"עליה מאוד מדאיגה בהתקפות הטרנספוביות"
על רקע החיבוק הממסדי היחסי שמקבלת לאחרונה הקהילה ההומוסקסואלית בעקבות הפיגוע בבר הנוער, בקהילה הטרנסג'נדרית עולות טענות חמורות על הפיכתם ל"שעיר לעזאזל". לקראת יום הזיכרון העולמי לנפגעי איבה טרנסג'נדרית מקיימת אגודת הלהט"ב פעילויות להעלאת המודעות לנושא
שוויון זכויות הוא עניין שאולי נראה ברור לכולנו, אבל מתברר שישראל ומרבית מדינות העולם עוד רחוקות מלהעניק לכלל תושביהם זכויות שוות בסיסיות כמו: כבוד, דיור, עבודה והשכלה. טרנסג'נדרים וכל מי שמינו, זהותו המינית ומגדרו אינם ברורים, הם מהחלקים המופלים ביותר לרעה בחברה האנושית. בירושלים הפגינו לאחרונה עשרות בני אדם, בו זמנית עם אלפי אחרים מסביב לעולם, בתביעה להוציא את הטרנסג'נדריות מרשימת ההפרעות הנפשיות.
"גברים ונשים טרנסג'נדרים חווים כיום אפליה דומה לזו שנחשפו לה הומוסקסואלים ולסביות בעשורים הקודמים”. אומרת נורה גרינברג, לשעבר יו"ר אגודת הלהט"ב בישראל. "בצל ההתקפה הרצחנית בבר נוער גאה באוגוסט ובמקביל למגמה של סובלנות וגינוי השנאה ההומופובית שהפכה לבון טון, יש עליה מאוד מדאיגה בכמות ואופי ההתקפות טרנספוביות. הן הפכו יותר גלויות ובוטות כפי שלא נתגלו כאן שנים רבות. וזה בגלל שצריך 'אחר אחר' לגנות אותו”.
הממסד והרשויות הרפואיות, הוציאו בשנת 1984, בעקבות לחץ ציבורי מסיבי, את הומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות ואילו ציבור הטרנסג'נדרים "חלה" במפתיע, כאשר צורף לספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM) באותה השנה.
"זו לא אני שחולה זו המדינה שמפלה"
בשנות השישים ביקרה בישראל הזמרת הצרפתייה קוקסינל, שהיתה מהראשונות שעברו ניתוח לשינוי מין. האוכלוסיה המקומית, שלא מצאה את המילים לתאר את המגדר החדש שעמד בפניה, אימצה את הכינוי (לרוב ככינוי גנאי) לקהילת הטרנסג'נדרים, בדרך דומה למטבעות לשון אחרים כמו ג'יפ ופריג'ידר. הצלחתה הבינלאומיתהקושי של החברה הנורמטיבית לעכל את בחירתם המגדרית של הטרנסג'נדרים (שמהווים כ-3% מהאוכלוסיה העולמית), גורמת לאפליה נרחבת המתבטאת בקשיים להתקבל לעבודה, לשכור דירה, לרכוש השכלה ואף לצאת לרחוב לטיול עם הכלב. הדבר מוביל להזרה חברתית ולכך שטרנסג'נדרים נדחקים לא פעם לשולי החברה ומתקשים לשרוד כלכלית. זאת בנוסף לנידוי חברתי שכיח מצד משפחותיהם המגובה על ידי תיוגם כמופרעים נפשית על ידי המדינה.
"במקביל להוצאת הטרנסג'נדריות והטרנסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות”, אומר אופיר פייגנבויים, גבר טרנסג'נדר בהפגנה בירושלים, "אנחנו מצפים שהחברה תעמוד על כך שהבעיה היא לא בנו אלא בה”.
"זכויות טראנסג'נדר הם זכויות אדם". צילום: חגי דקל
לקראת יום הזיכרון לנפגעי איבה טרנסג'נדרית מסכמת גרינברג: "חבל שאנשים לא יכולים לכבד כל אדם ואת הדרך שבה הוא חי את חייו, כל עוד הוא לא גורם נזק לאחרים. חברה נורמטיבית בריאה, שמאמינה
באמת במוסר שהיא מטיפה לו, כבוד האדם וכו', היא שצריכה להיות מעוניינת בקיום יום הזיכרון לטרנסג'נדרים, כי מי שמרוויח ממנו בסוף, זו החברה הכללית”.
ממשרד הבריאות נמסר בהתייחס לדרישה לשינוי בספר האבחנות הפסיכיאטרי: "הפרעות נפשיות מאובחנות ונקבעות במדינת ישראל בהתאם למקובל בעולם ובהתאם לקריטריונים הבינלאומיים. עם זאת”, הוסיפו בדוברות המשרד, "בימים אלה שוקדים במשרד הבריאות על נהלים חדשים בתחום שיתנו מענה להתפתחויות ולתמורות שחלו בנושא בעולם”.
• יום הזיכרון לנפגעי איבה טרנסג'נדרית יתקיים ב-19 בנובמבר במרכז הקהילתי לקהילה הגאה בגן מאיר בתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
