המחזור בצ'מפיונס: שנה חלפה וכלום לא השתנה
מילאן הצילה את הכבוד האיטלקי במדריד, בדיוק שנה אחרי שיובנטוס עשתה את אותו הדבר באותו האיצטדיון. וגם: על פשיטת הרגל של הכדורגל הסקוטי, הסנסציה בקאמפ נואו והדיכאון מחזרת שעון החורף באירופה
סיבוב אחד בשלב הבתים של ליגת האלופות כבר מאחורינו ואחרי שני ערבים מטורפים של כדורגל משובח, הגיע זמן הסיכומים. אז, רגע לפני שיובנטוס מגיעה לגומלין בארץ וריאל מדריד תחפש נקמה במילאנו, הנה עשר הערות לסיכום המחזור השלישי בצ'מפיונס.
1. קבוצה איטלקית מפתיעה וחוגגת בברנבאו. נשמע מוכר? ובכן, אתם מוזמנים לחזור ל-2008. בימים לפני שנה, קבוצה איטלקית מקרטעת (יובנטוס) שמאמנה בסכנת פיטורים (קלאודיו ראניירי) יצאה למשחק חוץ מול ריאל מדריד אחרי ניצחון ליגה ביתי על רומא (0:2). בניגוד לתחזיות, היא השכילה לנצל יום חלש של איקר קסיאס וללקט שלוש נקודות יוקרתיות, עם צמד של החלוץ (אלסנדרו דל פיירו) שגם כבש מול רומא את השער השני. במשחק הליגה שלאחר מכן, היציאה מהמשבר נמשכה עם ניצחון על קייבו.
עכשיו תחליפו את יובה במילאן, את ראניירי בלאונרדו, את ה-0:2 על רומא ב-1:2 ואת דל פיירו בפאטו ותגיעו לימינו אנו. ואיפה מילאן משחקת בשבת? ב'סטאדיו בנטגודי' בורונה. מדהים, תודו.
2. מה אנחנו למדים מהניצחון המילאנזי? א. שנה חלפה, ולריאל עדיין אין הגנה. ב. שנים יחלפו, וריאל תמשיך לקרוס מול קבוצות איטלקיות. ג. השנים חולפות, אבל קלארנס סיידורף רק משתבח. המנוע של מילאן, גאון, שבישל אתמול את שער הניצחון באומנות. הוא אחראי ישיר גם לשלוש הנקודות מול מארסיי. ד. איקר קסיאס, בניגוד לג'יאנלואיג'י בופון, טועה מפעם לפעם, ולכן הוא לא השוער הטוב בעולם. יציאה נוראית א-לה השוער השלישי של דינמו קייב, שיום קודם לכן סידר גול קל לסטאנקוביץ'.

3. הגיע הזמן לתת כבוד לכדורגל האיטלקי. היו שאמרו כי ההתמוטטות של מילאן היא תמונת ראי למצבו של הקאלצ'ו. ומה אלה יאמרו אחרי ההצגה בבירת ספרד? כמה יוקרה, כמה כבוד, יש בניצחון הזה של מילאן. פשוט הפגנת גאווה של מועדון פאר. וכמה חבל על הפספוס מול ציריך. בלי לשים לב, דווקא פיורנטינה ומילאן בעמדה טובה יותר לקפוץ לשלב הבא מאשר יובה ואינטר.
4. 'הכדורגל הסקוטי בפשיטת רגל'. הודעה בזו הלשון שלח לי עמיתי איזי עין דור בשעה שצפה בנציגת סקוטלנד באלופות, ריינג'רס, מקבלת בראש באייברוקס מקבוצה רומנית עם שם שמזכיר חברה של סוללות AA זולות (אוניראה. מגיע בחינם עם השלט). 'אני יודע את זה כבר מזמן', אמרתי לעצמי, בשעה שאני מהרהר כיצד דווקא באחת התקופות הרעות ביותר של הכדורגל הסקוטי, יוצא לי לראות כל כך הרבה משחקים מסקוטלנד.

תחילה הנבחרת שלהם, שלמרות חיבתי אליה שיעממה אותי למוות במוקדמות גביע העולם. אח"כ סלטיק שהפסידה להפועל ת"א, ושוב סלטיק, בהפסדה לריינג'רס בליגה בצהרי היום, ולבסוף ריינג'רס, שנראתה כמו סלטיק מול אלופת רומניה. עשור לא ראיתי כדורגל סקוטי, וזה מה שאני מקבל.
הפיתרון? הגיע הזמן לצרף את השתיים, סלטיק וריינג'רס, לפרמייר ליג, ולהפוך את סקוטלנד לאירלנד. ליגה שלא מעניינת אף אחד, אבל נבחרת שעולה לכל מונדיאל שני. על הליגה הגרועה אני מוכן להתחייב, באשר להישגי הנבחרת, ממש לא.
5. המהפכה הצרפתית. אולי זה רק אני, אולי זו אחיזת עיניים, ואולי זו מציאות מתהווה, אבל יש הרגשה שהכדורגל הצרפתי (קבוצות, לא הנבחרת) מתקדם. בורדו היא בינתיים הקבוצה האיכותית ביותר בבית 1, וליון עדיין עם מאזן מושלם, אחרי ביקור באנפילד ומפגש מול פיורנטינה המצוינת. שלא תטעו, מדובר בהפתעה יחסית. הסגל שלה השתנה לחלוטין בשנתיים האחרונות, והייתה תחושה כי היא מאבדת את הבכורה לקבוצות דוגמת מארסיי ובורדו ותחזור לעצמה בעוד כמה שנים. זה לקח עונה אחת בסה"כ, וליון, כרגע, היא אחת הקבוצות הטובות באירופה. לא להמר נגדה, מניסיון.

6. בערב אחד, השיטה של מישל פלאטיני הצדיקה את עצמה. מה תגידו על הנציגות הצנועות שלו אחרי יום שלישי המטורף, שסיפק הפתעות מרעישות, והגדולה שבהן היא הניצחון המדהים של רובין קאזאן בברצלונה. האמת, הניצחון הזה לבדו מהווה סנגוריה שלמה עבור פלאטיני.
באה קבוצה רוסית אלמונית, מנצחת במגרש הכי קשה באירופה, מסבכת בית שעל הנייר היה גמור מראש ומכניסה קצת רגש וטירוף לתוך השלב האפרורי הזה. ספק אם תוכל לעשות מעבר לזה, ואם בכלל תעפיל לשמינית הגמר, אך עצם העובדה שמשלב הבתים סופסוף נולדה 'שיחת ברזייה' (כמו שקראו לזה פעם) כשכולם תוהים מה קרה לבארסה, מזרימה קצת דם למפעל.
7. ואם בהפתעות עסקינן, כדאי לשים לב גם לדינמו קייב, שעושה קולות של ניינטיז. תיקו במילאנו זה לא עניין של מה בכך, על אחת כמה וכמה אחרי הופעה מכובדת בקאמפ-נואו וניצחון גדול על רובין. עם שבצ'נקו המנוסה ומילבסקי הפנטזיסטה לאוקראינים סיכוי מצוין לגבור על הנראצורי בבית במשחק הבא, ולעלות על חשבונם לשמינית.

יובנטוס חוגגת את שער הניצחון. תיקו בר"ג בהחלט בהישג יד (צילום: AP)
8. לא, זה לא רק אתה חבר, אף אחד לא יודע מה קורה עם בית 8, שפוזל לליגה האירופית. מי זוכר את הקבוצות, מי יודע את התוצאות, מי בכלל
ראה את התקצירים (ערוץ הספורט מדלג על הבית לדעתי. מעולם לא ראיתי משחק במסגרתו). ממש כמו בטרייה של אוניראה, גם לקטע של פלאטיני עם הקבוצות הקטנות יש פלוס ומינוס. בית 8 זה החלק בלי הצ'ופצ'יק.
9. נו, טוב, חייבים להתייחס למשחק בטורינו. אבל מה כבר אפשר להגיד? שוב לטחון את נושא המצבים הנייחים? כל ילד יודע, כל הדיוט הזהיר, וגם היה את תקדים בורדו. זה משנה? מסתבר שלא. החדשות הטובות עבור חיפה הן שאם יובה לא תשתפר בשבועיים הקרובים, עם יניב קטן ואייל גולסה חזרה בהרכב והדחיפה של הקהל הביתי, תוצאת תיקו נמצאת בהישג יד. מה ייתן לה תיקו? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
10. פרידה משעון הקיץ באירופה. אז חיפה אמנם עם אפס נקודות ואפס שערים, אך בתקופה האחרונה הרגשנו אירופה, הודות לשעון החורף המוקדם שלנו שהיה מסונכרן עם השעון של היבשת. תודו, היה כיף לסיים ערבי אלופות בזמן, ולא אחרי חצות. מה שטוב לציריך, מילאנו ומינכן, טוב לנו. כמה חבל שאתמול זו הייתה הפעם האחרונה, ובמחזור הבא כבר חוזרים לשגרה ונרדמים במחצית השנייה. אלא אם קאזאן תחליט אחרת.
