מסביב לעולם בעצרת הכללית של האו"ם

חוץ מאובמה, נתניהו וקדאפי, 189 מנהיגים זכו ל-15 דקות של תהילה בעצרת הכללית של האו"ם. על החובות של עיראק, ההגנה על הכרישים באיי פלאו - ובעיות הזהות של מקדוניה

יונתן ובר פורסם: 26.09.09, 00:10

נאומיהם של נתניהו, אובמה, סרקוזי, קדאפי ואחמדינג'אד היו רק חמישה מתוך 192 נאומים שנשאו נשיאים, ראשי ממשלות וראשי מדינות אחרים בעצרת הכללית ה-64 של האו"ם שהתקיימה השבוע. עבור כמה מהנואמים היה זה עוד נאום חשוב לאור זרקורי התקשורת העולמית, לאחרים זו היתה בימה לרעיונות מקוריים חובקי עולם, ולסוג אחר היה זה אולי הנאום החשוב בקריירה. 15 דקות שבהן כל העולם מאזין לצורכי ארצותיהם, לחששות ולתוכניות לעתיד.

עיראק לדוגמא הגישה לעצרת הכללית בקשה רשמית לביטול חוב בסך 25

מיליארד דולר לכוויית. מדובר בפיצויים שעיראק נדרשת לשלם על הנזקים שגרם משטרו של סדאם חוסיין, בתקופה שבה פלש לנסיכות הנפט ב-1990. ב-19 השנים האחרונות, ובעיקר בתקופה אחרי הפלתו של סדאם, השיבה עיראק רק כמחצית מחובותיה לכוויית, והעיראקים מנמקים את בקשת הביטול בסנקציות הקשות להן היו נתונים במשך שנים ארוכות. כוויית מצדה מוכנה לפשרה מסוימת מציעה, שהחוב יוחזר באמצעות השקעות שלה בעיראק.

למקדוניה לעומת זאת, יש בעיות זהות. או יותר נכון בעיה כיצד להזדהות. נשיא מקדוניה, גיורגי איוואנוב, קרא בנאומו בעצרת הכללית למצוא "פשרה הגיונית וצודקת" לבעיית שמה של מקדוניה, הנקראת בשמה הרשמי "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה". המדינה הקטנה שבבלקן מעוניינת לקצר את שמה ל"מקדוניה", אך נתקלת בהתנגדות חריפה מצד שכנתה, יוון. זו נעלבה מאוד מכוונתה של מקדוניה וטוענת ש"זכויות היוצרים" שמה של האחרונה, שמורות לחבל הארץ בצפון יוון. לכאורה נשמע שמדובר בוויכוח עקרוני בלבד, אך מעבר לאמוציות ולגאווה של שני העמים, אי-פיתרון הסוגיה מעכב את צירופה של מקדוניה לברית נאט"ו - שכן היוונים מאיימים בהתנגדות לכך.

והרחק מהמזרח התיכון ואירופה. קבוצת האיים הקטנה פלאו הודיעה לעצרת הכללית של האו"ם על כוונתה לבנות את המתקן הראשון בעולם להגנה על כרישים. ההצעה באה כחלק מחיזוק החוק האוסר על דיג כרישים במים הטריטוריאלים של פלאו.

אוקייניה נחשבת אולי לאזור הרגוע ביותר בעולם, אך תתפלאו, גם שם יש מדינות המוטרדות משאלות ביטחון. למשל נאורו, קבוצת איים קטנה ממזרח לפפואה, מוטרדת מאוד מהעובדה שלאו"ם אין נוכחות מספקת באזור האוקיינוס השקט. הנשיא, סטיבן מרקוס, קרא בנאומו לחיזוק פעילות האו"ם בדרום אוקייניה ואמר כי תהיה לדבר השפעה על הביטחון ופיתוח האזור. כיצד? מרקוס הסביר שלנתונים הסטטיסטיים שאוסף האו"ם, תהיה השפעה על הערכת הכלכלות של האיים הקטנים באוקיינוס השקט ואלה יסייעו לממשלות וארגונים אזוריים בפיתוח.

קדאפי עושה קאמבק

ונחזור לקדאפי, הרי בסופו של דבר הוא היה "מסמר" הערב הראשון של העצרת. בין "פנינים" והרעיונות המקוריים שהנפיק שליט לוב בנוגע לשינוי מבנה מועצת הביטחון והעברת האו"ם ממקומו בגלל "הג'ט לג" בטיסות לארה"ב, נחבאה אולי ההצעה המהפכנית מכולן. ביטולה של שווייץ.

קדאפי הגיש לפני כמה שבועות הצעה לביטולה של שווייץ וחלוקתה לפי אזורי השפות שבה ושב על הצעה זו גם בעצרת הכללית. לדבריו, יש לספח את החלק הדובר גרמנית לגרמניה ובאופן דומה לצרף את יתר האזורים לצרפת ואיטליה. למרות שמדובר בהצעה המפרה את אמנת האו"ם, המגזין "טיים" דיווח כי דיפלומטים רבים בשווייץ מודאגים שלוב עלולה לנצל את היותו של נשיא העצרת הכללית, עלי טארקי, אזרח לוב - כדי להשתלח שוב ושוב בארצם.

התנהגותו של קדאפי אולי נשמעת ביזארית, אך עומדת מאחוריה סיבה של ממש. לפני כשנה נעצר בנו של קדאפי, חניבעל, יחד עם רעייתו בז'נבה לאחר שהיכו לפי החשד שני עובדי מלון מקומי. קדאפי האב רתח מזעם ובתגובה הפסיק את פעילותן של כל החברות הקשורות לשווייץ בארצו ועצר שני אנשי עסקים שוויצרים בחשד לאי סדרם בהפקת אשרות כניסה ללוב. הוא גם הפסיק את הטיסות הישירות בין המדינות ומשך חמישה מיליארד דולר מחשבונות בנק של לוב במדינה הנייטרלית.

בישראל ובמדינות אחרות יש רבים הסבורים שהאו"ם הוא גוף ארכאי, שיכולתו לאכוף החלטות או להשכין שלום במדינות סוררות - מוגבלת אם בכלל קיימת. אך מנאומו של מנהיג חוף השנהב בעצרת הכללית, ניתן ללמוד שישנם מקומות שבהם האו"ם משחק תפקיד פעיל ויעיל ואף מצליח להגיע לתוצאות. הנשיא, לורן גבאגו, הודה בנאומו על התמיכה שהעניק האו"ם להסכם סיום מלחמת האזרחים בארצו ולצעדים הראשונים שלה לעבר דמוקרטיה. "לאורך כל הדרך נהננו מתמיכה של האו"ם באמצעות ארגון הסיוע לחוף השנהב (UNOCI). אני מנצל את הבימה הזו להביע את תודתי לאו"ם ולכל ידידנו בהשכנת השלום. אני מבטיח שלא נחזור על העבר", אמר גבאגו.

במונגוליה לעומת זאת שמחו לדווח לאו"ם על חגיגות 20 שנה לדמוקרטיה שייערכו בשנה הבאה במדינה הקומוניסטית לשעבר. הנשיא, סאחיה אלבגדורג', הזכיר בנאומו את משבר המזון, הבצורת והתרחבות תופת המדבור ואת השפעותיהם על ארצו. הוא ביקש סיוע לרשת האינטרנט הלא מפותחת של ארצו והדגיש כי כל כל מדינה שישית באו"ם אין גישה לים או שהיא רחוקה מהשווקים הבינלאומיים.

וכך נמשך מצד הנואמים על בימת העצרת הכללית. נשיא טורקמניסטן דיבר על הביטחון העולמי ועל מאגרי האנרגיה, כף ורדה הודתה על בחירתה למועצת הביטחון יחד עם הונגריה, יפן, מרוקו וונצואלה. נורווגיה התרכזה בוועדה לבניית השלום של האו"ם ובהפניית כספים אליה מצד הבנק העולמי, זמביה מוטרדת מהמיתון הקשה במדינות אפריקה והשלכותיו, ברזיל ומדיניות מרכז אמריקה עסוקות במשבר הפוליטי בהונדורס. בניו-זילנד, לעומת זאת, התעניינו יותר בהופעתו הכללית של ראש הממשלה, ג'ון קי, בנאומו מאשר בטקסטים שאמר. אותם ככל הנראה זה מטריד יותר מכל.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו

תגיות: