שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    וינט סרף: "כתובות הרשת עומדות לאזול ב-2011"
    את הנבואה השחורה הזו משמיע בראיון בלעדי ל-ynet וינט סרף - מממציאי האינטרנט, וכיום אוונגליסט הרשת הראשי של גוגל. אבל יש לו גם פתרון ותחזיות איך תיראה הרשת בעתיד

    לפני כמה שבועות מלאו 40 שנה ללידתה של האינטרנט. ב-2 בספטמבר החלו לזרום הביטים הראשונים במה שלימים ייקרא "האינטרנט". לניסוי, שהחל במעבדתו של פרופ' לן קליינרוק, היה שותף סטודנט צעיר בשם וינטון סרף (Vinton G. Cerf).

     

    אותו סרף, שהיה שותף לפיתוח הראשוני של האינטרנט, היה אחראי מאוחר יותר (יחד עם רוברט קאהן) לפיתוחו של פרוטוקול TCP/IP, שהוא "השפה" שבה מדברים ביניהם מחשבים ברשת, עד ימינו.

     

    ארבעים שנה אחרי התאריך ההיסטורי ההוא, אנחנו פוגשים את ד"ר וינטון סרף (שמעדיף שיקראו לו פשוט וינט) לראיון בלעדי ל-ynet בוועידת וידאו. היום הוא אוונגליסט רשת ראשי בגוגל, יושב ראש ICANN בדימוס (הארגון שאחראי על חלוקת כתובת האינטרנט), וזוכה "מדליית החופש הנשיאותית", העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית, שהוענקה לו ב-2005 על ידי הנשיא בוש. זאת, על חלקו בהמצאת התקשורת שהביאה חופש רב לעולם.

     

    על אף גילו המתקדם (66), מקרין סרף אנרגיה ורוח נעורים שלא הייתה מביישת בני עשרים. הוא עטור זקן שיבה עשוי בקפידה, מרבה לחייך, ועיניו נוצצות והוא מפגין התלהבות רבה כשהוא מדבר על נושאים הקרובים לליבו (אותם הוא מקדם במרץ גם היום) והוא מצויד בחוש הומור מתוחכם.

     

    רשת:// עבר

    כולם יודעים לספר שהאינטרנט הוקמה כפרויקט של "הסוכנות לפרויקטי מחקר הגנה מתקדמים" (DARPA) של משרד ההגנה האמריקני, אבל לא לרבים יש את נקודת

    המבט של מי שהיה שותף לפרויקט עצמו.

     

    סרף מספר כי הפרויקט התחיל כשרוברט קאהן ממשרד ההגנה, חיפש מערכות מחשב עמידות לצורכי שליטה ובקרה (שו"ב), כאשר הרעיון היה לספק רשת תקשורת אלחוטית, כך שהיו שלוש רשתות, שלובות זו בזו שיצרו את הרשת הגדולה - ומכאן גם שמה: Inter-Nets.

     

    שלוש הרשתות היו רשת תקשורת רדיו (אלחוטית), תחנות קרקע לוויניות באירופה ורשת ARPA שהייתה הרשת המנהלת בארצות הברית. שלוש הרשתות חוברו לראשונה יחדיו ב-22 לנובמבר 1977. לדברי סרף, בהדגמה לקציני הצבא, הם ממש קפצו בשמחה כשראו שהכל עובד - “כי ככה זה עם תוכנה. אתה תמיד מצפה שמשהו ישתבש".

     

    רשת:// הווה

    לסרף יש בדיחה קבועה, שכשהוא בא לעבוד בגוגל, הם שאלו אותו באיזה תואר הוא מעוניין, והוא השיב: “ארכי דוכס"? לבסוף, הם התפשרו על "מטיף אינטרנט ראשי". ומה עושה אוונגליסט אינטרנט ראשי? מפיץ את בשורת האינטרנט.

     

    דבורה אינטלקטואלית 

    מטיף הרשת מספר לנו שתפקידו היומיומי בעצם מורכב מחמש מטלות עיקריות. הוא מעניק ראיונות כמו זה שהעניק לנו, בתפקידו השני, הוא משמש במה שהוא מתאר כ-“דבורה אינטלקטואלית": הוא מבצע "האבקה" של ידע בין מרכזי המחקר והפיתוח השונים של גוגל ברחבי העולם ומפיץ אותו בין המרכזים.

     

    תפקידו השלישי הוא די דומה לשני: הוא מבקר באוניברסיטאות, מגייס סטודנטים מבריקים לשורותיה של גוגל ומעודד אותם לסיים לימודיהם וחולק מידע, דילמות ובעיות עם מרצים וחוקרים.

     

    בתפקידו הרביעי, הוא עסוק בלמיין הצעות שהוא מקבל בדואר אלקטרוני או דואר רגיל כמו "יש לי פטנט למשהו" או "קנו את החברה שלי" או "אני מחפש עבודה". “החלק הבעייתי הוא לסנן, אבל החלק הבעייתי באמת בעבודה הזו הוא להחליט למי מ-20,000 עובדי גוגל להפנות את הפניה. זה יותר קשה ממה שזה נשמע", הוא אומר.

     

    ובתפקידו האחרון, אך הכי מוכר ציבורית בארצות הברית, הוא מתמודד עם נושאים של קביעת מדיניות. גם בתוך החברה, אבל בעיקר מחוצה לה. נושא שהוא מתעסק בו רבות הוא ניטרליות רשת, והוא אחד התומכים הגדולים במדיניות זו.

     

    "שקית של ביטים" 

    אחד העקרונות המנחים לתעבורת רשת שסרף אולי הכי גאה שקבע אותו, הוא עיקרון הגישה הבלתי מפלה לרשת: חבילות המידע שעוברות ברשת הן עיוורות, ניטרליות ולא תלויות יישום. הן אינן "יודעות" איזה מידע הן נושאות: קול, וידאו או טקסט.

     

    סרף מכנה זאת בשם המשעשע "שקית של ביטים", אבל זוהי המהות של המושג "ניטרליות רשת" - חבילות המידע הן שקיות אטומות, שאיש אינו יודע מה תוכנן.

     

    "אף אחד לא הצטרך לקבל רשות משום ספק אינטרנט, כדי לפתח יישום או שירות. לרשת אין מושג מה יש בחבילות המידע. לאף אחד אין מושג, למעט הנושא של בחינה מעמיקה של חבילות מידע”, אומר סרף.

     

    "גישה שווה ובלתי מפלה לרשת, היא יתרון עצום במונחים של הגדלת היישומים האפשריים והגדלת התוצר המקומי על ידי הרשת”, קובע סרף. "הרשת אפשרה הרבה התנסויות, והרבה מוצרים מעניינים. כשלארי וסרגיי הקימו את גוגל – הם לא ביקשו רשות מאף אחד”.

     

    מצבים של מונופול

    כשאני מספר לו על הוויכוח שהתגלע כאן לאחרונה בין סלקום למשרד התקשורת, בו האחרונה החליטה שלא להתיר בחוזה שלה שימוש בתוכנות VoIP (טלפוניית קול מבוססת אינטרנט) על גבי הרשת שלה, הוא מחייך בהבנה.

     

    "אנחנו התנסינו כבר בשנות השבעים עם VoIP. הייתי אחד מהמשקיעים הראשונים בווקלטק, כי התלהבתי ממה שהם עשו ב-VoIP.

     

    "הבעיה האפשרית, שלגישה מאוד מהירה לרשת, כמו בכבלים או ב-ADSL – היא שאין מספיק ספקים. חברות הכבלים או הטלקום מתחרות ביניהן, אבל לא בכל מקום. לעתים, יש לך רק ספק אחד.

     

    "ובמצבים של מונופול, אתה מתפתה, או לפחות זה מובן שתתפתה, ותגיד: 'אני הולך להגן על עצמי מפני תחרות", בגלל שיש לך את הגישה והשליטה על משאבי התשתית של הרשת' “, מסביר סרף.

     

    איך דואגים לתחרות?

    "אנחנו חושבים שהתנהגויות אנטי תחרותית בידי מתחרים אפשר לרסן בשתי דרכים: או שיש לך הרבה תחרות, או אם אין לך מספיק תחרות בשוק כדי לאכוף ניטרליות – אז הפתרון הוא רגולציה.

     

    אני מאמין, שלפחות בארה"ב, התערבות רגולטורית כלשהי נדרשת, כדי להגן על הצרכנים ולשמר את פתיחות הרשת. זוהי הייתה עמדתנו מאז שהנושא עלה. ואני מטיף לעמדה הזו לא רק בארצות הברית אלא גם במקומות אחרים בעולם. זה נכון לניו זילנד, זה נכון לאוסטרליה, זה נכון לאירופה.

     

    אני מקווה שתהיה הכרה בכך, שגישה בלתי מפלה לרשת היא חיונית - כדי לנצל רעיונות חדשים ויישומים נוספים ברשת”.

     

    רשת:// עתיד

    ואיך תיראה הרשת בעתיד? אין איש טוב מסרף לענות על השאלה הזו. לצד נושאים שמדאיגים אותו כמו אבטחה, הנושא שמדאיג אותו ביותר כיום, הוא שמאגר כתובות ה-IP, אותו מאגר של כתובות עשויות ספרות ומשמש לייצוג של כל מחשב שמחובר לרשת – עומד לאזול.

     

    "אנחנו ב-2009, והכתובות עומדות לאזול ב-2011, אין ספק לגבי זה”, אומר סרף. אך יש פתרון והוא הגירסה הבאה של שפת הרשת: גירסה 6 של פרוטוקול ה-IP שפיתח, או בקיצור: IPv6. כיום, אגב, במרבית המקומות נעשה שימוש בגירסה 4.

     

    "לדעתי הפתרון הוא להכניס הדרגתית את IPv6 לצד IPv4. אנחנו לא הולכים פשוט להרים מתג. רוב מערכות ההפעלה כיום תומכות ב-IPv6. אם אתה משתמש במקינטוש, אתה פשוט מקליק על זה, וזה עובד. לינוקס, יוניקס, מק או אס ומערכות ההפעלה של מיקרוסופט פועלים יפה עם גירסה 6. גם לרוב הנתבים יש יכולת תמיכה ב-IPv6. הבעיה היא שספקיות האינטרנט לא הפעילו את זה”.

     

    כששואלים את ספקיות האינטרנט – למה טרם עשיתן זאת? התגובה שלהן כמובן היא "אף אחד לא ביקש את זה". והתגובה שלי הייתה: “אנחנו מבקשים!”.

     

    רשתות חכמות

    "אבל אני בטוח שעד אמצע 2010 יהיה ברור לכולם, כולל ספקיות האינטרנט, שצריך לעשות משהו בנידון”, מתנבא המטיף הראשי. "לסינים יש התקדמות יפה בנושא, אבל בעיקר בקהיליה האקדמית – הם מריצים שם קווים של עשרה גיגהביט שתומכים ב-IPv6. באופן דומה יש הישגים ליפנים. אבל העולם המסחרי לא הראה התקדמות כזו”.

     

    "מה שהולך לקרות הוא שטלפונים סלולריים, ממירי טלוויזיה, בערך כמה מיליארדי מכשירים הולכים להניע את IPv6. ללא ספק, אני משוכנע, שבמהלך 2010 נראה דרישה של IPV6 כדרישת סף”.

     

    החזון של סרף, לאחר שתיפתר מצוקת הכתובות, מדבר על "רשתות חכמות". לצד רשתות חיישנים שיעשו שימוש בעושר הכתובות ש-IPv6 עומדת להציע, מכשירים חשמליים יוכלו על בסיס הרשת הזו, לדווח על צריכת החשמל שלהם למרכזי בקרה ולקבל הוראות מרחוק – וכך יהיה אפשר לפתור את מצוקת שעות השיא של צריכת אנרגיה, כזו המוכרת כאן בישראל כל כך בימי הקיץ החמים.

     

    דפדפנים תמימים

    עוד התפתחות חשובה שסרף רואה לרשת, הוא דווקא בתחום של חקר השפה. שיפור היכולת להבין מה המשתמש מחפש, ולכך קשור דווקא פיתוח של איש רשת חשוב אחר: סר טים ברנרס לי, מי שפיתח את ה-WWW.

     

    "כשטים ברנרס לי המציא את הרשת היא הייתה משהו די סטטי. עמודים וקישורים שאפשרו לנו לנוע בין עמודים. מה שקרה בעשרים השנים האחרונות הוא האובייקטים שנעים ברשת הרבה יותר מורכבים, והדפדפנים הפכו למערכות תרגום”, מסביר סרף.

     

    "זה עשה שלושה דברים: זה הגדיל את רמת הסיכון, כי אתה מעתיק קבצים ומפרש אותם במקרים של קוד בר-הרצה לעתים הוא עושה נזק למכונה שמריצה אותו. הדפדפנים לפעמים תמימים לגבי הקוד שהם מריצים, ולעתים מערכות ההפעלה הן מאוד מתירניות לגבי הקוד שמורץ עליהן עם גישה לחומרה. מדובר בחור גדול שדרכו מופצים וירוסים, ולכן המצאנו אגב, את ChromeOS.

     

    "חוץ מעניין האבטחה (ראו מסגרת), שכולנו מודאגים ממנו. השני, הוא למצוא מחרוזות מילים שאנחנו לא מבינים. מישהו מחפש מידע על 'סופרי מדע בדיוני'". האסוסיאציה של וינט

    אינה מקרית – הוא חובב גדול של מדע בדיוני. 

     

    "אז אנחנו מחפשים את כל העמודים שמכילים את המילים הללו. ומגישים לו אותם. 'הנה'. אין לנו שמץ של מושג מה משמעות הצירוף 'סופרי מדע בדיוני'", הוא מדגים.

     

    הרשת האפלה 

    "יש הרבה מידע ברשת כרגע שלא מיוצג על ידי HTML או XML. אלה רק מאגרי מידע. זה כמו החומר האפל ביקום, שאנחנו לא יכולים לראות – אבל הוא שם. מה שאנחנו מכנים 'הרשת האפלה'.

     

    "הבעיה, שמנועי החיפוש שלנו לא יכולים לקרוא אותם. הם לא כתובים בשפה שהרובוטים שלנו יכולים לקרוא. הרעיון של טים, הוא למצוא דרכים לתאר את התוכן של המאגרים האלה, בצורה שיהיה לה ערך בעל משמעות, כולל צירוף של מידע ממספר מקורות, כדי לייצר משמעות. והדרך לעשות את זה היא להצמיד תיאור למידע.

     

    "זהו רעיון מלהיב. כי אם היה לנו מושג מה המשמעות של משהו, נוכל למצוא עמודים או מאגרי מידע שיהיו רלוונטים למושג – גם אם הם בשפה שונה. הדוגמה הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה היא כאב בטן.

     

    "אם למישהו יש כאב בטן, והוא מחפש 'כאב בטן' בגוגל, סביר להניח שהוא רוצה מידע רפואי - אבל הבעיה שהרופאים קוראים לזה 'מצוקת קיבה ומעיים'. אף אדם מהשורה לא יכתוב משהו כזה. אבל אם נדע ש'כאב בטן' ו'מצוקת קיבה ומעיים' הם אותו דבר, נוכל לספק לאותו אדם מידע שימושי מג'ורנלים רפואיים שאומר 'אם יש לך כאב בטן, כדאי שתעשה כך וכך'".

     

    להבין סמנטיקה

    "וזה משהו שגם גוגל וטים ואחרים נאבקים איתו כרגע. אני חייב לומר שאני קצת פסימיסט לגבי זה, כי סמנטיקה תמיד הייתה בעיה קשה"

     

    "אבל מצד שני, מבחינה סטטיסטית, ככל שאנחנו מתעסקים יותר עם תרגום שפות, אני יותר מתרגש מהאפשרות להשתמש בסטטיסטיקת שפה לצד סמנטיקה מסורתית, כדי לפצח
    את הסמנטיקה.

     

    "אני בהחלט חושב שנראה התקדמות בעניין הזה בעשור הקרוב, אבל אני לא יכול לומר שב-15 לינואר 2010, פתאום נעלה על פתרון. אני לא חושב שאנחנו שם עדיין”, הוא מציין.

     

    לדעה הזו, אגב, שותף פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל, שגם היה נוכח בשיחת הוועידה. “אנחנו משתמשים בטכניקות סטטיסטיות, אבל יש עוד כברת דרך עד שנצליח להבין מה אנשים רוצים", מוסיף מטיאס.

     

    איים ברשת

    ולבסוף, שאלתי את סרף, האם רואה את חזונו של סופר המדע הבדיוני ברוס סטרלינג, שתואר בספרו "איים ברשת" ובו כל אחד מאיתנו יהיה "אי" קטן באוקיינוס של הרשת – מתגשם. האם נחיה את כל חיינו ונחווה אותם רק דרך הרשת?

     

    "אני חושב שאנחנו רואים משהו כזה ברשתות החברתיות", מהרהר סרף. "אבל כל אחד מאיתנו, יהיה כמה איים ברשת במקביל, ולא אי בודד".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "וינט סרף: "כתובות הרשת עומדות לאזול ב-2011""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים