הפמיניסט, המקופח, הכאילו לארג' - סוגי קמצנים

הפמיניסט: רוצה שאת תשלמי

הקמצן הפמיניסט יסובב את כל הסיפור במטרה לגרום לו להיראות טוב. הוא יספר לך על אימו, שהיתה האשה העובדת וזו שהביאה את הפרנסה, ועל אביו, שגידל אותו ואת אחיו הקטנים. הוא יגיד לך שהוא מאמין בשוויון זכויות, שהוא שמח על ההתקדמות שחלה במעמד האשה ושלדעתו צריך לחלוק בכל. כשיגיע החשבון הוא מאוד ישמח ליישם את תובנותיו על החיים, וידגיש שממש לא מפריע לו שתשלמי ותרגישי גבר-גבר. בדייט הבא אגב, על אף שהנקודה הובהרה, הוא עדיין לא יציע לשלם, אלא, במקרה הטוב, תתחלקו חצי-חצי, וגם שימי את הטיפ, כי אין לו כסף קטן ולא בא לו לפרוט שטר של 100.

קמצן על הזמן

יש גם קמצנים אחרים. הם לא מתקמצנים בכסף, אלא בזמן ובמאמץ. מה קרה לימים בהם הגבר היה מגיע בטרנטה המתפרקת שלו ואוסף אותך, אפילו פותח לך את הדלת, ולמרות שמעט חששת לחייך כשהגעתם לכביש המהיר עם הגרוטאה, עדיין הוא נתן לך להרגיש כמו מלכה. מה שקרה הוא כנראה תל אביב. כי הגבר התל אביבי, ולמען האמת גם הרמת-גני, הגבעתיימי, החולוני וסביבותיהן, לא יזיז את הרכב שלו כל כך מהר. לאור הזדהותי עם מצוקת החנייה בתל אביב, אם זה בליינד דייט אני עוד מוכנה לקבל. אבל אם פלרטטת עם הבחורה, התחלת איתה, רצית אותה, השגת אותה, לפחות בוא ותיקח אותה מביתה! הקמצן מסוג זה יבקש ממך שתפגשו בתל אביב, באזור שכוח אל בו הוא גר. לאור הערתך שאין ממש איפה לשבת שם, הוא אומר שדווקא יש ספסל מאוד נחמד מתחת לבניין שלו, ואפשר לקנות בירה במכולת. אגב, יש לו רכב, הוא פשוט מעדיף שלא להזיז אותו. את יכולה לחנות בחניון, יש אחד, קצת יקר אבל לא נורא, ממש לא רחוק משם.

קמצן של תשומת לב

זה אולי הקמצן הגרוע מכולם. קמצן של תשומת לב הוא כזה שלא כל כך אוהב לגעת, בטח שלא בציבור. לפעמים תהיה לו איזו מחווה בלתי רצונית, כמו לטיפה על השכם, נגיעה בגב התחתון (הוא פשוט רוצה שתתקדמי יותר מהר), צביטה על הזרוע או ליטוף של השיער (מה אני, כלב?). אני הראשונה שתצא נגד גילויי חיבה מופרזת במקומות ציבוריים, הרי יש מקומות בשביל הדברים האלו. אבל בכל זאת, אחרי שנשבר הקרח הראשוני, לפעמים נחמד לדעת שאני בדייט עם בנאדם, לא רובוט. מחוות גופניות גם מכינות את השטח לקראת מגע פיזי קצת יותר רציני. צביטה על הלחי, יקירי, לא ממש מעלה לי את החשק לקפוץ איתך ללילה סוער במיטה. סביר להניח שקמצנים של תשומת לב יישארו קמצנים גם בעתיד. הם יורידו לך את הסטנדרטים, כך שכל נגיעה ספונטנית, מחמאה או מילה נעימה מצדם תגרום לך אושר עילאי. זו לא הדרך לזוגיות מאושרת וחמימה.

המקופח: קמצן מניסיון

הקמצן המקופח לא תמיד היה קמצן, הוא הפך לכזה לאור כמה נסיונות לא מוצלחים. הוא יצא לכמה דייטים, תמיד הציע לשלם, בפעם הראשונה רק על כוס יין, בפעם השלישית על ארוחת שף. והיא, החוצפנית, העזה להגיד לו בדייט הרביעי שהיא לא מרגישה שזה זה. אז הוא לקח איזו הלוואה קטנה בשביל לכסות את הנזק שהן עשו לו, כל הפרזיטיות האלו, ובדרך גם פיתח אנטי די רציני לנשים. הוא יגיע לדייט עם דעה מוקדמת, ואיך שיגיע החשבון הוא כבר יתקומם. כשתציעי לשלם, אולי להתחלק בחשבון, הוא ישר יתקוף ויגיד לך שבאמת יהיה נחמד מצדך לשלם, הוא לא תמיד צריך לשלם עלייך, הוא לא הבנק שלך וגם לא הכספומט. במקרה כזה רצוי להוציא באלגנטיות שטר או כרטיס אשראי, לשלם את מלוא החשבון, לקום, לתפוס מונית ולנופף לו לשלום.

הלארג': הפעם הבאה עלייך

הלארג' הוא קצת שוביניסט, אבל רק קצת. כי שוביניסטים אמיתיים בחיים לא ייתנו לך לשלם, לעבוד, ובאופן כללי - לחיות. אבל הוא ינסה להסוות את קמצנותו, לצאת הגדול, לתת לך להרגיש שהוא עושה לך טובה. קמצן זה לרוב מוציא את ראשו כבר בדייט הראשון, וכשמגיע החשבון הוא מחייך בהתנשאות, קיסם תקוע בין שיניו. כשאת מושיטה את ידיך לארנק בשביל לשלם את חלקך, הוא מנפנף לך עם היד ועם הקיסם, קורץ ואומר: "לא משנה מותק. הפעם עליי, תזמיני אותי למסטיק". דרך אגב, הוא באמת ידרוש את המסטיק בסופו של דבר, עם עדיפות שהמסטיק יגיע בצורה של סטייק או כרטיסים לסרט.  

מה שחשוב תמיד הוא לזהות את הסימנים המקדימים. קמצנים אמיתיים הם לא החסכנים, הבררנים, או סתם אלו שלחוצים בכסף כרגע. קמצנים אמיתיים הם לא מצב ארעי אלא קבוע. אם הוא היה קמצן כשיצאתם, זה לא משהו שיחלוף. יש בחורים צעירים שלא מרוויחים הרבה כסף, שחוסכים כל גרוש, ועדיין יודעים לפנק. מתנות ופינוקים לא חייבים לבוא באריזות גדולות, רק עם כוונה גדולה ורצון גדול להעניק. גם אם יגיע היום בו שניכם תרוויחו משכורות יפות, הוא עדיין יחשוב שחבל לבזבז הרבה כסף על חתונה, שאין סיבה לשלוח את הילד לגן פרטי ושהשמלה שקנית "נורא יפה, אבל כמה היא עלתה?". ברור לי שלחלקכם זה יישמע מנצל, שפל, לא נאור, שטחי וגועלי. אבל עבורי מדובר באיכות חיים. אני פשוט שונאת קמצנים.

טוקבק כדורבנות:

הקושי שלכם אינו כספי / בובורושי

קורא את התגובות ודמעות מתגנבות לי לגרון ולא משנה אם המגיב הוא גבר שחושב שרואים בו ארנק עם רגליים (שתיים או שלוש ממש לא משנה לדיון), או אשה שמשלמת ולא זוכה להדדיות.  

אתם יודעים מה, הקושי שלכם אינו כספי (למרות שאני האחרון שיזלזל בקושי כלכלי), וגם הצורך שלכם אינו כספי, מה שאתם-אתן באמת רוצים הוא תשומת לב ומה שאתם משתוקקים אליו עמוק בלב זה להרגיש שהצד השני מעוניין לתת לכם בגלל מי שאתם, לא בגלל מסגרת האשראי שלכם בבנק. אתם גם רוצים לדעת שאתם נמדדים לפי מי שאתם ולא לפי מדד המחירים לצרכן או היכולת "לשפוך" כסף, על השולחן או בכל מקום אחר.  

הסיבה המרכזית למציאות עצובה זו היא שהתרגלנו למדוד הכל בכסף ושכחנו שיש עוד מדדים בחיים. 

אז הנה סוד קטן: אפשר להביע תשומת לב בהמון דרכים ולא רק בכסף, פשוט תהיו אתם, תנו את עצמכם (לא, לא מדבר על סקס, עדיין לא) כמו שאתם, ותראו איך מי שמולכם/ן נפתח באופן שלא הכרתם/ן.  

ושיהיה לכם שפע עצום ונפלא בכל מה שחשוב לכם!