הקאמבק של דל פיירו יתחיל ליד קניון איילון?
אחרי פציעות מסתוריות שהגבילו אותו ל-10 דקות משחק בלבד העונה, הנסיך יגיע עם יובנטוס למשחק מול מכבי חיפה ביום ג' בצ'מפיונס. כאן בארץ הוא רוצה להתחיל את המסע שלו למונדיאל האחרון בקריירה. איזה 'אלה' נראה?
מיותר לציין שעבור אוהדי יובה בארץ ואוהדי הכדורגל בכלל, הגעתו של אלה ארצה היא האטרקציה המרכזית, עם כל הכבוד ליתר הכוכבים של הביאנקונרי. נדמה כי גם אוהדי חיפה משוועים לבואו, על אף הסכנה הטמונה ביכולתו. מה לעשות, 'הנסיך' הוא אחד השחקנים האהובים בעולם גם בגילו (יחגוג 35 שישה ימים אחרי המשחק בארץ), אחד שמשלב היטב בין גדולה על הדשא לגדולה מחוצה לו.
על מאסימו נרי שמעתם?
שלוש השנים האחרונות היו חלומיות עבור הנסיך. שתיים מתוכן הוא סיים כמלך שערים של הליגה (2007 ו-2008) ועוד אחת כמלך שערי הקבוצה (2009). הוא כבש שערים מרהיבים ואף זכה לסטנדינג אוביישנס בלתי נשכחים בכמה מהאצטדיונים המפוארים ביבשת (ברנבאו, אולד טראפורד).
דל פיירו עם מעריצות. בקושי שיחק העונה (צילום: גטי אימג'ס)
סוד ההצלחה היה הכושר הגופני. דל פיירו, שידע כמה פציעות בקריירה שלו, החמיץ במשך שלוש עונות רצופות משחקים ספורים בלבד. זאת, יש לציין, בזמן שיובה דווקא הייתה נתונה למכות פציעות חוזרות ונשנות. האחראי לכך, ככל הנראה, היה המאמן האישי שלו, שעבד עימו בצמוד. תוכנית האימונים שבנה לו שמרה עליו היטב, ודאגה שיהיה כשיר בכל עת. הנתונים מדברים בעד עצמם - מתוך 242 אימונים בעונה שעברה, דל פיירו נעדר משניים בלבד.
אלא שהעונה חל שינוי בצוות הרפואי, ומי ששב למתחם האימונים בוינובו הוא מאסימו נרי, שעבד במועדון בעידן פאביו קאפלו. נרי החליט כי דל פיירו יכול וצריך להתאמן עם כולם, ולא זקוק עוד למאמן אישי. התוצאה - ב-11 לאוגוסט אלה נפצע במשחק ידידות מול הפרימוורה ב'וילאר פרוזה', ומאז שב לכר הדשא, כאמור, רק לעשר דקות.
תחילה נדמה היה כי מדובר בפציעה מינורית בירך שמאל, אולם עד מהרה גברו החששות בקרב האוהדים לאחר שדל פיירו המשיך להיעדר, משחק אחרי משחק. בסוף אוגוסט, באולימפיקו מול רומא, אלכס המתין על הספסל ולא נכנס. במשחקים הבאים הוא עבר משום מה, ללא שום עדכון על החמרה בפציעה, ליציע במקום לדשא, עד שנכנס בחלוף חודש כמחליף מול בולוניה. מספר ימים לאחר מכן הוא ספג את הפציעה בעקבותיה הוא עדיין מושבת.
מה שהטריף כל אוהד יובה בחודשים האחרונים הוא המסתורין סביב איל קפיטאנו. הכוכב הגדול ביותר של הקבוצה נעדר למשך שבועות, ואף עדכון ממשי או התייחסות מפורטת למצבו לא נשמעו מקברניטי המועדון. מדי חמישי דווח כי אלה כשיר, ויום לאחר מכן, כשהתפרסם הסגל, הוא לא נכלל.
סרג'ו בריו, בלם העבר של יובה, הטיב לתאר את המצב: "אני לא מבין את דל פיירו", הודה בראיון לרדיו, "בעונה שעברה הוא תמיד היה בהרכב, בלי שום בעיה. העונה, בכל פעם שיום שישי מתקרב, הוא סופג פציעה מסתורית. הפציעה האחרונה השביתה אותו ל-40 יום. זה ממש מסתורי".
בריו רק הלך והגביר את הסקרנות של האוהדים: "אני לא יודע מה פשר הפציעות, ובלי להיות בחדר ההלבשה, לא אדע. עם זאת, הייתי כדורגלן במשך שנים ארוכות, ואני יכול לשער". מה הוא יכול לשער? לא ברור. על כל פנים, אפשר לקוות שהתקופה הרעה מאחורי הנסיך. הוא, מבחינתו, כבר כמעט מוכן לחזור לאקשן. זאת אומרת, אם פרארה לא יחליט אחרת.
ממלכה ללא נסיך?
בשבועות האחרונים, בלי הנסיך, יובה קרטעה. כל הדיוט הבחין בכך שהקבוצה של פרארה לא מתפקדת, ולא משנה אם היריבה היא פאלרמו או מכבי חיפה. כולם עקבו בדאגה אחר מצבו של דל פיירו והתפללו לשובו. ואז הגיע יום רביעי האחרון.
הכינו את הפלאשים. ביום שני הנסיך מגיע לארץ (צילום: AP)
אחרי שורה של תצוגות נפל, יובנטוס התעללה בסמפדוריה עם 1:5, והניצחון הוציא את כולם מפרופורציות. יובה דורסנית, יובה היא הקבוצה הטובה באיטליה ללא מתחרים, ו-4-2-3-1 הוא המערך המושלם. זהו הלך הרוח ברחוב האיטלקי ובתקשורת האיטלקית בימים האחרונים. נכון, 4-2-3-1 הוא המערך המתאים כרגע, וכשהוא מניב חמישה שערים, מה טוב. אך נציין, ככה בקטנה, שעם המערך הזה יובה בקושי הכניעה את מכבי חיפה.
אף אחד בטורינו לא ייחס חשיבות לקישור הדליל של סמפ (שחסרה את המנוע אנג'לו פאלומבו), ובעיר הצפונית כנראה גם לא שמו לב כמה גרועה הייתה ההגנה של האורחים. ביום רביעי האחרון, גם עבדכם הנאמן היה כובש מולם צמד עם העקב, ומקנח ברובשאטה (מספרת). זה לא הפריע ל-75 אחוז מהנשאלים בסקר באתר 'טוטוספורט' להכריע כי יובה, כפי שנראתה מול סמפ, תיקח את הסקודטו. אופוריה בחסות סמפדוריה.
הבעיה במערך הקודם, 4-3-1-2, הייתה שליובה לא היו מספיק כלים התקפיים. דייגו פחות או יותר שותק, ואיתו כל הקבוצה. ב-4-2-3-1, שני קשרים אחוריים אימתניים, סיסוקו ומלו, מגבים שלישיית פנטזיסטים - דייגו, קאמורנזי וג'ובינקו - שעושים ככל העולה על רוחם ולפניהם אמאורי, חלוץ המשלב בין טכניקה מספקת ליכולות פיזיות מרשימות.
דל פיירו יצליח להשתלב במערך המשופר של יובנטוס? (צילום: AP)
מול סמפדוריה השיטה הגיעה למיצוי מקסימלי, וכל מי שהסתנוור (וזה כמעט כולם) חושש כעת כיצד תשפיע החזרה של דל פיירו, שלא ברור איך ישתלב במערך הנוכחי, על הקבוצה ה'מושלמת'. לפני שבוע חיכו למושיע, עכשיו נרתעים ממנו. עד כמה הזיג-זג מגוחך? אם יובה תפשל הערב מול נאפולי, ראו חלק זה בכתבה כמבוטל.
מרמת גן לדרום אפריקה
מה שבטוח, העונה לדל פיירו יש יותר מטרות מבדרך כלל. לאליפות הוא שואף מדי שנה, אך הפעם הוא גם חייב להוכיח את עצמו בכדי לעמוד במשימה חשובה מאין כמוה - לקבל זימון לגביע העולם האחרון שלו. אמש, במהלך ביקור ברומא, נשאל אלכס על ידי מעריץ האם יסכים לחזור לנבחרת במידה וייקרא לדגל.
"בוודאי שאחזור", השיב ללא היסוס, "החולצה של הנבחרת היא האהובה עליי ". עד כמה הוא אוהב את האזורי? כשנשאל על ידי מעריץ אחר מה השער הכי גדול שכבש בקריירה (ויש קרוב ל-300 כאלו), בחר את השער מול גרמניה בחצי גמר גביע העולם 2006.
החלום של 'אלה' - לשחק מונדיאל אחרון בקריירה (צילום: AP)
לפני קרוב לחודשיים, כשאיטליה אירחה את בולגריה באולימפיקו בטורינו, לקח מאמן הנציונאלה, מרצ'לו ליפי, את דל פיירו ואמאורי לשיחה בחדרי חדרים לפני אחד האימונים. השמועות אומרות שהוא ביקש מהברזילאי לזרז את ענייני הדרכון שלו, ולדל פיירו הבהיר שלא שכח אותו, והבטיח לעקוב אחר ביצועיו.
אם אכן ישחזר את יכולתו מהשנתיים האחרונות, סביר שימצא את מקומו על המטוס לדרום אפריקה, ממספר סיבות. הראשונה היא שההתקפה האיטלקית לא בדיוק מרשימה בחודשים האחרונים וזקוקה לשחקן כמוהו. השנייה היא הקירבה שלו לליפי והעובדה שהנבחרת מורכבת ברובה משחקני יובה, כך שישתלב בקלות בשיטת המשחק. סיבה נוספת היא שזימון של פנטזיסטה בדמותו יפחית קצת מהלחץ הציבורי המופעל על ליפי לזמן את אנטוניו קסאנו, ממנו הוא סולד.
אבל בינתיים, עם כל הכבוד לליפי והנבחרת, עיניו של אלה נשואות ליום שלישי, לספתח של העונה שלו, בתל אביב (האיטלקים לא מדקדקים בפרטים). אנחנו, בישראל, נזכה לצפות, כנראה בפעם האחרונה אצלנו ולכמה דקות בלבד, באחד השחקנים הכי גדולים בכדורגל העולמי. את עונת 2009/10 והמסע לקראת המונדיאל האחרון שלו, אלסנדרו דל פיירו יתחיל כאן, ליד הבית (לפחות אם לא תצוץ עוד תקלה), בעוד שלושה ימים. איזה כיף.
