פעילים פלסטינים: נתק בין הרשות לבין מזרח י-ם
אבו-מאזן שב ומזהיר מפני השתלטות יהודית על ירושלים, אולם בשטח ישנם פעילים פלסטינים המפנים אצבע מאשימה כלפי היושב ברמאללה בכל הנוגע לנעשה במזרח הבירה. "הרשות אינה עושה מספיק לא רק בגלל שהישראלים פוקחים עין"
האם ירושלים באמת עומדת בראש סדר העדיפויות של הרשות? הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, אמנם הזהיר אתמול (יום ג') מפני השתלטות יהודית על כל חלקי הבירה וקרא למדינות ערב ולעולם המוסלמי להשקיע מאמצים רבים יותר במאבק נגד ניסיונותיה של ישראל "לייהד" את העיר, אך בקרב הפלסטינים יש מי שמפנה אצבע המאשימה דווקא אל היושב ברמאללה.
"לרשות ישנה כתובת בירושלים, האנשים יודעים איפה ולאן להגיע כשישנן מחלוקות ויודעים גם למי לפנות כשישנו חשד שאדם כלשהו מתעסק בתיווך קרקעות. הזיקה הפוליטית והאידיאולוגית היא כלפי הרשות, אבל מעבר לכך אין מנגנון מעשי שמנהל את העניינים. לא רק כי הישראלים פוקחים עין, אלא בעיקר כי הרשות לא עושה מספיק", אמר גורם פלסטיני ל-ynet.
לדברי פעילים פלסטינים בירושלים, כל ניסיון שלהם לחלץ מן הרשות סיוע כספי או משפטי כדי להתמודד עם הסוגיות הבוערות במזרח העיר - נתקל בקשיים רבים. לדבריהם, עיקר הנטל נופל על פעילי פתח מקומיים שנאלצים להתמודד עם כל הבעיות כיוון שהקצבות הרשות מינימליות.
עו"ד בכיר שטיפל עבור הפלסטינים במאבקים המשפטיים נגד הפקעת קרקעות וצווי הריסה, אמר כי ברשות מתעלמים בדרך כלל מן הצורך לשלם את שכר הטרחה המינימלי של עורכי הדין, ולעתים רבות "או שהנטל נופל על עורכי הדין עצמם או שהתיקים אינם מתקבלים בבתי המשפט בגלל חוסר עניין וחוסר תמיכה כספית מרמאללה".
אין תוכנית, יש ויכוחים
גם השר לענייני ירושלים עד לפני מספר חודשים, חאתם עבד אל-קאדר, הנחשב לאישיות הפלסטינית הבכירה המטפלת בנעשה במזרח העיר, סבור כי תפקידה של הרשות רחוק מלהיות מספיק ומשביע רצון. "הטיפול של הרשות אינו מספיק, אין נוכחות של הרשות בשטח. נכון שהאנשים פונים אלינו בעניינים כספיים, בעניינים הקשורים לרווחה, חינוך ובריאות, אך הקשר מסתכם בזה שאני או אנשים מטעמנו מקשרים ביניהם לבין הגורמים הרלבנטיים ברשות. אנחנו נמצאים בשטח אבל אין לנו זיקה להרבה מאוד דברים, כמו תוכניות לימודים למשל".
הפגנה בסילוואן נגד "ייהוד" ירושלים (צילום ארכיון: גיל יוחנן)
גורם פלסטיני בכיר אחר אמר כי "יחידת ירושלים" ברשות הפלסטינית מתנהלת מלשכתו של אבו-מאזן, אך כמעט שאין לה השפעה בשטח וכי רק נוכחותו במזרח העיר של מזכ"ל הנשיאות הפלסטינית, ד"ר רפיק אל-חוסייני, היא שמשאירה את הרשות על המפה. לדבריו, כמעט מדי יום מתנהלים מאבקים בין פעילי השטח של פתח לבין הרשות בניסיון לגייס תמיכה וכספים למען ירושלים ולמען משפחות המאוימות בפינוי או בהריסת בתיהן.
"אין לרשות תוכנית ברורה בעניין ירושלים. היינו רוצים שתהיה לנו תוכנית מסודרת איך להיאבק משפטית, פוליטית וכספית בניסיונות ישראל והעמותות היהודיות להשתלט על העיר. היינו רוצים גם שתהיה לנו תוכנית ברורה במאבק על הקרקעות, אבל אין מי שינחה ואין מי שיממן. לכן, נשאר לנו רק לבכות לרשות ולרשות לא נותר אלא לבכות לעולם הערבי והמוסלמי", סיפר הגורם.
למרות הביקורת, פלסטינים רבים החלו לאחרונה לקנות נכסים בשכונות יהודיות כמו פסגת זאב והגבעה הצרפתית אך לדברי הגורם, מדובר במקרים אינדיבידואלים ולא תוצר של מדיניות ברורה ובוודאי לא של מדיניות המוכתבת על-ידי הרשות הפלסטינים.
הגורם מנה רשימה של מוסדות שעמם עובדים הפלסטינים בירושלים, ובאף לא אחד מהם יש לרשות יד או ורגל בנעשה. "בכל הנוגע למערכת הבריאות - הפלסטינים משתמשים בקופות החולים הישראליות. מערכת החינוך בירושלים, למרות שהתכנים שלה שונים מאלה של החינוך הממלכתי, כפופה למערכת החינוך הישראלית. בתי החולים הפלסטיניים או הכנסייתיים אינם כפופים לישראל, אך פלסטיני מחוץ לירושלים שמבקש לקבל טיפול - נדרש להביא התחייבות כספית מהרשות כפי שהדבר נדרש ממנו בבית חולים ישראלי".
יש משאבים, אין ניהול
תפקיד משמעותי יותר שממלאת הרשות, גם אם נסתר מהעין, הוא המעקב אחרי פלסטינים החשודים בשיתוף פעולה עם מתווכים ישראליים ועם עמותות יהודיות. מנגנוני הרשות מנסים לעצור ולאיים על אנשים אלה, אבל גם במקרה הזה הפעילות אינה אינטנסיבית דיה כדי שניתן יהיה לומר שהיא מצליחה לטרפד את רכישת הנכסים היהודית.
בנייה יהודית בשייח ג'ראח (צילום ארכיון: AP)
"בסך הכל הנוכחות והפעילות של הרשות די דלה ומוגבלת במזרח העיר", אמר הגורם והדגיש כי רק פעילויות חברתיות כמו תיאטרון "אל-חכוואתי" ממשיכות לייצג נאמנה את הפלסטינים. התיאטרון זוכה להקצבה של הרשות לכן ניתן לומר שהוא ספינת הדגל הרשמית והגלויה היחידה של הפלסטינים במזרח העיר. יתר הפעילויות נעשות בצורה שקטה ומוגבלת.
עו"ד חאתם אבו-אחמד ייצג כמה משפחות פלסטיניות בסילוואן במאבק משפטי שניהלו נגד ישראל על-רקע השתלטות יהודים על בתיהם. "הבאתי מבית המשפט החלטה לפנות משפחה יהודית.
פניתי לאחמד רווידי, ראש יחידת ירושלים בנשיאות הפלסטינית, וביקשתי ממנו תשלום. הוא ענה לי שאין להם כסף ושמצדו שהישראלים ישתלטו על העיר. אפילו את האגרות לבית המשפט הרשות מסרבת לשלם והיא חייבת לעורכי הדין הרבה מאוד כספים".
אך יש גם מי שסבור שהבעיה של הרשות בירושלים היא אינה של משאבים, אלא של ניהול. "כל צד ברשות פועל בלי תיאום עם הצד השני", אמרה חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם פתח בירושלים, ג'יהאד אבו-זנייד. "יש את יחידת ירושלים בנשיאות, יש משרד לענייני ירושלים בממשלה, יש את פתח ויש את אש"ף. במקום שהמאמצים ירוכזו, הם מתפזרים ויעילות הפעילות פוחתת. ביקשתי שתהיה קרן אחת שתרכז את כל הפעילות במזרי ירושלים, אך בינתיים זה לא קרה".
למרות חוסר שביעות הרצון, אבו-זנייד ציינה כי בתקופה האחרונה הישראלים מוצאים מולם בכל מקרה של הפקעת בתים וצווי הריסה, ועדים עממיים פלסטינים שמתמודדים מולם ציבורית ומשפטית. "אנו מנהלים קרבות עיקשים ומכאן התחושה של הישראלים שהרשות עוזרת לירושלים. הוועדים האלה פועלים על-ידי פתח ומתוקצבים על-ידי הרשות הפלסטינית".
