להתראות בדבר הגדול הבא

"קאן היא אחד המקומות היפים בעולם" הוא משפט שלא נאמר מאז שנות ה-70. התמונה של בחורות משתזפות בלי חלק עליון על החוף לא השתנתה כלל במהלך ארבעים השנה שחלפו. הקאץ' - גם הבחורות לא התחלפו, והיום הן מגיעות להשתזף בלי חלק עליון, אבל עם הנכדים.

עיר כמו דירת סטודנטים גדולה (צילום מתוך אתר הפסטיבל)

ככלל, העיר נראית כמו דירת סטודנטים גדולה שמשוועת לשיפוץ. לצרפתים כנראה זה לא בוער להשקיע, כי בלאו הכי הקהל שמגיע לפסטיבלים חייב לישון איפשהו. התוצאה - רוב המלונות אמנם עולים כמו "הילטון תל אביב", אבל מזכירים יותר את חדר השמירות בקרייה. מדי פעם אני מוצא את עצמי מתעורר בבהלה כי תיכף צריך לעלות להחליף מישהו.

אבל בהחלט לא מדובר בקיטורים – המקום הזה הוא גן עדן של יצירה, ובעיקר של רעיונות חדשים ומרגשים

שמותחים עוד קצת את מה שניתן לעשות עם המדיום הזה. השנה התחושה במסדרונות היא של יציאה מהמיתון וכולם מחייכים. הנוכחות בהחלט עלתה מאז הפסטיבל הקודם, ויש נציגות של 103 מדינות, כולל כאלה שזו להן פעם ראשונה.

הבוקר האחרון התחיל מצויין; אבי ארמוזה התקשר לספר ש"יש עוד אלף כמוך" הגיע לרשימה של ארבעת המתמודדים הסופיים לפרס "פורמט השנה", תוך שהוא גובר על מתמודדים בטוחים ממנו של ABC וה-BBC.

מי תהיה עקרת הבית מברזל?

הידיעה תפסה אותי בדיוק בפגישה עם נציג מכירות, שסיפר לי על הפורמט לתוכנית טלוויזיה בשם Iron Housewife. "זו תוכנית בידור גדולה לפריים טיים", הוא אומר, "תדמיין 16 נשים מתחרות על התואר 'עקרת הבית מברזל'. שלב ראשון, חידון ידע כללי על בישול, ניקיון וכביסה. השלב השני - תחרות חיה באולפן של תפירה והקצפה".

אני מנסה לעצור את שטף ההתלהבות, אבל הוא כבר כמעט אקסטטי: "בשלב השלישי תחרות טיגון שבסופה מנפים את כל הנשים שלא ניקו מספיק מהר. לשלב הגמר מגיעות רק ארבע. הקהל כולו במתח בזמן שהן עושות תחרות גיהוץ". אני מנסה לשמור על פרצוף רציני ומודה לו על המצגת.

בצעד נואש הוא מנסה את הטריק העתיק בספר, ורומז שחברת הפקה ישראלית כבר הביעה עניין. כאן אני כבר מתקשה להסתיר את החיוך, ובדרך החוצה אני מאחל גיהוץ נעים לכולם. בכל זאת, כל כך מעט זמן - כל כך הרבה רעיונות.

כמה שעות לאחר מכן מתחיל טקס הפרסים. הכל מאוד לא מכופתר ונינוח. המנחה עולה עם כוס בירה ומבטיח לתקתק עניינים ולסיים בזריזות. הוא מגיע לקטגוריית הריאליטי. למרות שאני יודע שאין סיכוי, אני לא מצליח להימנע מלדמיין מה יקרה אם כן. ארמוזה יושב דרוך לידי עם הצוות שלו. בכל זאת, הם קרעו את התחת על התוכנית הזאת. זיהו צרכי השוק, מיתגו אותה מחדש, ארזו ועשו קמפיין אינטרנטי מאסיבי לקדם אותה. והזוכה הוא - לא אנחנו.

לרוץ עם ערדליים ומצנפת בלונדון בלילה

הזוכה הוא Relentless - שעשועון בריטי בו המתמודד מקבל 24 שעות ועשר שאלות. הוא רק לא יודע איפה

ומתי הוא יישאל, וגם לא למי הוא יצטרך לתת את התשובה. בפרק הראשון הם פרצו לבית המתמודד הישן בארבע לפנות בוקר, עם רדיו בפול ווליום בו השדרן שואל: "מה האלבום האחרון של הביטלס? תענה לי פנים מול פנים בתחנת הרדיו. יש לך שלושים דקות להגיע. ותלבש את הבגדים שנמצאים בקופסה שתקבל". הדבר הבא שרואים זה בחור שרץ בלונדון באמצע הלילה בערדליים ומצנפת.

שעתיים אחר כך, בעת שהלך ברחוב וחלף על פני קבוצת נזירים, אמרו לו להשלים משפט מתוך שיר, ונתנו לו שעה לענות על זה כשהוא על גשר לונדון, עומד כה אומלל עם מגאפון וכורז "I Touch Myself". הפורמט אכן מקסים ומבוצע מצויין ואפילו יש בו נקודה ישראלית – היוצר בן פול הוא יהודי דובר עברית עם המון חברים בארץ.

אז זהו, עד כאן להפעם. באביב שוב יתכנסו כולם לפסטיבל ויחפשו את ה"דבר הבא" הבא.