האשה שנפלה לבאר התעוררה: "היינו שיכורים"

במשטרה ציפו בכליון עיניים למוצא פיה, אבל גם אחרי ששבה להכרה, לא שפכה האשה שנפצעה בנפילה לבאר המים בנתניה אור חדש על האירוע שבו נהרג ליאוניד קורלנד. "אני לא זוכרת כלום, אני רק זוכרת שהיינו שיכורים", סיפרה אמש (יום א'). 

הפצועה, כבת 35, אושפזה שלשום במצב קשה בבית החולים הלל יפה בחדרה. לחוקרים שהגיעו לבית החולים סיפרה שאינה זוכרת דבר ממה שאירע, מלבד העובדה שהיא וקורלנד שתו לשוכרה. מכוניתם של השניים נמצאה בסמוך לבאר, אולם האשה טענה כי איננה יודעת מדוע עצרו במקום וכיצד הגיעו למבנה בו נמצאת הבאר.

הבאר בה נמצאו השניים (צילום: עידו ארז)

עד כה לא היה למשטרה קצה חוט בשאלה מה גרם לשניים ליפול לתוך הבאר, והחוקרים ממשיכים בינתיים בחקירה שפוצלה לשני נתיבים שונים: האחד, חשד לרשלנות בשל השארת המבנה והבאר פתוחים שתהיה באחריות משטרת כפר סבא, וחקירת מותו של הגבר ופציעתה של האישה בחשד כי ארעו על רקע הפלילי נחקרת על ידי היחידה ללחימה בפשיעה במשטרת נתניה.

בעיה נוספת שהתעוררה היא שעיריית נתניה והמועצה האזורית עמק חפר, הגובלות במקום הימצאה של הבאר, טוענות כי המקום אינו נמצא תחת אחריותן. מדובר בשטח שהופקע לצורך בניית מסילת הרכבת באזור, והוא נתחם במסילה ממערב ובכביש החוף מזרח.

הידיעה על מותו של קורלנד התקבלה בהלם בבית משפחת ביטון בחדרה - שליאוניד היה נשוי בעבר לבתם. גם הם משוכנעים כי לא מדובר במוות מקרי. "אנחנו לא חושבים שמדובר בתאונה טרגית אלא במוות שנגרם כתוצאה מאירוע פלילי. נכון שאומרים שמדובר בתאונה, אבל זה לא נראה לנו כך. מישהו דחף אותם לבאר", אמרה סימי ביטון, חמותו לשעבר של קורלנד. 

"לפני כמה ימים ליאוניד הבטיח לבוא לבקר"

"אני עדיין לא מעכלת שהוא מת. מאז ששמעתי את הבשורה אני לא מפסיקה לבכות", הוסיפה, "הוא היה כמו הבן שלי. אפילו אימא שלו היתה אומרת שהבת שלי היא הרוסיה והבן שלה הוא המרוקאי. הוא אהב אוכל מרוקאי, לא ויתר אף פעם על המאכלים המרוקאים בבית. אנחנו לא קולטים עדיין שהוא איננו".

בני המשפחה סיפרו שלאוניד עלה לארץ מרוסיה בשנות ה-70, והתפרנס כזמר ונגן גיטרה במועדונים של הקהילה הרוסית. "הוא היה רוסי מסוג אחר, ולא היה ניכר עליו שמדובר בעולה חדש. אפילו קראנו לו ליאור, בגלל שהוא היה כל כך ישראלי", סיפרו בני המשפחה.

סימי סיפרה כי גם לאחר גירושי בתה וקורלנד נשאר ליאוניד קרוב לכל בני המשפחה. "הוא כל הזמן ביקר אותנו ואהבנו אותו מאוד. היתה לו שמחת חיים וכל הזמן הוא היה צוחק ואוהב לבלות. הוא הצליח להתחבב על כל מי שהכיר אותו. תמיד היה כיף לשבת איתו ולצחוק איתו", אמר.

גיסו לשעבר, אריה ביטון, סיפרכי נפש עם קורלנד רק לפני כמה ימים. "למרות הגירושין מאחותי, הייתי איתו בקשר טוב. כשהוא היה בא לבקר אותי הייתי מוכן לוותר על המיטה שלי, כדי שיהיה לו נוח. לפני מספר ימים פגשתי אותו בחדרה. דיברנו והוא הבטיח לבוא לבקר", נזכר.

איגור פרצ'וק, בעלי המסעדה פרצ'וק פלייס בבת-ים, סיפר ל-ynet שהכיר את לאוניד קורלנד שנים רבות. "אני אפילו לא זוכר מתי הכרנו, בטוח לפני יותר מ-15 שנה. הוא עבד אצלי כמה פעמים בשבוע, ניגן בסגנונות שונים והיה פופולרי הן בקרב הצברים והן בקרב העולים החדשים. הוא עלה לארץ בתחילת שנות ה-70. בן אדם עם אופי לא קל, אבל ככה זה אצל אנשים בעלי כשרון גדול".  

שנים רבות עבד קורלנד בחו"ל, בין היתר בקנדה וחזר לישראל והמשיך לעבוד במסעדות ברחבי הארץ כנגן ג'ז ושנסון. "הוא הקדיש את כל חייו למוזיקה. כל החברים שלו בוכים ולא מעכלים, אנחנו אוספים כסף למצבה".