צילום: ירון ברנר
מרסדס סוסה הלכה לעולמה
הזמרת הנודעת בת ה-74, שכונתה "קולה של דרום אמריקה", הלכה לעולמה במרפאה בארגנטינה. אחרי שסבלה מאי ספיקת כליות, היא חוברה למכונת הנשמה ומתה לאחר ימים ספורים

מרסדס סוסה אשר זכתה לכינוי "קולה של דרום אמריקה", הלכה לעולמה היום (א') במרפאה בבואנוס איירס. סוסה סבלה מבריאות רופפת בשנים האחרונות, אשר ניכרה גם בהופעתה האחרונה בישראל, באוקטובר שעבר. לפני כשבועיים, אושפזה במרפאה בשל בעיות בכבד. מצבה הידרדר ולאחר שסבלה מאי-ספיקת כליות, היא חוברה למכונת הנשמה.

 

באתר הרשמי של הזמרת, פרסמה משפחתה הודעה רשמית: "לכולם... אנחנו, הנכדים, האחים, האחיינים והבן של מי שהיתה עבורנו יותר מאשר זמרת פופולרית וענקית. איתה חלקנו את החיים, השמחות והקשיים הפרטיים. האמנית הדגולה הזו היתה גם סבתא שלנו, אחותנו, דודתנו, אמנו.

 

"משום כך, אנו רוצים שהמסר הזה יבוא באופן אינטימי, הרחק מהרשמיות של כלי התקשורת: משום שאנו יודעים שגם אתם אהבתם אותה, וממשיכים לאהוב אותה, לא רק בשל היותה הזמרת והאמנית שליוותה אתכם לאורך זמן, גם בלי שהייתם מחוברים בקשרי משפחה.


עם האחיין, קוקי סוסה, בהופעתה בישראל אשתקד (צילום: מרב יודילוביץ')

 

"מהמקום הזה אנחנו רוצים לבשר לכם שמרסדס – האמא, הדודה, הסבתא, האחות - נפרדה היום מהעולם. בנוסף, אנו רוצים לומר לכם שתמיד היינו לידה, גם כשכבר לא יכלה לדעת זאת, בשוּרה אינסופית של חברים, זמרים ואמנים, ובכל אחד מהם, הייתם גם אתם. ולמרות העצב הגדול, היא עברה את דקותיה האחרונות בשלווה, כשהיא נלחמת באומץ במוות, שלבסוף הכריע אותה.

 

מרסדס סוסה מבצעת את "אלפונסינה והים"

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

"מובן שאנחנו כואבים, ורוצים לחלוק עימכם את כאבנו. למרות שבד בבד עם הכאב, נותרנו עם הידיעה המרגיעה שכל מי שיכול היה לעשות משהו, עשה זאת – כולל ה"שחרחורת" שלנו – כדי שתישאר איתנו עוד רגע קטן אחד.

 

"מה שהכי שימח את מרסדס היה לשיר. ולבטח היא היתה רוצה לשיר לכם גם בסוף הזה. כך היינו רוצים לזכור אותה, וכך גם עליכם לזכור אותה. תודה ענקית על הליווי שלכם, שמעולם לא הפסיק להיות נוכח. משפחתה של מרסדס".


סוסה בעת קבלת פרס ה"גראמי", שנת 2000 (צילום: AFP)

 

המפיק יאיר דורי, מי שהביא את הזמרת להופעה בישראל וגם היה חברה הטוב, אמר ל-ynet: "ראיתי את מרסדס בפעם האחרונה לפני קצת יותר משבועיים, אצלה בבית, בארגנטינה. היא אושפזה ביום ראשון לפני שבועיים במרפאה מול הבית שלי בבואנוס איירס ושוחחתי איתה. אמרתי לה שלצערי לא אהיה ממול, אבל אני מקווה שבעוד שבוע אמצא אותה בריאה ושלמה. אבל המציאות הוכיחה אחרת.

 

"דיברתי בכל יום עם המשפחה, גם אתמול בלילה. בשבועיים האחרונים היו לצידה אחיה, הבן שלה פביאן ונכדתה. מריה, המלווה שלה במשך הרבה מאוד שנים, הייתה גם היא איתה, 24 שעות ביממה. זכיתי לדרישת שלום לפני שהיא הלכה לעולמה.


סוסה בצעירותה. נאלצה לגלות ממולדתה בשל שירי המחאה (צילום: רויטרס)

 

"אזכור הרבה שעות משותפות עם מרסדס: נסענו יחד בספרד, היינו בהרבה מדינות, הייתי מלווה אותה כשהייתה באירופה, ליוותי אותה גם בארגנטינה וטיילנו יחד גם עם אמא שלה, כשזו עוד הייתה בחיים. צברנו יחד הרבה מאוד שעות של נהיגה בדרכים של ארגנטינה. הפכנו ידידים מאוד טובים ואני מאוד גאה להיות ידיד של אישיות כמו מרסדס, אתגעגע אליה מאוד".

  

נשמה גדולה

סוסה שיתפה פעולה עם אמנים ישראלים בולטים רבים, ביניהם חוה אלברשטיין, דויד ברוזה ומיטל טרבלסי. טרבלסי, שהעלתה לאחרונה מופע משיריה של סוסה, ואף שרה איתה על הבמה בהופעתה האחרונה כאן, מסרה בתגובה לדבר מותה של הזמרת: "ההופעה איתה על הבמה היתה התגשמות חלום. לא תמיד אני אוהבת להשתמש בביטוי הזה, אבל זה ממש היה כך. היא היתה כל כך מדהימה ומפרגנת. היתה לה נשמה כל כך גדולה, שיכולה לתת מקום ליוצרים חדשים ולאנשים בכלל. לתת את המקום מבלי שום חשש עם כל כך הרבה אהבה ואין את זה להרבה אנשים.


מיטל טרבלסי מתארחת בהופעתה של סוסה בישראל. התגשמות חלום

 

"היא היתה אישה גדולה, לדעתי הזמרת הגדולה ביותר שהיתה בעולם. אני בדיוק קיבלתי ממנה לפני כמה חודשים ברכה על המופע החדש, בו אני שרה את שיריה, ושהיא מאחלת לי בהצלחה, זה היה מאוד מרגש לראות את זה. זו האבידה הכי גדולה שידע עולם המוזיקה. היא הצליחה לגעת במיליוני אנשים בעולם, גם באלה שלא הבינו את השפה כמוני. במילים הכי קטנות של הרגש, רק מעצם הנוכחות שלה".

 

הזמרת אחינועם ניני, שחלקה עם סוסה במה בהופעות מעבר לים, סיפרה ל-ynet: "התרשמתי ממנה בדיוק כמו כולם. היא היתה אישה מאוד חזקה עם אמירה מאוד חזקה והיתה לה כריזמה מדהימה. מאחורי הקלעים היא תמיד היתה מאוד נחמדה ומקסימה". 

  

גלות כפויה

סוסה, שנולדה ב-1935 בעיר סן מיגל דה טוקומן, השוכנת בצפון-מערב ארגנטינה, החלה להופיע בגיל 15, לאחר שזכתה בפרס על שירתה בתחרות רדיו מקומית. בקולה החם והעוצמתי היא הקליטה עשרות שירי מחאה, אשר זכו להצלחה במולדתה ומחוצה לה. גם בישראל היא זכתה להכרה, ובאה לבקר ולהופיע בישראל מספר פעמים, כשהיא מביעה תמיכה חמה בארץ ובישראלים.

 

צילום: רויטרס

סוסה במופע רחוב שקיימה בארגנטינה (צילום: רויטרס)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

במהלך הקריירה הוכתרה סוסה כ"קולו של הרוב השקט", בזכות השירים, שעסקו בסבלם וכאבם של פשוטי העם בארצות דרום אמריקה. אותם שירי מחאה, ובראשם השיר "Si se Calla el Cantor" ("אם יידום הזמר"), אילצו אותה, בשנת 1979, לגלות מארגנטינה מולדתה, שנשלטה באותה תקופה על ידי חונטה צבאית. בשלוש השנים הבאות היא חייתה באירופה, שם עסקה בהפצת הזמר הדרום אמריקני העממי והמקורי. בשנת 1982, עם התחלפות המשטר בארגנטינה, הותר לה לשוב לארצה. משיריה הבולטים, שזכו לגרסות רבות בשפות שונות (בהן גם בעברית): "Gracias A La Vida" ("תודה לחיים"), "אלפונסינה והים" ו"שיר לדרום אמריקה".

רק לפני חודש הוציאה סוסה את אלבום הדואטים "Cantora", שכלל שיתופי פעולה עם שאקירה, קייטנו ולוזו, דניאלה מרקורי ועוד. כוונתה של הזמרת היתה להפגיש אמנים דרום אמריקאים בולטים מכל הגילאים ובכל הסגנונות. האלבום מועמד לפרס הגראמי הלטיני (שעתיד להיערך בחודש הבא בלאס וגאס) בשלוש קטיגוריות, כולל אלבום השנה ואלבום הפולקלור של השנה.

 

אותות הוקרה

בשנת 2000 זכתה סוסה בפרס הגראמי הלטיני בעבור אלבום הפולק הטוב ביותר על אלבומה "Misa Criolla". בשנת 2001 העניקה לה אוניברסיטת חיפה את פרס "אשת המופת", מתוך הוקרה למאבקיה החברתיים, לעמידתה הנחרצת למען יהודי מולדתה בזמן שנרדפו על ידי שלטון הגנרלים בארגנטינה ותרומתה התרבותית. בטקס הענקת האות, עלתה הזמרת לבמה וביצעה את השיר "לבכות לך" של אביב גפן.

 

ארבע שנים לאחר מכן, אמרה בראיון מיוחד ל-ynet, "אני שרה על דברים שאני חושבת שחייבים להשתנות. כך למשל בשיר"Los Ninos De Nuestra Vida" (הילדים שבחיינו) שפותח את האלבום החדש. השיר מדבר על מאבק ההישרדות של ילדים שחיים בעיר גדולה כמו בואנוס איירס למשל. רואים אותם בכל פינה, הם רצים ומושיטים לך את היד, אותם ילדים שכוחי אל, זה קורה כל הזמן ובכל יום ומישהו חייב לדבר על זה".


סוסה. הביעה שביעות רצון מההרמוניה עם המשפחה (צילום: Eduardo Torres)

 

בשנת 2005, עם צאת אלבומה "Corazon Libre", כבר התייחסה לבריאותה הרופפת ואמרה: "אני אחזור לבמה, אני חייבת לחזור גם כי אני אוהבת לשיר וגם כי אני זקוקה לכסף. אין לי מפעלים, אני חיה ממה שאני עושה והפעם האחרונה שהופעתי היתה ב-20 בדצמבר 2003. אחרי הרסיטל שכבתי לנוח ומאז לא יצאתי. זו הסיבה שכעת אני שמחה – אני חוזרת לתלם, מרוצה מהדיסק ומהעבודה המשותפת עם הבן שלי, פביאן, מההרמוניה עם האחים שלי ומהנכדים".

 

בביקורה האחרון בישראל, באוקטובר לפני שנה, אמרה: "חשוב לי מאוד להיות פה. אני אוהבת את ישראל ויש לי הרבה זיכרונות נהדרים מהמקום הזה. אני מרגישה פה בבית וזו אהבה ללא תנאים. התשובה שלי לכל מי שדורש ממני שלא להגיע לישראל, היא שאני לא באה הנה לעשות פוליטיקה,אלא בכדי לשיר לעם הישראלי. יש דברים שקורים בעולם, מלחמות ומתחים שבפירוש יש לי מה לומר עליהם, אבל כשאני עולה לבמה זה בכדי לשיר, לא להטיף".

 

סוסה מבצעת את השיר הנודע, "Gracias A La Vida"
 

באותה הזדמנות הוענק לה אות כבוד מטעם ארגון אמנסטי, הפועל למען זכויות האדם. אות הכבוד, שעיצב במיוחד האמן הישראלי פיליפ רנצר, הוענק לסוסה כהוקרה על מפעל חייה, הקשור קשר הדוק עם עשייה למען זכויות אדם וזכויות נשים. הארגון הביע צער עם דבר מותה של הזמרת, והסניף הישראלי של הארגון, אשר העניק לסוסה את אות ההוקרה, מסר כי "מרסדס סוסה היתה דוגמה ומופת לאמנית המשלבת ביצירתה את ערכי זכויות האדם. בשיריה העבירה מסרים חברתיים ופמיניסטיים, מסרים של שלום, אהבת האדם והמאבק לזכויות אדם במדינות אמריקה הלטינית. אנו מצרים על הסתלקותה של לוחמת אמיצה למען זכויות אדם ויוצרת בחסד, ומשתתפים בצער משפחתה ואוהביה ברחבי העולם."

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מרסדס סוסה הלכה לעולמה
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרידה
    סוסה. "אוהבת את ישראל ויש זכרונות נהדרים מהמקום"
    7 לילות
    ynet ספיישל