ולמרות הכל – יש עתיד יהודי-ערבי בישראל
"הכוונה היתה צנועה למדי, להביא כמה עשרות אנשים, יהודים וערבים, ליום של עבודה משותפת והתייצבות ערכית ברורה נגד הגזענות, לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, שבמהלכו עומדות לעלות מהצעות החוק הגזעניות בתולדות ישראל. אלא שההיענות היתה הרבה מעבר לצפוי. מאות ישראלים הגיעו מקרוב ומרחוק לג'יסר א-זרקא, אחד הישובים המוזנחים ביותר על ידי השלטון הישראלי". קריאה לסדר
את מה שהיה בג'יסר א-זרקא ביום חמישי האחרון לא תראו בטלויזיה, גם לא בעיתונים. הדברים היחידים הקשורים לערביי ישראל שהתקשורת תראה ותכתוב הם מהומות, אלימות וגזענות. שיתוף פעולה? חזון לעתיד משותף? מדינה שכולם ירצו לחיות בה? זה לא ניוז.
לפני כמה שנים, כשדליק ווליניץ החל להגיש את תוכנית הבוקר של גלי צה"ל, הוא התחיל את התוכנית ב"מדד האור" – באילו מן העיתונים יש סיקור של משהו חיובי. לאחר כמה חודשים הוא התיאש, ביותר מדי בקרים, פשוט לא היה מה להגיד. רק לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב, אשר קבע, כי כתב ועורך העיתון "וסטי" בו התפרסם שיר המשווה את הערביות לבעלי חיים המתרבים ללא סוף – אינם אשמים בעבירה של הסתה לגזענות, אבל קבע, כי מדובר בגזענות בוטה. זה מותר.
השביתה הכללית, שהתקיימה ב- 1 באוקטובר וכללה את כל הישובים הערביים בישראל כמעט שלא הוזכרה בשום מקום. לא היתה סיבה. לא היו התפרעויות, לא היתה אלימות. עשרות אלפי אנשים, שיוצאים למחות נגד התעלמות המדינה מועדה ממלכתית שקבעה שהמשטרה נהגה באופן לא סביר, באלימות קיצונית ונגד המשך האפלייה – זה לא "חדשות".
לעומת זאת שמענו בלי סוף על המהומות בהר הבית, שמענו את ראש מרחב ירושלים של המשטרה אומר שצריך להודות לו, על שאיפשר לערבים להתפלל ושמענו על אוטובוסים של מתפללים מוסלמים ישראלים מצפון הארץ, שנעצרו כבר עם צאתם ולא הורשה להם כלל להגיע לירושלים - כאילו לא לימדו את המשטרה שהזכות לחופש דת והזכות להתפלל הן זכויות יסוד. כמו הזכות לחופש תנועה. כמו הזכות להפגין. כנראה, שזו עוד אחת מתוצאות זריקת מסקנות ועדת אור לפח האשפה של ההיסטוריה. כנראה שמשטרת ישראל באמת לא למדה דבר.
אבל אם השביתה השקטה אינה ראויה לסיקור, על אחת כמה וכמה לא ראוי לסיקור האירוע שהתקיים ביום חמישי האחרון בג'יסר א-זרקא - מה לעשות, לא רק שלא היתה בו אלימות, היתה בו ממש, איך קוראים לזה... תיקווה.
הכוונה של תנועת "אפשר אחרת" היתה צנועה למדי, להביא כמה עשרות אנשים, יהודים וערבים, ליום של עבודה משותפת והתייצבות ערכית ברורה נגד הגזענות, כמה ימים לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, אשר במהלכו עומדים לעלות כמה מהצעות החוק הגזעניות בתולדות ישראל. אלא שההיענות היתה הרבה מעבר לצפוי. בערב שלפני, הוסף אוטובוס מתל אביב בשל ריבוי הנרשמים וביום האירוע היה צריך לבקש מהקייטרינג המקומי להוסיף עוד עשרות מנות, לאנשים שהגיעו באופן עצמאי עם רכביהם. מאות ישראלים, יהודים וערבים, הגיעו מקרוב ומרחוק לג'יסר א-זרקא, אחד הישובים המוזנחים ביותר על ידי השלטון הישראלי, ליום בו שולבו אירוע פוליטי נגד הגזענות, צביעת בית ספר, ניקוי חוף הים וערב של מוזיקה ונאומים של אנשי ציבור.
מתערבבים - יהודים וערבים בג'אסר עזארקה מפגינים מעורבות
כמה בדיוק תורם הסיקור המוגבל של ערביי ישראל בתקשורת הישראלית, לעלייה החדה בגזענות, הפושה בכל שכבות החברה הישראלית, קשה לכמת. אולם נדמה, שהקשר אינו ניתן להכחשה. רוב רובם של היהודים בישראל, אינם חיים בצד ערבים והם רואים אותם רק דרך התקשורת – וזאת, כאמור רק בדרך של תיעוד מעשי אלימות והפגנות שנאה.
אולי זה היה הים, או החוף המקסים או המוזיקה, או רוח הערב שהביסה את החום, אבל איכשהו, בין הנאומים הקשים על הגזענות ועל המשטרה ועל התעקשותה של ישראל להפלות את אזרחיה הערבים ולהמנע מכל תהליך של שלום, איכשהו, בין כל אלה, אי אפשר היה להמנע מלהרגיש קצת אופטימיות, ביום חמישי בג'יסר א-זרקא. פשוט, כי מאות האנשים שהגיעו לשם החליטו שהם אינם מוכנים להיות עוד קורבנות של היאוש ואינם מוכנים להתיישר עם סדר היום הגזעני והבהירו שהם מוכנים לא רק לדבר על כך (בבתי הקפה של תל אביב) אלא גם לצאת מהבית ולעשות מעשה (גם אם בינתיים זה רק כמה שעות של נקיון וצביעה) שהוא תחילתו של מהלך יהודי-ערבי אמיתי, להפוך את ישראל ממדינה הנושאת את שם הדמוקרטיה לשוא, למדינה שבאמת שוקדת על פיתוחה לטובת כל אזרחיה.
לא חבל שלא ראיתם את זה בטלוויזיה?
- הכותבת היא עו"ד המתמחה בזכויות אדם ומשפט ציבורי, ממייסדי "אפשר אחרת
"
- מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם? שלחו ל- hevra@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
- לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
