו "זמן לעצמי" (14 אחוז) ו"בשביל הכיף" (כ-4 אחוז).
באופן לא מפתיע מי שקורא בשירותים מבלה בחדרון יותר זמן. יותר מ-50 אחוז מאלו שאינם קוראים דיווחו כי ביקור ממוצע בשירותים נמשך פחות מחמש דקות, בהשוואה ל-20 אחוז מקבוצת הקוראים.
רוב הנשאלים ציינו כי הם יוצאים מהשירותים כשסיימו לעשות את צורכיהם, אך 27 אחוז מהנשאלים ציינו כי הם נשארים עד לסיום הקריאה.
החוקרים לא הצליחו למצוא קשר מובהק בין ישיבה ממושכת בשירותים לעצירות או טחורים. מי שקרא בשירותים סבל פחות מעצירות (8 אחוז לעומת כ-14 אחוז), אך סבל יותר מטחורים (כ-24 אחוז לעומת 18 אחוז). במקביל, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בצריכת חומרים משלשלים.
לדברי ד"ר גולדשטיין "אי אפשר להוכיח שקריאה בשירותים גורמת לעצירות, אך גם לא הצלחנו להוכיח שזה מונע אותה כי התוצאות אינן מובהקות".
המסקנה: הקריאה בשירותים לא מזיקה
במסקנות ציינו החוקרים כי "נראה שטחורים מתפתחים כאשר זמן הישיבה בשירותים מתארך, אך ללא קשר לעובדה האם האדם נוהג לקרוא או לא. הרושם שלנו שהקריאה בשירותים נועדה להנאה ולא לפתור בעיות רפואיות". לכן, משערים החוקרים, הקריאה מהווה הסחת דעת וטכניקת הירגעות לא מודעת המקלה על תהליך הישיבה בשירותים.
ד"ר גולדשטיין הסביר: "הגענו למסקנה שאין השלכות בריאותיות לישיבה ממושכת בשירותים, אך גם אין בכך תועלת בריאותית, מעבר לעובדה שמי שקורא מחכים. המטרה שלנו היתה להפריך אמונה רפואית לא מוכחת שקריאה בשירותים מזיקה. מעכשיו אפשר לומר, לפחות לפי המחקר הזה, שזה לא מזיק".
