הכל כרוך: סנדביצ'ים לפיקניק מושלם

קמים בבוקר ומציצים בעין אחוזת תנומה החוצה. השמש זורחת בעוצמה קלה עד בינונית, השמים כחולים ומסבירי פנים, הלוח חף מהתחייבויות ועיסוקים וחיק הטבע קורא לכם מאי שם. אם אתם חובבי חול, ים, אדמת טרשים או יער בניחוח דבק ואורן – זה בדיוק הזמן לאסוף את עצמכם ולצאת לפיקניק. אותי, בבקשה, תשכחו בבית.

למען האמת – אני נמנית עם אותו קומץ זניח של בני תמותה שמעדיפים ארבעה כתלים, רחובות סואנים, כבישים מזופתים, מדרכות מהבילות, חלונות ראווה מיופייפים ואורות כרך מנצנצים. הטבע נראה לי נפלא כשהוא נשקף במרחק בטוח מחדר בפונדק כפרי או מחלון המכונית. את האוכל שלי אני אוהבת מתובל בגרגרים של תבלינים – חף מגרגרי חול, אדמה ומחטי אורנים. אני מעדיפה עשן אורבאני על פני פיח פחמי המנגל.

אבל כמו כולם, גם אני יצאתי בהמוני לפיקניקים, בעיקר כדי להעסיק צמד ילדות משועממות בשבתות או בחופשים ממושכים. גם אני ארזתי (לבד) אוכל בכמויות שהמשפחה הצנועה שלי צורכת במשך שבוע כדי שחס וחלילה לא יחסר שום דבר אחרי שייפרשו השמיכות. אני זוכרת היטב את הנסיעות במכונית המשפחתית, עם מלחמות העולם בספסל האחורי והשאלות הבלתי פוסקות (מתי מגיעים? מתי אוכלים?). ואיך אוכל לשכוח את פיסות האלוהים הקטנות שכבשנו, כמשפחה או כשבט מורחב של חברים באותו מצב צבירה, את המנגלים שעליהם נפנפתי בשקדנות ואת כמויות הסלטים שנתרמו אחרי הזלילה הגדולה לפח הציבורי (ביחד עם כלי הפלסטיק החד-פעמיים והאנטי אקולוגיים בעליל).

מאותם אירועים לא מעטים בעברי יש לי, מלבד זיכרונות שנויים במחלוקת (ולא כולם רעים, באמת), גם מבחר לא מבוטל של מתכונים מצוינים. היום אני מעדיפה להכין אותם בחיקו המוגן של חדר האוכל אבל אני יודעת שהם מתנהגים מצוין גם בנסיעות. המוצלחים שבהם שייכים דווקא לאותו אגף נשכח הקרוי כריכים – שמאז הופעת הסלטים למיניהם, שמשתדכים מצוין עם תוצרת המנגל, עברו לשחק תפקיד משני בלבד.

חבל, כי כשמכינים אותו כמו שצריך, הכריך הוא האוכל בעל כושר הישרדות אופטימאלי ולכן גם האוכל המתאים להצטייד בו לפיקניק בסביבה נטולת חנויות, קיוסקים או מסעדות. אריזה נכונה (ראו הערה) גם חוסכת את הצורך בכלי אכילה - בונוס מיוחד למען איכות הסביבה.

אז הנה, שני כריכים מסורתיים, שניהם ארוחה מלאה בסנדוויץ, לפיקניק נטול מנגל או כתוספת לכל מה שמביאים האחרים.

"לחם רטוב" (פאן באנייה)

"לחם רטוב" הוא כריך יליד העיר ניס שבצרפת, ולמעשה וריאציה של סלט ניסואז ארוז בלחמנייה. הלחמנייה סופגת את כל הטוב שנדחס לתוכה בדרך מהבית לאתר הפיקניק.

המרכיבים (ל-4 כריכים):

4 לחמניות באגט (או אחרות, רצוי עגולות)

עלי חסה

1 עגבנייה

1 בצל פרוס לטבעות

1קופסה טונה

12 זיתים שחורים מגולענים

4 - 6 נתחי אנשובי (לא הכרחי)

1 כף חומץ בן יין לבן

1 כפית חרדל

קורט מלח ופלפל

4 כפות שמן זית

1. מסירים פרוסה מראש כל לחמנייה ומרוקנים את הבסיס כמעט מכל התוך (משאירים שוליים בעובי 1 ס"מ צמודים לדפנות).
2.  מניחים בחלל הלחמנייה שכבות לסירוגין של עלי חסה, פרוסות עגבנייה, טבעות בצל, טונה מפוררת, זיתים שחורים ואנשובי.
3. מניחים את החומץ, החרדל, המלח, הפלפל והשמן בצנצנת קטנה בעלת מכסה. סוגרים, מנערים היטב ויוצקים את הרוטב על החומרים שבתוך הלחמנייה. מכסים בראש שהוסר ועוטפים היטב, בנייר פרגמנט.

(צילום: רונית סבירסקי)

סנדביץ' טוניסאי

הגרסה הצפון אפריקנית, החריפה והפיקנטית של הלחם הרטוב

המרכיבים (ל-4 מנות):

4 לחמניות לבנות מוארכות

4 כפות הריסה

4 כפות מיונז

2 תפוחי אדמה מבושלים, חתוכים לקוביות

3 לימונים כבושים, קצוצים

15 זיתים שחורים קצוצים

1 – 2 קופסאות טונה בשמן

אופן ההכנה:

1. מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם במים. מצננים, קולפים וחותכים אותם לקוביות.
2. קוצצים את הלימונים הכבושים ואת הזיתים.
3. חוצים כל לחמנייה ומוציאים את הפנים הרך. מורחים בהריסה ובמיונז ומוסיפים את כל יתר המרכיבים.

כדי לארוז תוך התחשבות בסביבה רצוי להימנע מנייר כסף ולארוז בנייר מתכלה ובשקיות ניילון מתכלות. אורזים כך שהנייר משמש לאחיזת הכריך ומייתר את הצורך ב"כלי עבודה".