שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חכי עם החתונה, אולי את לא יהודיה
    10 ימים לפני נישואיה נקראה מיכל, עולה חדשה שהתגיירה כתינוקת, לבית הדין - ונדרשה לטבול שוב. איך זה נגמר? מה דינם של אמה ואחותה והאם יש לדבר סוף?
    הסיפור הבא הגיע אלי דרך האימייל בערב יום כיפור. מיכל (שם בדוי) היא בחורה שעברה גיור בדרום אפריקה בהיותה תינוקת יחד עם אחותה ואמה. מגיל 3 חונכה מיכל במוסדות יהודיים ביוהנסבורג, ובגיל תיכון אף הייתה מדריכה בבני עקיבא. מיכל הצטרפה לפרויקט של הסוכנות, ושנה לאחר מכן עלתה לארץ. לצורך עלייתה לארץ קיבלה מבית הדין מסמכים המאשרים את יהדותה. מיכל מתגוררת בפתח תקוה ושם פגשה את בחיר לבה, והם החליטו לקיים את החתונה בדרום אפריקה. 10 ימים לפני נישואיה נקראה מיכל לבית הדין. מה שהתרחש שם יתואר להלן. את הדברים הנסערים של אמה של מיכל תרגמתי, והם מובאים כאן עם עריכה מינימאלית ברשותה, ובהשמטת פרטים מזהים:

     

    "במפגש היום עם בית הדין (בהרכב מורחב) הם שאלו את מיכל אם בגיל 12 היא שמרה מצוות. היא אמרה להם שהיא לא זוכרת. היא שאלה אותם אם היא יכולה להתקשר אלי והם אמרו שלא. המפגש התחיל כך שהרבנים כולם (מלבד אחד) היו תוקפניים מאד. הם אמרו לה שיש ספקות לגבי הגיור שלה.

     

    הם אמרו למיכל שהיא תצטרך לטבול שוב לצורך גיור. אני מניחה שגם אחותה תצטרך לעשות זאת. אחד הרבנים איים וצעק באופן מיוחד על הבת שלי עד כדי כך קשה שהחתן היה צריך לעמוד ביניהם. דרך נפלאה להתחיל את השבוע שלפני הנישואין...

     

    הבת שלי אמרה לרבנים שאם זוהי עמדתם אחרי 20 שנה של היותנו יהודים וכעת אומרים לנו שאיננו יהודים, היא תחזור לישראל ותינשא שם. ראש ההרכב אמר שהוא יוודא שהיא לא תוכל להינשא לעולם בשום מקום. היא שאלה את הדיינים מדוע, אם כך, לקראת עלייתה לארץ הם הנפיקו לה מסמכים המאשרים שהיא יהודיה, והם אמרו לה שטעו.

     

    כשמיכל חזרה הביתה הייתי צריכה לתת לה תרופות הרגעה ולהשכיב אותה במיטה, וזאת בלי שאני מתייחסת כלל לכאב ולפחדים שלי. אין לי מושג למי לפנות. הלכנו אל הרב שלנו (חב"דניק), אבל הבנו שידיו קשורות מאחר והוא מכהן כרב קהילה.

     

    אני מאמינה שנצא מכל זה, אבל באיזה מחיר. אני יהודיה והילדים שלי יהודים. הם למדו בישיבה קולג' אצל הרב טנזר. הם שמרו מצוות לאורך כל הדרך. אבל מה אנחנו עכשיו? ההשפלה שהבת שלי והחתן שלה עוברים היא מזעזעת ובלתי מתקבלת - וזה עוד מראש ההרכב של בית הדין! האם אנחנו זבל? האם אין לנו ערכים כיהודים או אפילו כסתם בני אדם? מה אני יכולה לעשות? אני זועמת ואני בכאב נוראי. הבת שלי, כפי שאמרתי, ישנה ותחת תרופות, אבל הייתה בהיסטריה. האם החיים שלנו הם שקריים לגמרי?

     

    אני לא יכולה להאמין דקה אחת שכך מדברים אל בני אדם. האכזבה שלי היא ענקית. היא הבת שלי, אני אמא שלה. זה צריך להיות שמחה ואני מנסה לא להיות נקמנית אבל הם פגעו בבת שלי - הבית דין שאני נתתי בהם אמון מעל לכל.

     

    מה אני יכולה
    לעשות? למי ללכת? איך אני יכולה להקל על הכאב של הבנות שלי? איך נגיע לשמחה הזאת? איך אני פותרת את הבעיה הזאת? האם יש להם זכות לבטל את הגיור ולהכריח אותה לעבור שוב גיור? 8 ימים לפני החתונה? איך הם יכולים להשפיל אותה עד כדי כך? איך יתכן שיום אחד את יהודיה ולמחרת את לא? האם הפסוק 'וגר לא תונה' הוא חסר כל משמעות?"

     

    עד כאן האימייל. ומה קרה בסוף? מיכל המושפלת והמסכנה, שזהותה כיהודיה נשללה ממנה ברוב בושה ועלבון, טבלה לשם גיור לפני נישואיה כדת וכדין. יופי. עכשיו היא יהודיה. אבל האם זה הסוף? מה עם אמה ואחותה? האם הן יהודיות? בפעם הבאה ואולי בעתיד תפגוש מיכל במאן דהוא מבית הדין שיקבע שוב כי גם הגיור השני אינו תקף? האם יש לדבר סוף?

     

    רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חכי עם החתונה, אולי את לא יהודיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים