שתף קטע נבחר

האם בתי המשפט רלוונטיים בעולם טכנולוגי?

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בהתייחסה השבוע לפסק דין שנתנה בנושא טכנולוגי-רשתי, העלתה תהיות לגבי תפקידם ויכולתם של בתי משפט להכריע בנושאים טכנולוגיים, והאם יש טעם בכך בגלל מהירות הקדמה? פרשנות וביקורת

חייבים להעריך את הכנות של השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, גם אם זו מביעה עמדה מדאיגה, מציגה את מצב בתי המשפט באור עגום ומלמדת כי בתי המשפט אינם רלוונטיים ככל שנוגע לעתידנו הטכנולוגי.

 

בהתבטאות מיוחדת במינה, חשפה השופטת אגמון-גונן את דעתה לגבי ההחלטה מפרי עטה בפרשת הפרמייר ליג אשר פורסמה לאחרונה. רבות נכתב על פסק הדין ועל מסקנות והכרעות בית המשפט ואף אני התייחסתי אליו בקצרה. יחד עם זאת, מתברר כי הכרעה זו לא סיימה לייצר כותרות, ומבלי משים לב ואולי בכוונת מכוון, קיבלנו הצצה נדירה להלך מחשבותיו של שופט בית המשפט המחוזי בתיקי אינטרנט.

 

 

במה בתי משפט צריכים להתעסק?

בעקבות ההחלטה בפרשת הפרמייר ליג, נערך פאנל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה אשר עסק בשידורי ספורט באמצעות טכנולוגיית הזרמת מידע מקוון, הידועה גם בכינוי - Streaming. בין יתר המשתתפים בפאנל נכחה השופטת אגמון-גונן, ובתורה אמרה מספר דברים אשר ניכר כי לאוניברסיטת חיפה היה חשוב לפרסמם.

 

מעיון בציטוטים הנבחרים שפורסמו מפי השופטת מתברר כי, לדעתה, המקרה של פרמייר ליג אינו חשוב מספיק בכדי שבית המשפט ידון בו, וכך גם אין כל חשיבות להחלטה לאור היעדר השפעתה על מעוולים אחרים.

 

הציטוט הראשון מדברי השופטת הינו בזו הלשון "בתי המשפט לא צריכים להתעסק עם זה. זה בזבוז זמן שבו היה ניתן להתעסק בתיקים אמיתיים שבתי המשפט כן צריכים להתעסק". להזכירכם מדובר על מקרה שבו הופרו, לדעת הפרמייר ליג, זכויות היוצרים בשידורי הכדורגל. ההתאגדות פנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ופתחה בהליכים לחשיפתו של אדם אשר העביר באמצעים טכניים את שידורי הכדורגל של הפרמייר ליג לכל מי שרצה לצפות בהם באינטרנט.

 

לדעת השופטת מדובר בבזבוז זמן ומוטב היה לעסוק בתיקים אמיתיים. האמנם!? נראה דווקא כי מבחינת הפרמייר ליג מדובר בתיק חשוב במיוחד ולא בבזבוז זמן. הרי בשנים 2007-2008, כפי שעולה מפרסומי ההתאגדות (PDF), צפו למעלה מארבעה מיליארד צופים מכל העולם בשידורי המשחקים. סביר להניח כי חלק ניכר מהכנסות ההתאגדות והקבוצות החברות בה, נשען על ממכירת שידורי הכדורגל העולם.

 

טחנות הצדק איטיות - והטכנולוגיה מהירה

לא ברור מדוע השופטת סבורה כי מקרה שכזה אינו מתאים לבוא בפתחו של בית המשפט וכי הוא מהווה "בזבוז זמן". יכול להיות כי הסיבה לכך נמצאת בהמשך דבריה "המשפט יכול לעשות מעט מאוד מול המהירות של השינויים הטכנולוגיים. המשפט הזה התנהל יחסית מהר ועדיין פסק הדין שלי ניתן אחרי שנה. עכשיו הערעור בעליון ויעברו עוד שלוש-ארבע שנים עד פסק הדין – עד אז, מי יודע אם טכנולוגיות הסטרימינג תהיה רלוונטית בכלל?".

 

למרות שהמציאות העגומה מלמדת כי אכן תחנות הצדק טוחנות לאט. עם כל הכבוד, עדיין אין בכך כדי להפוך את המקרה הזה לבזבוז זמן. נהפוך הוא הדבר. ההתפתחות הטכנולוגית והתרחבות הפס הנגישה למשתמשי האינטרנט תכנים בעלי ערך רב שעד כה לא היו נגישים כל כך.

 

אם בעבר הפגיעה העיקרית הייתה ביצרניות תכני שמע ומלל, כיום הפגיעה התרחבה לתחום הווידיאו. דווקא במקרה זה חשיבות רבה לאור הפרשנות לחוק זכות יוצרים ולאיזון בין שימוש הוגן לזכות היוצרים. מדובר בהחלטה תקדימית ועקרונית, אשר פתחה פתח רחב לכל דכפין לעשות שימוש מותר ובחינם ביצירות בעלות ערך רב, שימוש אשר בעבר הלא רחוק היה אסור.

 

השופטת: "פסק הדין הזה לא חשוב"

ציטוט נוסף מדברי השופטת, גם הוא מפתיע, "פסק הדין הזה הוא לא חשוב, כי בגדול מה שיקרה שגם אם הייתי קובעת הפוך וקובעת שצריך לסגור את האתר, כפי שהפרמייר-ליג ביקשו, זה לא היה משנה דבר". מפרסום דובר אוניברסיטת חיפה מתברר כי הסיבה למשפט זה, נובע מקיום אתרים אחרים ברשת אשר מבצעים את אותה פעולה וגם אם ההחלטה היתה הפוכה והאתר היה נסגר, הרי ששאר האתרים היו ממשיכים לבצע את ההפרה.

 

לא ברור מדוע השופטת בחרה להציג את השפעת הכרעתה על אחרים ואולי אף את הכשל האכיפתי, כטיעון ראוי להיעדר חשיבות הכרעתה. הרי אם באמת מדובר בהכרעה לא חשובה, מדוע השקיעה השופטת בהחלטה כל כך ארוכה ורוויה דוגמאות, פסיקה משווה ומקורות מלומדים? מעבר לכך, האם העובדה כי הכרעה זו או אחרת של בית המשפט בגין גניבה, רצח, אונס המובילה לטיפול נקודתי בעבריין, לא תמנע את אין סוף העבירות העתידיות, מדירה את חשיבות ההכרעה?

  

קריאה למחוקק בין השורות

למרות התחושה הלא נוחה שנותרתי לאחר מקרא לשון השופטת אגמון-גונן, כולי תקווה כי הדברים הוצאו מהקשרם, וכי אם הייתי צופה ומקשיב לכל דבריה בפאנל הייתי מבין אחרת. הרי אין כל היגיון בכך שהשופטת עסקה בתיק זה במשך שנה, השקיעה כל כך הרבה בהכרעתה ועכשיו מבטלת היא את הכל בהינף יד.

 

נראה כי במקרה זה צריך לקרוא בין השורות. מדבריה של השופטת ניתן להבין כי הגיע הזמן שהמחוקק יתחיל לעשות עבודתו נאמנה ויתמקד בחקיקה ראויה, ממוקדת. אני אוסיף כי מוטב ויעשה זאת במקום לבזבז זמנו בחקיקת חוקים אשר מזיקים יותר מאשר תורמים לציבור הישראלי.

 

כאשר המחוקק הישראלי ממשיך לשבת בחיבוק ידיים, ונמנע מלמלא את תפקידו באופן ראוי בתחום דיני הרשת, נותרה הרשות השופטת, לה הכלים שנועדו למצבים כגון אלה של חסר משפטי. גם אם הטכנולוגיה מתפתחת באופן מואץ, בחלק הארי מן המקרים, העיקרון המוסרי ו/או המשפטי מתקיים ללא כל שינוי. זו הסיבה שעל בית המשפט להתייחס למקרים תקדימיים שכאלה המעומדים בפניו, בשיא הרצינות ובהבנה כי להכרעתו עלולות להתעורר השלכות כבדות משקל.

  

האם נדרש בית דין לטכנולוגיה?

דיני רשת אינם נחלת מדינה אחת. האינטרנט חוצה גבולות ולכן על בית המשפט לשקול גם את המתרחש בעולם הנאור, ובמקרים דומים אשר נדונו מעבר לגבולה הטריטוריאלי של ישראל. כמו כן אולי הגיע הזמן לשקול קידומם של שופטים הבקיאים בטכנולוגיה והקמת מערכות משפטיות וסדרי דין המאפשרים ניהול הליך מהיר ויעודי. עד לימות המשיח, נאלץ להמשיך לנהל דיונים ולקבל הכרעות בעניינים הנוגעים לטכנולוגיות הפועלות במהירות האור בבתי משפט הפועלים בצל טכנולוגיה מימי המנדט. 

 

עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון ושות' , מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ובעל אתר דיני רשת

 

לכל כתבות האינטרנט בארכיון זמן ynet מחשבים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המשפט איטי, הטכנולוגיה מהירה
צילום: index open
מומלצים