שתף קטע נבחר

לעזרת מיעוטים בהודו: "אל תבנו על ההר הקדוש"

כמאה וחמישים ישראלים הצטרפו למאות אלפים ברחבי העולם, והקדישו זמן ותשומת לב למצוקתם של למיעוטים אתניים חלשים בהודו הסובלים מהרס הקרקע באזור מגוריהם. "אמנסטי זה לא רק ביקורת על ישראל", מסבירים הפעילים בארץ ומזמינים ללמוד את הנושא ולחתום על עצומה

למתבונן מהצד המעמד יכול להיראות הזוי משהו, במדינת אוריסה שבהודו, עשרות רבות של נשים עומדות מול הר גבוה ומתפללות אליו בשאיפה שיצליח לבטל את רוע הגזרה המתוכננת - להקים בפסגתו מפעל זיקוק לאלומיניום.

 

כדי לסייע לנשים אלו ומשפחותיהן יצא ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל' - ארגון פעילים בינלאומי הפועל למניעת הפרות חמורות של זכויות אדם - בקמפיין בין לאומי. גם הסניף הישראלי של ארגון זכויות האדם קיים לאחרונה בתל אביב אירוע המוקדש להודו לחשוף את הקהל הישראלי לפן נוסף של הודו, הדמוקרטיה הגדולה והמגוונת ביותר בעולם, הניצבת בפני אתגרים רבים הנובעים ממורכבותה האתנית, הדתית והפוליטית.

 

 

'אמנסטי אינטרנשיונל' נוסד ב-1961 וזכה ב-1977 בפרס נובל לשלום. חזונו של הארגון הוא עולם בו כל בני האדם נהנים מזכויות האדם המעוגנות בהכרזת זכויות האדם האוניברסלית מ-1948, הכרזה שהתקבלה באו"ם בעקבות מלחמת העולם השנייה ולקחי השואה. הארגון פועל לחיזוק מערכות המשפט והצדק, מיגור עונש המוות והגנה על השלמות הפיזית והנפשית של כל בני האדם, שמירה על זכויות האנשים בעת סכסוכים חמושים, הגנה על זכויותיהם של עקורים, מהגרים ופליטים, קידום זכויות נשים וילדות והבטחת זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. לארגון כ-3 מיליון חברים ותומכים בלמעלה מ-150 מדינות ואזורים, המהווים את קהילת מגיני זכויות האדם המשמעותית ביותר בעולם, מדובר בארגון דמוקרטי, א-פוליטי ובלתי תלוי, הממומן מדמי חבר ותרומות בלבד.

 

אוויר ומים מזוהמים, אבק ורעש בלתי פוסק מצד בית הזיקוק

במהלך ביקור בלנג'יגאר שבמחוז אוריסה במזרח הודו, במרץ 2009, תיעד הארגון כיצד בני המיעוטים האתניים באיזור  (המכונים גם על ידי השלטונות כקבוצות שבטים פרימיטיביות המחוברות לטבע) נאבקים בהשפעות הקשות של החיים בצילו של בית הזיקוק של חברת "ודנטה אלומיניום". תושבי האיזור השוכנים בו מימים ימימה, ואינם דוברים הינדית או אנגלית, נאלצים להתמודד עם הפרות של הזכות למים, הזכות לבריאות, ובפרט הזכות לסביבה בריאה. הארגון הביע דאגות אלו בפני הממשל המרכזי בהודו, שלטונות מחוז אוריסה, בפני בית הזיקוק והוועדה לבקרה על הזיהום במחוז.


התוכנית זכתה לאישור הממשלה אך זו לא קיימה התייעצות עם המקומיים

 

האירוע שהתקיים במסעדה ההודית "24 רופי" בתל-אביב ניסה לספר את סיפורם של מיעוטים אלה לישראלים (בעיקר כאלו בדרך חזרה להודו או ממנה), ולחשוף היבט שלא זוכה לסיקור או תהודה בתקשורת או בשיח מטיילים בסוף היום. כ-800 משפחות המשתייכות למיעוטים אתניים כגון מאג'הי או קונדה-אדיוואסי שנחשבות לקבוצות האתניות העתיקות ביותר בהודו, עלולות למצוא את עצמן מחוסרות דיור הולם ומנושלות מאדמותיהן החקלאיות במחוז אוריסה, בשל תוכניותיה של חברת "ודאנטה אלומיניום" להרחיב את שטחי מפעלה בכ-13,400 דונם. התוכנית זכתה לאישור הממשלה ההודית אך זו לא קיימה כל התייעצות עם הקהילות המקומיות שאורח חייהן יושפע בצורה קיצונית מאוד מהרחבת המפעל.

 

בשנתיים בהן פועל בית הזיקוק, נאלצו הקהילות המקומיות להתמודד על בסיס יום-יומי עם מים מזוהמים, אוויר מזוהם, אבק ורעש בלתי פוסק מצד בית הזיקוק. לקהילות המקומיות שנגזלו מהן אדמותיהן החקלאיות אין כעת יכולת לייצר לעצמן מזון. בנוסף, הבנייה על שטח הנחשב קדוש בעיני הקהילות נעשה בלא הסכמתן ולכן, גם אמונתן לא כובדה.

 

"החברה הזאת סובלת במיוחד כי התלות שלה בטבע היא מוחלטת. הרבה פעמים המערכת של האלוהיות שהם מאמינים בהם ממש תלויות בסביבה המיידית שלהם". שופך לב, רכז תחום צדק חברתי בעמותת שתיל, אור על תמונת הנשים המתפללות להר הגבוה. "כשאתה עוקר אותם ממקום מגוריהם אתה לוקח מהם לא רק את האפשרות לקיים את עצמם מבחינה כלכלית אלא גם יש פה הרס תרבותי בצורה מאוד כואבת מבחינתם".


החברה הזאת סובלת במיוחד כי התלות שלה בטבע היא מוחלטת

 

התפיסה הישראלית את הארגון אמביוולנטית משהו. מחד - הסניף הישראלי הוקם ב-1964 והוא אחד הסניפים הוותיקים של התנועה. הסניף המקומי מקיים תכנית חינוך לזכויות אדם ופועל להעלאת המודעות הציבורית להפרות זכויות אדם בארץ ובעולם תוך התמקדות בשמירה על זכויות פליטים ומבקשי מקלט, מאבק בסחר בבני אדם, זכויות כלכליות-חברתיות-תרבותיות, ופעולה לזכויות האדם בארצות בסיכון כמו: קונגו, סין, רוסיה, הודו, ארה"ב, קולומביה וניגריה. מאידך, פעמים רבות דו"חות הארגון מעבירים ביקורת, לעיתים נוקבת מאוד, על התנהלות מדינת ישראל וצה"ל בשטחים.

 

להשפיע על עוולות שקורות במקום אחר, אבל ממקום של ענווה

"אמנסטי הוא ארגון מתנדבים, הרעיון של אמנסטי אינטרנשיונל באופן כללי הוא יצירת קמפיינים ממוקדים על הפרות זכויות אדם חמורות בעולם, אם זה בנושאים כמו זכויות נשים, זכויות ילדים או בהקשר הזה, זכויות מיעוטים", מסביר עודד דינר, מנהל מחלקת פעילות ומערכות ציבוריות באמנסטי ישראל. "מתוך העובדה שחשוב לי מה קורה במדינה שלי וחשוב לי למנוע הפרות זכויות אדם בתוך המדינה, לא פחות חשוב גם לדאוג שהעולם יהיה עולם שוויוני יותר במובן של מניעת הפרות זכויות אדם".

  

"דווקא בגלל שיוצא לי לראות התנהלות של ממשלות במדינות בהן אין דמוקרטיה כמו סין

ואחרות, חשוב לי לקבל והשמיע ביקורת גם על התנהלות המדינה שלי שאותה כישראלית אני מאוד אוהבת". מוסיפה הגר שיזף, רכזת תוכנית מדינות בסיכון באמנסטי ישראל. "הייתי מאוד רוצה שאנשים אולי קצת יותר יקראו דברים שלנו, יכנסו לאתר שלנו, שטיפה יבינו את המכלול של הארגון הזה ולא יסתכלו רק מהמקום הצר של העברת ביקורת שיש על ישראל". היא מסבירה," הייתי גם מאוד רוצה שאנשים יבינו את הלגיטימיות שבהעברת ביקורת אבל גם שלא יפסלו את הארגון על הסף, אני מרגישה שעושים את זה הרבה פעמים".

 

"ההבנה המצומצמת שיש לנו כישראלים על הנעשה במקומות זרים ורחוקים, והאמונה כי ביכולתנו באמת להשפיע ולשנות צריכה להילקח בחשבון בעודנו באים לחתום ולהשפיע על הנעשה במקומות אחרים" מסכם לב ,ששימש בעבר כמזכיר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-הודו. "אני חושב שהמקום של להשפיע על עוולות שקורות במקום אחר, אבל ממקום של ענווה, ממקום של הבנה שאנחנו לא באמת מבינים את כל המורכבויות, זה מתכון נכון כדי לעשות תיקון עולם לא רק בארץ אלא גם לקדם אותו במקומות אחרים".

 

  • לחתומה על העצומה הקוראת לשלטונות באוריסה להיחלץ לעזרת של המיעוטים לחצו כאן 

  • להתנדבות באמנסטי ישראל ניתן להתקשר ל-03-5250005 או לשלוח מייל ל- info@amnesty.org.il  

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ללא שפה הינדית או אנגלית
צילום: Ramesh Gopalakrishnan
תלות מוחלטת בטבע
צילום: Ramesh Gopalakrishnan
אדם לאדם אדם
צילום: Ramesh Gopalakrishnan
הרס תרבותי כואב
צילום: Ramesh Gopalakrishnan
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים