במקום לבכות על השיער שנשר
מעצב השיער, אלי בן זיקרי, שהתמודד בעצמו עם מחלת הסרטן, מבין ללבן של הנשים שמאבדות את שיערן במהלך הטיפולים. כיום הוא מתפעל שתי מספרות בבתי החולים בילינסון וקפלן, בהן הוא מספר נשים בחינם ומשתמש בשיער לעיצוב פאות עבור הנשים החולות
כמעצב שיער ותיק, שמספר נשים במשך שנים רבות, אלי בן זיקרי יודע דבר או שניים על הקשר המיוחד שיש לכל אישה עם השיער שלה. אבל גם הוא לא העלה בדעתו עד כמה קרוב הקשר הזה, ובעיקר כמה עוצמות רגש הוא מכיל. הטיפולים הכימותרפיים שעבר עקב מחלת הסרטן לפני שנים אחדות שינו את חייו וחידדו אצלו את ההבנה
שנשים ששיערן אובד להן, חשות שיחד עם נשירת השיער הן מאבדות את השליטה על חייהן.
"פגשתי נשים שבכו כשהבינו שהן עומדות לאבד את השיער, אפילו יותר מאשר הן בכו כשהן קיבלו את הבשורה על הסרטן. הן יושבות במספרה ואומרות 'מה יהיה עם השיער' ואז מתחיל הבכי והדמעות". עם החלמתו מהמחלה הארורה הוא ייסד את עמותת פ.ל.א (פאה לכל אישה). "התחייבתי להקים בכל בית חולים שישתף איתי פעולה מספרה שתעבוד בשני אפיקים: האחד, לספר נשים בחינם ובתמורה השיער שנגזר יעבור לייצור פאות, והשני – לקבל נשים חולות ולערוך להן התאמה אישית של הפאה. כשהקמתי את הפרויקט לא העליתי על דעתי שהוא יהפוך למרכז עולמי, וימלא את כל זמני. לא תיארתי לעצמי שהדרישה תהיה כל כך גבוהה. האמת שאני עצוב מאוד שזה ככה, אבל גם שמח שאני יכול לעזור לפחות בחלק הזה".
לדברי בן זיקרי זהו הפרויקט היחיד מסוגו בעולם, וזה שש שנים שהוא מחלק את זמנו בין בית החולים בילינסון בפתח תקווה וקפלן ברחובות. השירותים אגב מוענקים לנשים, ילדים וגברים חולי סרטן המטופלים בבתי החולים, כאמור – ללא תשלום.
לעבור מבכי לצחוק
הלקוחות של בן זיקרי מספרות על ספר קשוב, רגיש, עדין ונעים הליכות. הוא עצמו מודה שלפעמים העבודה היא קשה מנשוא. "היום, למשל, סיימתי לעשות קרחת לילדה ופשוט הלכתי הביתה, זה כל כך קשה להתמודד עם זה מבחינה נפשית. אני מוצא את עצמי לא פעם מספר עם דמעות בעיניים, ומנסה שהאישה שיושבת על הכסא תעבור ממצב של בכי למצב של צחוק, אבל זה לא תמיד מצליח. זה לא קל בכלל".
מפורסמות באירוע לפתיחת המספרה ב"קפלן"
(מימין: אפרת אנזל, עינב גלילי, רובי פורת שובל, סמדר קלצ'ינסקי)
