שתף קטע נבחר

פיאט 500 - באה מאהבה

מכוניות מודרניות שמעוצבות "כמו פעם", הן אחת משתיים - או רעיון נחמד שהגיע מאוהבי מכוניות אמיתיים, או ניסיון ציני לרווח כספי עם מוצר גרוע ועיצוב מושך. נסיעת מבחן בפיאט 500 החדשה מגלה לאיזה משתי הקטגוריות היא שייכת

השנה הייתה 1957, ולאף אחד באיטליה לא היה כסף לרכוש מכונית. זה, בפשטות, הרקע שאיפשר לפיאט 500 המקורית, שכונתה בזמנו "נובה 500" (Nouva, חדשה), להפוך לאחת המכוניות המצליחות והאהובות בתולדות איטליה. היא הייתה קטנה, בסיסית וצנועה מאוד באבזור וביכולת. אבל תוכנית תשלומים נוחה ומחיר תחרותי, איפשרו לאיטלקים לאפסן את הווספה או את הגרוטאה הישנה, ולרכוש מכונית חדשה. לא לקח זמן רב, והעם כולו התאהב. ה-500 הפכה לסיפור הצלחה מסחרר, ושומרת עד היום על פופולריות אדירה במולדתה, ולא רק.

 

 

 

ב-2007, חצי מאה בדיוק אחרי, פיאט החליטה שאסור לפסוח על אופנת הרטרו שייסדה פולקסווגן חיפושית החדשה, והמיני המשודרגת של ב.מ.וו. בדיוק ביום ההולדת ה-50, נחשפה פיאט 500 החדשה, הפעם עם הנעה קדמית ומנוע מלפנים, במקום הנעה אחורית ומנוע בעכוז. באותו זמן, השאלה הגדולה הייתה אחת - האם היא לא יותר ממכונית רטרו חסרת אופי כמו החיפושית, דגם שכל מה שיש בו הוא עיצוב ותו לא - כמו ה-PT קרוזר של קרייזלר למשל, או ממש חיים חדשים ומלאי עניין לדגם קלאסי - כמו המיני המצוינת?

 

מקסימה

זה לא קרה אצל כתבי רכב, וזה לא יקרה אצל אף אחד שיביט לראשונה בפיאט 500 החדשה - המידות הזעירות והעיצוב העגלגל פשוט לא יותירו איש אדיש. ולא רק מכיוון שהפרופורציות והעיצוב עצמו, מחקים - כמעט אחד לאחד - את המכונית של שנות ה-50. הדגם החדש כמובן גדול משמעותית מתוקף היותו בן זמננו, אך עבודת העיצוב נפלאה, והרושם ממכר.


 

התייחסות דומה תהיה לתא הנוסעים. קונסולה בצבע המרכב, לוח מחוונים שמשלב באופן מקסים מראה רטרו עם תצוגה דיגיטלית, ומינימליזם חינני. לא כי אין אבזור, אלא כי בפיאט ניסו ליצור תחושה של רכב מ"פעם". זה עובד היטב, כמעט כמו במיני של ב.מ.וו שמהווה דוגמה ומופת בתחום. גם איכות החומרים וההרכבה הן מהטובות שירדו מפס הייצור של היצרנית. גם אם לעיתים מדובר בפלסטיק נוקשה מדי, או מרווחים מיותרים בין חלקים שונים, מדובר בתוצאה יותר ממשביעת רצון - בוודאי עבור פיאט, אך גם באופן כולל לתעשיית הרכב.

 

המרחב מלפנים טוב לנהג ולנוסע, ואפילו מאחור יכולים לשבת שני מבוגרים בנוחות יחסית, גם אם הגישה עצמה דורשת גמישות מסוימת. הנהג והנוסעים ייהנו ממושבים נוחים יחסית, ואילו תא המטען מציע נפח שימושי סביר, למרות שמידותיו בפועל צנועות למדי - 185 ליטר בלבד.

 

רטרובוט

המבחן ל-500 נערך על גרסת הבסיס של ה-500, ה-1.2 ליטר, עם 69 כ"ס ותיבת חמישה הילוכים רובוטית. נתוני הפתיחה נשמעים מאכזבים משהו, אך בהתחשב במשקל העצמי הנמוך יחסית - 865 ק"ג בלבד - הביצועים סבירים בהחלט. המנוע הקטן חובב סל"ד ורועש מעט, אך הוא מעניק זריזות חביבה ומשתלב היטב בתחושת האוטו-של-פעם בגרסה מודרנית.


אפילו תא הנוסעים מעוצב ברטרו חינני (בתמונה - גרסה ידנית)

 

מחמאות נוספות מגיעות גם לתיבת ההילוכים הרובוטית, אשר בדרך כלל אינה משכנעת אותנו כשהיא מגיע בתצורת מצמד בודד. בניגוד לתיבות דומות, במקרה של ה-500 נרשמת התאמה מלבבת בין המנוע והתיבה. אופי הפעולה מוצלח, העברות ההילוכים חלקות במרבית המקרים, ולאחר הסתגלות קצרה היא כמעט ואינה מרגישה "שונה".

 

כן מורגשת נטייה לנוקשות מסוימת על-פני אספלט שאינו מושלם. המרכב הקל מסייע אמנם לתצרוכת דלק נמוכה וביצועים סבירים יחסית להספק המנוע, אך התשלום מגיע בדמות קושי בריסון שיבושים, בעיקר בנהיגה בינעירונית. אחיזת הכביש טובה יחסית, ובקרת היציבות התקנית - שאינה ניתנת לניתוק - מטפלת היטב בכל בעיה שיציב בסיס הגלגלים הקצר. מעבר לכך, נהיגה ברחובות עירוניים היא עניין משעשע וחביב. הממדים הצנועים מציעים חווית נהיגה שונה, מבלי לשלם על כך יותר מדי בכביש המהיר.

 

ובכלל, קשה שלא להתרשם מהשיפור המשמעותי שביצעה פיאט ב-500, בהשוואה לפנדה. זו הראשונה נוחה יותר, מהנה יותר לנהיגה ואוחזת טוב יותר את הכביש. אפילו ההיגוי החשמלי הבינוני של הפנדה, שופר משמעותית.

 

באה מאהבה

בעולם הרכב יש שני סוגי מכוניות רטרו. אלה שנולדו כי המעצבים והמהנדסים תכננו אותן מאהבה אמיתית למכוניות בכלל ולדגם הקלאסי בפרט, ואלה שנולדו כי רואי החשבון של המתחרים קינאו בהצלחת הסוג הראשון, והכריחו את המעצבים להציע תשובה משלהם. לכן הסכנה במכונית רטרו, היא שהעיצוב הנאה יסתיר תוכן בעייתי. זה בדיוק מה שקרה עם פולקסווגן חיפושית, שהייתה לא יותר מפולקסווגן גולף מעוצבת - אך גם יקרה להחריד, צפופה וחסרת אופי. לשמחתנו, הפיאט 500 היא בדיוק ההיפך מכך. נדמה כי כל סנטימטר בה עוצב ותוכנן על-ידי אנשים שאהבו את המקור, ורצו לעשות לו כבוד.


 

אלא שיש גם בעיות. תג המחיר בישראל (110,000 שקל לדגם שנבחן) גבוה מהרצוי, עבור דגם עם שבע כריות אוויר ובקרת יציבות, חלונות ומראות חשמליים ומערכת שמע מקורית - אך ללא חישוקים קלים או בקרת אקלים. יש אמנם יתרון סביבתי מסוים, והפיאט היא בפירוש אחת המכוניות ה"נקיות" (מלבד דגמי כלאיים) בישראל, בקבוצה 2 לפי חישוב המיסוי הירוק.

 

בכל מקרה, כמכונית שתוכננה על-ידי חובבי רכב, ונהנית מאותו קסם חמקמק, ל-500 יש משהו שאין לו מחיר - סגנון בשפע. וספק אם תפספסו אותו, אם רק תתגברו על התדמית של פיאט ועל תג המחיר, ותעיפו מבט. העיצוב של ה-500 כבר יעשה את יתר העבודה.
פיאט 500

פיאט 500
מנוע ארבעה צילינדרים
נפח / סוג דלק 1,242 סמ"ק / בנזין
הספק מרבי 69 כ"ס ב-5,500 סל"ד
מומנט מרבי 10.4 קג"מ ב-3,000 סל"ד
הנעה / תיבת הילוכים קדמית / רובוטית, חמישה הילוכים
מרכב שלוש דלתות, האצ'בק
אורך 355 ס"מ
רוחב 163 ס"מ
גובה 149 ס"מ
בסיס גלגלים 230 ס"מ
משקל 865 ק"ג
נפח תא מטען 185 ליטר
100-0 קמ"ש 12.9 שניות
מהירות מרבית 160 קמ"ש
תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) 19.6 ק"מ לליטר
פליטת CO2 (ממוצע יצרן) 119 גרם לק"מ
קבוצת מיסוי ירוק שתיים
מחיר 110,000 שקל
אחריות 24 חודשים
כריות אוויר 7 (קדמיות, צדיות, וילונות, ברכי נהג)
בקרת יציבות? כן (לחצו כאן להסבר)
כוכבי בטיחות: נוסע/ילד/הולך רגל 2/3/5 לפי Euro NCAP

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פיאט 500. חמודה להפליא
מזכירה את המקור
התיבה הרובוטית עובדת היטב
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים