ועדת חקירת ההתנתקות: המדינה כשלה, לתקן מיד
השופט בדימוס אליהו מצא הגיש את דו"ח הביניים של ועדת החקירה לטיפול במפוני גוש קטיף, וקבע כי "התוצאה מעידה על הכשל". למרות החשיבות הלאומית והביקורת על המפונים, נקבע שבעלי תפקידי מפתח בממשלות "לא השכילו לעמוד באתגר הדחוף". כעת, על ממשלת נתניהו לטפל במפונים - עד סוף 2009
ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון הגישה היום (ג') את דו"ח הביניים, שקובע כי האחריות לעיכוב שחל בהליך השיקום רובצת לפתחן של הרשויות המוסמכות, אולם גם לחלק ניכר מהמפונים עצמם. השופט בדימוס אליהו מצא אמר בעת הגשת הדו"ח, כי "התוצאה מעידה על הכשל".
"הוועדה מצאה כי טיפול המדינה במפונים היה נגוע בכשלים, וכי המדינה טרם מימשה את חובתה לשיקומם", נכתב בדו"ח הביניים. הוועדה קבעה, כי הטיפול במפונים הוגדר על-ידי הממשלות השונות כפרויקט בעל חשיבות לאומית שיש לקדמו בדחיפות ולהעניק לו עדיפות. לטענת הוועדה, בעלי תפקידי מפתח בממשלות, "לא השכילו לעמוד באתגר הדחוף".
השופט מצא בכנסת. "הוגנות אנושית בסיסית" (צילום: גיל יוחנן)
בדו"ח קובעת הוועדה כי רוח הדברים שאמרו ראשי ממשלות בעבר לא חלחלה לכל הדרגים הרלוונטיים ולא קיבלה במציאות את הביטוי הדרוש. "בחלוף הזמן, החשיבות ודחיפות הטיפול במפונים השתכחו, ופתרון בעייתם הפך להיות לעוד משימה במניין המשימות הממלאות את שגרת יומם של משרדי הממשלה".
"הטיפול במפונים אינו משימה רגילה"
המלצתה הראשונית והעיקרית של הוועדה היא להגדיר את הטיפול במפונים כמשימה לאומית דחופה. לדעת הוועדה, התנעה מחדש של תהליך השיקום דורשת בראש ובראשונה שינוי תפישתי במשרדי הממשלה, על-ידי מעשים ולא רק בהצהרות. "זו חובתה של המדינה אשר במטרה לקדם מטרות ביטחוניות ומדיניות, פגעה בציבור רחב. על המדינה למהר, זהו עניין של זכויות אדם, של הוגנות אנושית בסיסית ושל מוסר יהודי", נכתב.
לדברי הוועדה, "על ראש הממשלה לנקוט את כל האמצעים המעשיים, במטרה להניע את משרדי הממשלה השונים לפעולה נמרצת ומיידית, שתכליתה לצקת תוכן להצהרה שהטיפול במפונים הוא בגדר משימה לאומית". עוד הוסיפו, כי "הסמכות והכוח לחולל את השינוי מצויים בידי ראש הממשלה ועליו לדאוג לכך שאיש מפקידי השירות הציבורי לא יחשוב עוד שהטיפול במפונים הוא בגדר משימה רגילה נוספת המונחת על שולחנו".
ריבלין מעיין בדו"ח הביניים (צילום: גיל יוחנן)
בנוסף, גיבשה הוועדה שורה של המלצות ביניים פרטניות, שלדעת חבריה איננה נועדה לבחון על מי מוטלת האחריות לכשלי העבר, ולפיכך הם נמנעו מלהצביע על הפיתרון הקונקרטי ומיענה את הבעיה ישירות למפתן הממשלה, על מנת שזו תתעשת ותמלא את חובתה. לגבי ההמלצות הפרטניות, אומרת הוועדה כי נכון לזמן זה, טרם נחתם הסכם להעתקה קהילתית של ארבע קהילות וכי חתימת ההסכם מתעכבת הרבה מעבר לזמן הסביר.
לדעת הוועדה, הפיתרון ההולם להתמשכות הבלתי סבירה של המשא ומתן היא קביעת גבול נוקשה לתהליך גיבוש הסכמי ההעתקה, וכי מועד זה ייקבע ליום 31 בדצמבר 2009. לדברי חברי הוועדה, אם עד אז לא ייחתם הסכם, היא תשקול לחוות את דעתה בשאלה מי מבין הצדדים אחראי לכישלון משא ומתן. עוד קובעת הוועדה, כי עיכוב הקמתם של מבני ציבור באתרי הקבע של המפונים, "אינם מתקבלים על הדעת".
"התנתקות בשבועיים - השיקום אינו באופק"
הוועדה אף קבעה כי כרגע אין מקום בהתערבותה לצורך הגדלת הסכומים שיש לשלם למפונים במסגרת הסדרי "הפיצוי האישי", אולם מותחת ביקורת על המדינה בנוגע לפיצוי לעסקים ולחקלאים, וקובעת כי ההידברות בין המדינה לבין המפונים בנושא זה טרם מוצתה.
לבסוף, קובעת הוועדה כי מינהלת סל"ע לא תיסגר לפני סוף 2010.
"הוצאת משפחות המפונים מבתיהם, הפקעת נכסי המקרקעין שבהם החזיקו, גדיעת מקורות פרנסתם וניתוק מגוון מעגלי חייהם, כל אלה ארכו פחות משבועיים, אולם שיקומן של המשפחות, יישובן מחדש בבתי קבע, קימום יכולתן להתפרנס, מתן מזור לפצעי הנפש שחוו ושיחזור מארג החיים הכולל שלהם, כל אלה לא הסתיימו עד היום למעלה מארבע שנים לאחר הפינוי. קשה מכך, דומה שסיומם אינו נראה כלל באופק". כתבה הוועדה.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, אמר במעמד הגשת הדו"ח, כי "תהיה המחלוקת אשר תהיה לגבי אותו אירוע, ברור שמי שמשלם את המחיר לאותה החלטה גורלית הם אותם אנשים אשר ישבו בבתיהם". השופט מצא אמר כי "הוועדה הגיעה למסקנה שראוי לעת הזו להגיש דו"ח ביניים שיצביע על בעיות קריטיות בתחום השיקום והמצוקה של המפונים, כדי לתת הזדמנות לממשלה, ממשלה חדשה בישראל, לעשות את הדברים החיונים האלה".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, אמר: "יש להסיר את כל החסמים הביורוקרטים ולסיים את הטיפול במפונים אחת ולתמיד". הוא הוסיף כי הוועדה תעקוב ותפקח אחר יישום המלצות דו"ח הביניים.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: איה בן עמוס")
