סוף העולם ימינה

שלושה חודשים וחצי שימשתי חייל נאמן בשורות הימין הקיצוני. ראיתי מקרוב איך נראה המאבק על המאחזים, שמעסיק שועי עולם, שעומד במרכזם של דיונים בינלאומיים על עתיד האיזור, שעשוי לקבוע איך ייראו החיים של כולנו.

אוסף נערים, שמנצלים את החופשות מלימודים לצורך התשת כוחות הביטחון, מבנים רעועים ביישובים שכוחי אל, שרק מעטים יידעו למצוא אותם על המפה. מקבץ מרשים של דרכים לעבוד על השלטונות בעיניים: קרוואנים מסווים תחת אוהלים, מבנים מפורקים שמוברחים ליישובים, פקידי מנהל שעוזרים למתנחלים, לדבריהם, להימנע מקבלת צווים.

בין ביקור אחד לשני במאחזים מצאתי דרכים נוספות לתרום להגנת המולדת: הפגנתי נגד מצעד הגאווה בירושלים ("אם נירה באחד מהם, הם רק יקבלו כותרת בעיתון", אמר לי שם מישהו הרבה לפני הרצח בבר-נוער), תיעדתי בנייה בלתי חוקית ברהט והתייצבתי לביקור ניחומים בבית הרוצח גולדשטיין בקריית ארבע. לא היה רגע אחד משעמם. אף פעם לא משעמם שם.

• הסיפור המלא והבלעדי – בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"