במפרץ חיפה האוויר מזוהם. תושבי האזור יודעים זאת כבר שנים כמעין עובדה קיימת. המפעלים באזור מתנהלים באיטיות בתוכניות להפחתת פליטותיהם, נתוני איכות האוויר הקיימים אינם תמיד זמינים לתושבים ורק אתמול הודה משרד הבריאות כי אין כמעט מידע בנוגע למזהמים
השונים באזור.
חוסר הוודאות הזה עשוי לייאש ולהביא לחוסר פעולה, אך ברחבי העולם הולכת ומתגבשת ההבנה כי פעולה היא הפתרון היחידי. במקום בו הרשויות כושלות במתן נתונים - יכולים האזרחים לצאת ולאסוף אותם בכוחות עצמם.
הבנה זו מהווה את עמוד השדרה של התארגנות מקומית, ראשונה מסוגה בישראל, אשר שמה לה למטרה להפסיק לסמוך על הגופים הרשמיים – ולצאת בעצמה לבדוק את איכות האוויר שהיא נושמת. התארגנות זו פועלת בצפון הארץ תחת עמותת קס"מ ("קהילה סביבה מנוטרת"), המבקשת לסייע לעצמה , אך גם לקהילות אחרות לקחת אחריות על עצמה.
האמצעי שבו הם משתמשים נוסה לראשונה בקליפורניה בשנות התשעים ומכונה ה- Bucket Brigade (בריגדת הדליים) - במסגרתה יוצאות קהילות לשטח "חמושות" בדליים במטרה לאסוף נתונים סביבתיים. הדליים, שנראים תחילה כדליים רגילים לכל דבר, הם למעשה ערכות ניטור ביתיות. בתוך הדלי נמצא שק העשוי חומר אטום אשר לתוכו ניתן לשאוב אוויר בוואקום. דגימת האוויר שמתקבלת נלקחת למעבדה לבדיקה ומהווה למעשה דגימה מקצועית לכל דבר.
הנסיון הקליפורני של השימוש ב"דליים" החל בעקבות דליפה רעילה שאירעה בבית הזיקוק של חברת Unocal באזור, ששחררה חומר רעיל לאוויר האזור. בקס"מ מסבירים כי חוסר היכולת וכישלונם של הרשויות בזיהוי החומרים המעורבים בדליפה ובסיוע לאוכלוסיה המריץ את הקהילה המקומית לגבש תיק תביעה כנגד החברה.
את התביעה הוביל משרד עורכי הדין מרסי (שלימים התפרסם בזכות ארין ברוקוויץ'). לצורך איסוף ראיות מימן המשרד את פיתוחה של ערכת ה"דלי" הראשונה ללקיחת דגימות אוויר. השימוש הפשוט בהן, אפשר את מעורבותם של כל חברי הקהילה ובקס"מ מציינים כי עבודת האיסוף הקולקטיבית אפשרה בשנת 1997 גיבושו של הסכם פשרה בתיק, ותשלום של כ-80 מיליון דולר פיצויים על ידי החברה, ללמעלה מ-6,000 תושבים שנפגעו בדליפה.
שוחרי שיטת הדגימה הביתית (המכונה גם "ניטור אוויר אזרחי") טוענים כי המקרה הקליפורני המחיש יותר מכל את עיקרון ההסתמכות העצמית. עיקרון שלפיו נאלצים תושבים לפעול במקרים של מחדלים מתמשכים מצד הרשויות.
לצד זה, המקרה הקליפורני המחיש גם עד כמה קלה יכולה להיות מעורבותם של חברי הקהילה המקומית באיסוף נתונים וראיות כנגד מזהמים ואכן, זמן לא רב לאחר מכן, הופצו ערכות דומות גם במחוזות אחרים.
הערכות הגיעו תחילה למחוז קונטרה קוסטה בקליפורניה, שם ביקשו התושבים לדגום פליטות רעלים ממפעלים לזיקוק שמן ואחר כך לאזורים מוכי זיהום נוספים - בלואיזיאנה, טקסס, קרוליינה, אילינוי, פנסילבניה, וושינגטון ואף דרום אפריקה ומוזמביק. כיום מדובר ברעיון מוכר ועשרות קהילות מנטרות פועלות כבר ברחבי העולם.
לישראל הגיע הרעיון באיחור קל של עשור. בעולם כבר פותחו ערכות דלי דומות ללקיחת דגימות קרקע ומים, אך הבריגדות הישראליות הראשונות, שמתגבשות ברמת יוחנן ובקריית טבעון, מתעניינות בינתיים בעיקר בבדיקת האוויר. קהילות אלה הוקמו על ידי שני שוחרי סביבה מאזור הצפון, עמית רבין, מהקואליציה לבריאות הציבור ואלעד רודיאקוב, לשעבר פעיל בארגון "מגמה ירוקה".
את התמיכה לפיילוט הישראלי מקבלים השניים מארגון Global community monitoring) GCM),
ארגון אמריקני המכשיר קהילות מנטרות ברחבי העולם. לצד זה מסייעים גם הקואליציה לבריאות הציבור וארגון שתי"ל, התומך בעמותות וארגונים.
כמה עולה ערכה וכיצד עושים בה שימוש? בקס"מ מעריכים כי מחירה של ערכה בודדת נע סביב 150 דולר ומחיר ניתוחה של כל דגימה נע בין 150 ל-300 דולרים בקירוב. כנס ראשון מסוגו שיתקיים ביום חמישי הקרוב במכללת אורנים, יסייע למתעניינים להבין כיצד פועלת השיטה וכיצד ניתן להקים קהילות דומות נוספות ברחבי הארץ.
בכנס, שמתקיים בשיתוף פעולה בין קס"מ, הקואליציה לבריאות הציבור ו-GCM, ישתתפו שלושה מומחים אמריקניים לניטור אוויר אזרחי, שיציגו בין השאר שיטות חדישות נוספות לניטור על ידי תושבים. ברשימת המשתתפים הארוכה בכנס ניתן למצוא גם את המשרד להגנת הסביבה שמתעניין בסוגיה וצפוי לשלוח גם הוא נציגים. "מדובר בשיטה המותאמת לקהילות ולא לאנשים פרטיים", מדגיש רודיאקוב. "זו פעם ראשונה שניתנת לציבור האפשרות לקחת את השליטה על החיים שלו בחזרה, באמצעות רכישת כלים ושיטות לניטור האוויר בסביבתו.
הכנס יתקיים ביום חמישי ה-15 באוקטובר, בשעה 17:00 במכללת אורנים
