מה יהיה עם השאיפה הזאת ליופי מושלם?

בדקו מחקרית 2,200 גזרי-דין שניתנו במשפטים על עבירות שונות. בעבירות קשות, לא התגלו הבדלים משמעותיים בחומרת העונש. אבל בעבירות קלות, התגלה שאנשים יפים יותר קיבלו עונשים קלים יותר מאנשים פחות יפים שביצעו את אותן עבירות עצמן.

היופי מתחיל בעולם הטבע, שקיימת בו נטייה להתארגן בצורה סימטרית ויפה. לא אנחנו המצאנו את זה, ומבלי לפגוע בזכויות, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהטבע. קיימות תצורות של גלקסיות מרהיבות, פרחים פורחים להיות יפים כדי למשוך חרקים שיאבקו אותם ויפיצו את האבקה. חוקרים משערים שהצמחים, המשקיעים לא מעט משאבים ביצירת מבנים גיאומטריים וצבעים, מוסרים בעצם מידע לחרקים על כמות הצוף ואיכותו. אצל בעלי החיים חלק ניכר מהזכרים מתייפים, במיוחד בתקופת הרבייה, כדי שהנקבות ירצו להמשיך את הגנים שלהם. יש יונקים שנכחדו על מזבח היופי. למשל, האייל הסקוטי, שפיתח קרניים כל-כך גדולות כדי להרשים את הנקבה, עד שלא יכול היה לשאת אותן ונכחד על מזבח היופי.

בניגוד לחברת החיות, בה היופי הוא של הזכר המחזר, בחברה האנושית היופי הנשי הוא הדומיננטי. מקובל לחשוב שבעוד יופי גברי מייצג חוסן ועוצמה שיכולה להגן על הנקבה, היופי הנשי מייצג פוריות, שחשובה לזכרים להמשך הגנטיקה שלהם. כן, זה לא תירוץ זכרי רדוד, אלא תולדה של מחקרים לא מעטים בתחום היופי והאסתטיקה. בנות, אל תנודו עכשיו בראשיכן ותגידו "אההה, בטח גברים עשו את המחקרים האלו". המשיכה ליופי מתחילה כבר בגיל הגן. מחקרים מצביעים על כך שילדים נמשכים ומעדיפים להתחבר לילדים יפים. זה נכון ביחס לבנים וגם לבנות.

הניאוף של דוד התחיל בחמודותיה של בת שבע

בתרבויות אנושיות רבות הועלה על נס מודל היופי. מעשה הניאוף של דוד התחיל בחמודותיה של בת שבע, "והאישה טובת מראה מאוד" (שמואל ב', י"א ב'). בתרבויות המהוות בסיס לקיום האנושי המודרני יש אידיאליזציה של היופי. לא בכדי מסופר במיתולוגיה היוונית על מלחמת טרויה, מלחמה עקובה מדם שפרצה בשל יופיה האגדי של אשה נחשקת בשם הלנה. גם הרומאים נתנו משקל רב ליופי ואימצו את חזות הגוף היפה מהיוונים. תקופה מרכזית באנושות שבה היופי זכה לעדנה מחודשת היתה הרנסאנס באירופה, תקופה בה היופי הובע באמנות פלסטית, במוזיקה קלאסית ובספרות פיוטית באופן מרשים ביותר, שקשה לשחזר אותו עד ימינו. בין השאר, באמנות הושם הדגש על חיתוך הזהב.

בתקופה המודרנית, שמתאפיינת בחברה פתוחה, חשופה ובעלת יכולת שינוי והשפעה על עצמה, יש דגש מיוחד על היופי. אם בעולם העתיק היכולת לפגוש אובייקטים יפים היתה די מצומצמת, הרי שבחברה המודרנית יש חשיפה גדולה לאובייקטים יפים כמעט בכל מקום.

קיימת אמונה רווחת שאנשים יפים הינם יותר מוצלחים ויותר מקובלים בחברה, מקבלים ציונים גבוהים יותר בבתי הספר או משכורות גבוהות יותר בעבודה, ולכן בטיפוח היופי כשלעצמו מושקעים תשומת לב, משאבים וממון רב. הדבר הולך יד ביד עם הטכנולוגיה הרפואית, שמאפשרת "לשחק" בגוף האדם באופן חופשי מאוד, החל מניתוחים פלסטיים שונים מהאף, דרך החזה והישבן, ועד ניתוחים מורכבים ומסובכים להארכת הרגליים. הניתוחים נפוצים אף אצל גברים, אף אחד ואחת מאיתנו לא משוחרר מאותו מבט המעצב את הדימוי, את הביטחון העצמי ואת המיניות שלנו. המראה מעצב את התשוקות ואת נגישותנו למין השני (או לבני אותו מין) כטרף לפנטזיות באשר הן.

בחברה המודרנית, שהיא גם חברה צרכנית, נעשה שימוש רב ביופי לשם קידום מכירות. שחקנים ושחקניות יפי תואר ומעוצבי גזרה מופיעים בסרטים כדי למשוך צופים. מעצבים דואגים לעצב מוצרי צריכה, מנעליים ובגדים ועד למכוניות ומטוסים, באופן שיעורר חוויה אסתטית אצל הצופה. מוצרי צריכה שונים נארזים באריזות נאות ומושכות, שיש בהן להעיד כביכול על איכותו של המוצר. דוגמניות בעלות מודל יופי מוקצן וכמעט בלתי אנושי מקדמות מכירה של מוצרים שונים. תחרויות יופי נשי מתקיימות כמעט בכל מדינה. היופי הוא מושא להערצה.

חשיפה מרובה למודלים אסתטיים אלו בונה ציפיות אסתטיות גבוהות ומביאה לתחלואים רבים בחברה המודרנית, החל מרגשי נחיתות ותסכול ועד אנורקסיה ובולימיה, סיכון פיזי בדיאטות בלתי מאוזנות שאף עלולות לסכן חיים. התרבות שלנו דוחפת ליופי עד כדי הוצאה של סכומי עתק וחשיפה לסיכונים לא פשוטים בניתוחים פלסטיים שנועדו לעצב "גוף מושלם".

האם יש בכלל יופי מושלם? או שהמושלם הוא בעצם ההשלמה עם היופי שבאני העצמי, הפנימי והחיצוני, שבכל אחד ואחת מאיתנו?

• עידן מיליצ'ר הוא סקסולוג ומטפל זוגי. ניתן לשלוח עבורו שאלות למערכת, אבל לצערנו אין אפשרות לקבל תשובה אישית לכל פונה.