תוכניות החיסונים נגד שפעת החזירים החלו לאחרונה ברחבי העולם, וגם לישראל הגיע בשבוע שעבר החיסון, אך על פי מחקר חדש שנערך בארצות-הברית, ייתכן שהוא מגיע מאוחר מדי מכדי לעזור לרוב האוכלוסייה.
המחקר, שפורסם בגיליון החדש של כתב העת המדעי Eurosurveillance,
נערך על ידי אנשי המחלקה לסטטיסטיקה ומתמטיקה באוניברסיטת פורדו. על פי המודל המתמטי שבנו החוקרים, הגל העיקרי של המגיפה למעשה כבר מאחורינו, ובמהלכו נדבקו 63% מהאוכלוסייה האמריקנית. "הגל הזה יגיע לשיא כה מוקדם, עד כי לתוכנית החיסון של ה-CDC (המרכז לבקרה ולפיקוח על מחלות בארצות הברית) לא תהיה קרוב לוודאי השפעה גדולה על מספר האנשים שבסופו של דבר יידבקו במגיפת השפעת של נגיף ה-N1H1", כך צפו החוקרים.
למעשה, על פי המחברים, השבוע שעבר – עד ל-24 באוקטובר, היה שיאו של הגל, עם מספר הנדבקים הגדול ביותר. המודל ניבא שעד סוף שנת 2009 יידבקו בשפעת החזירים כמעט שני שלישים מאוכלוסיית ארצות הברית. מאחר שכאמור, 63% כבר נדבקו על פי המודל, המשמעות היא שרק אחוז קטן מהאוכלוסייה עוד יידבק בהמשך, עד לסוף השנה. לדברי החוקרים, לאור הנתונים הללו, ובהינתן העובדה שתוכנית החיסונים בארצות הברית רק החלה לא מכבר, אין הרבה סיכוי שהיא תצליח להפחית משמעותית את שיעור הנדבקים. "ההערכות האופטימיות ביותר לגבי תוכנית החיסונים של ה-CDC הניבה הפחתה יחסית של רק 6% במספר הכולל של האנשים שיידבקו", כתבו המחברים.
בנוסף, מצביעים החוקרים על העובדה שחלק גדול מהאוכלוסייה שאליה מכוון החיסון לשפעת החזירים הם ילדים. "ההשפעה החיסונית בילדים מתפתחת לפחות ארבעה שבועות לאחר מתן החיסון, ועלולה להתרחש מאוחר מדי במגיפה כדי ליצור הבדל משמעותי במספר הנדבקים בקבוצת גיל זו", הם הסבירו.
מאחר שהמודל התייחס לאוכלוסייה האמריקנית, נשאלת השאלה האם אפשר להשליך את ממצאיו גם אלינו בישראל? בקרוב צפויה תוכנית החיסונים אצלנו להתחיל, כשבשלב ראשון יחוסנו צוותים רפואיים וחולים כרוניים בני 3-65, ובהמשך יוחלט האם לחסן נשים הרות ותינוקות חולים בני חצי שנה עד שלוש. המשמעות היא שהתוכנית תחל אפילו מאוחר יותר מאשר בארצות הברית. אך האם זה אומר שגם אצלנו החיסון מגיע מאוחר מדי? התשובה תלויה כמובן בשיעור הנדבקים עד כה. על פי נתוני משרד הבריאות, עד ל-23 לחודש אובחנו בארץ 4,330 מקרים של שפעת החזירים. אלא שקשה מאוד להסיק משהו מהנתונים הללו, שכן הם מבוססים על בדיקות שנערכות אך ורק לחולים שהוחלט לאשפזם בבתי החולים, כשאפילו החולים שמגיעים למיון לא נבדקים. "המשמעות היא שלמעשה אנו בודקים רק את קצה הקרחון, כך שלא ניתן לדעת מה שיעור החולים האמיתי", מסביר פרופ' ישראל פוטסמן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בני ציון בחיפה.
"מאחר ששפעת החזירים קלה הרבה יותר מאשר השפעת העונתית והרבה מאוד אנשים חלו בצורה קלה, התוצאה היא שחלק גדול מאוד מהחולים כלל לא דווח", מוסיף גם פרופ' ראול רז, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים העמק בעפולה. "לכן, בסופו של דבר, כל אמירה לגבי שיעור התחלואה תהיה בבחינת השערה בלבד". עם זאת, למרות שלא ברור עדיין האם שיא השפעת כבר מאחורינו, מנתונים של אחת המעבדות שבהן נבדקות התרביות לנגיף שפעת החזירים, עולה כי לאחרונה מסתמנת מגמת ירידה בשיעורי התרביות החיוביות למחלה.
לדברי פרופ' רז, השאלה האם איחרנו את הרכבת במתן החיסונים מצטרפת לסימני שאלה רבים בנוגע לשפעת החזירים, שהעיקרית בהן היא שאלת בטיחותו.
"בתוך שבוע שבועיים אנו אמורים להתחיל לחסן, ולמרות שנושא החיסונים הוא תחום המומחיות שלי כבר שנים רבות, טרם נקטתי עמדה לגבי מתן החיסון נגד שפעת החזירים בשל סימני השאלה הללו", הוא אומר.
מעניין לציין שבאוסטרליה, שבה עונת החורף נמשכת מה-1 ביוני עד ה-31 באוגוסט, ומגיפת שפעת החזירים החלה להתפרץ כבר בסביבות חודש מאי, צפו מודלים מתמטיים שהתפשטות המגיפה תגיע לשיאה בחודש יולי. ואכן, אם לשפוט על פי Google Flu Trends (מערכת
שהוקמה על ידי גוגל, המספקת מעקב אחר התפשטות שפעות, שאף נמצאת בשימוש של ה-CDC – המרכז לפיקוח ולמניעת מחלות בארצות הברית), המודל צדק. שיאה של מגיפת שפעת החזירים באוסטרליה היה בסוף חודש יוני ותחילת יולי, כשלאחריו הגיעה צניחה חדה ומתמשכת במגמת התחלואה.
