הפרמיירה של מכבי ת"א: שני צדדים למיס מץ'
"הצהובים נהנים מיתרון גובה כמעט בכל עמדה, אבל אשקלון חשפה כי ניתן להתיש אותם בעזרת משחק תזזיתי ומהיר". אהוד כהנים חזר ממלחה עם רשמים ראשונים מהגרשונים
כמעט לכל שחקן במכבי, למעט אולי אנדרו וויזנייבסקי, יהיה יתרון גובה ואתלטיות על השחקן שמולו. אבל כמו לכל דבר בחיים, גם למיס מץ' יש שני צדדים. מורן רוט, בריאן טולברט ואבי סוכר, שלושה גארדים נמוכים ותזזיתיים, גרמו ברבע השני לקו האחורי שמולם (ובייחוד לאיידסון) לעבודת רגליים מאומצת מאוד בהגנה, מה שהשפיע, עליו לפחות, גם בהתקפה.
אנדרסון המשיך לעשות נקודות בקלות, אבל במשחקים שבהם מאצ'יי לאמפה יתלבש (ופרקינס כנראה שלא), יהיה למכבי פחות עומק בעמדות הגארדים. בינתיים רביב לימונד מספיק, מול מכבי חיפה או הפועל ירושלים זה כבר יהיה קשה יותר.
לאיידסון, אגב, קשה הרבה יותר ללכת ימינה. בכך, כמו בעוד הרבה דברים אחרים, הוא מזכיר את מנהל הקבוצה שלו מימיו כשחקן. גם גור שלף היה שחקן חכם ואתלטי, שידע להוביל כדור, למסור ולקחת ריבאונדים, אבל התקשה ללכת ימינה. ההבדל הבולט ביניהם מתבטא כמובן בקליעה מבחוץ, שהופכת את איידסון לשחקן כמעט מושלם בסטנדרטים אירופיים.
אשקלון בנויה מעט לרוחב במקום לעומק. היא מוגבלת מאוד בגלל החוק הרוסי וחייבת להציב קו אחורי של שני ישראלים או לחילופין לשחק עם כריס ווטסון
(ואז עומאר סניד או ברוקס סיילס לא יכולים לשחק ביחד, מה שיוצר עבורה בעיית ריבאונד קשה). בקיצור, חסר לה גבוה ישראלי מחליף. זה לא מונע מבית הלחמי לשחק הגנה חזקה ולהוציא את המקסימום מהיתרונות שלו.
הקו האחורי האשקלוני מכניס, כאמור, קצב משחק מהיר, סניד מכדרר כמו גארד וזורק בקשת כמעט בלתי ניתנת לחסימה וסיילס הוא ביג מן לגיטימי בצבע הישראלי. בחמש הדקות האחרונות נראה היה שהקבוצה ויתרה, למרות שהגרשונים ניסו לבצע קצת יותר מדי מהלכי היי-לייט בהיעדר שחקן מטרה משלהם. לאמפה אמור לפתור את הבעיה הזו. אם זה יספיק מול יריבות ישראליות חזקות יותר גם בלעדיו, או בלעדי זר אחר שלא יתלבש, נראה ביום רביעי או חמישי.
