סולחה בין משפחות הילד המת והגננת הנוטשת
משפחת הגננת חירייה עותמאן באה לבית משפחתו של הילד שנטשה, סעד איברהים, לבקש מחילה. האב: "סלחתי לה כבר מהיום הראשון". הדוד: "אשלח גם את ילדי אליה". לדבריו, האשמה רובצת על המועצה ומשרד החינוך, שביטלו את ההסעות
אבי הילד, אשרף (מימין), עם בן הגננת, מוסטפא (צילום: דודי ועקנין)
ככלל, אבו גוש ידוע ככפר שבו שוררים יחסי שכנות טובה. ובכל זאת, בעקבות האירוע הקשה התעורר חשש ששתי המשפחות לא יוכלו להמשיך לחיות זו לצד זו,
ושגורמים במשפחת איברהים ינסו ליזום מעשי נקם כלפי הגננת או קרוביה. אך לאחר האירוע אמש, החששות התפוגגו.
משפחת הגננת הגיעה בהרכב מלא לבית משפחת איברהים - מלבד הגננת עצמה, ששוחררה למעצר בית ומורחקת מאבו גוש "מחשש לחייה". כן באו שני המוכתרים (הנציגים הבכירים) של המשפחות, ועוד עשרות מתושבי הכפר. לצד כיבוד קל ומספר תפילות קצרות, השלימו שתי המשפחות.
"דיברנו על המקרה, הם אמרו שהם מצטערים. כל המשפחה הגיעה, ואני מאמין להם", אמר ל-ynet אשרף איברהים, אביו של סעד. הוא הוסיף כי הוא הוא אינו נוטר טינה למשפחה, וכי אין להם ממה לחשוש בכפר. "אני סלחתי לחירייה כבר מהיום הראשון", הבהיר.
שריף אברהים, דודו של סעד, אמר ל-ynet כי אין כעס על הגננת, אלא דווקא על המועצה האזורית ומשרד החינוך. "לך ותראה שלכל הגנים של אבו גוש אין ביטחון, אין מצלמות ואין הסעות. לפני שנתיים הילד של אשרף היה עולה על ההסעה, אבל עכשיו המועצה אומרת שאין תקציב. אם הייתה הסעה, אולי הוא היה בחיים - וזה מה שמכעיס. לקיצונים כמו ראאד סלאח יש הסעות למסגדים ולילדים שלנו אין הסעות לגנים".
שריף הוסיף כי הוא אינו חושש לשלוח את ילדיו בעתיד לאותה הגננת: "למה לא? הכל תקין ועבר בשלום. אנחנו רוצים שהיא תחזור לכפר ותלמד את הילדים. אם תחזור, אשלח גם את ילדיי שתלמד אותם, כמו שלימדה אותי ואת האחים שלי".
