בדרך לדו קרב

פייר, כבר שכחתי מה אומר איחוד ב"הישרדות" הישראלית. שכחתי שאחרי משימת הפרס והחסינות מגיע תור המשימות המזדנבות, עם פרסים כמו כוח ההצבעה המחומשת או הווטו התלת-מימדי. שכחתי איך ההפקה אוהבת לקחת אותנו כמעט עד לאורגזמה, למתוח אותנו עד הקצה ואז לסובב אלינו את הגב, לטעון שהיא עייפה ולהירדם.

משמעות האיחוד בהישרדות ישראל (צילומים: גיא קרן)

וחבל, כי שני פרקים ממש סבירים פלוס הסתיימו ביריקה מהיציע. כל כך כעסתי שהייתי קרובה להקים ברית בנות. בסוף החלטתי לפוצץ 5,000 דולר בשופינג.

האיחוד הביא איתו הרבה התרגשויות. מצד אחד מראות קשים ומטייחי-עין כמו הדס בשמלת בלון אפורה ואזעקות שווא כמו ריקי בהתקף אפילפסיה למראה טבעת נישואין. מצד שני, האיחוד הבלתי נמנע בין אבא ד"ר אִיוֶול שי והבן השב הביתה מן הקרב, זיו.

מתברר שטלכו עשה עבודה מעולה על זיו, שמסתכל אחורה ומבין שכל מה ששי קרא לו "אסטרטגיה" הוא בסך הכל פעולת טרור של הצופים, לעומת המוח הסוער של האיש עם השיער על הפנים.

שי בחלומות השחורים והקרים שלו לא שיער שזיו יפנה לו עורף - עוד נדבך בשחצנות שעכשיו מתחילה לחזור אליו כמו בומרנג פיליפיני. היא כוללת את הביטחון הזה שזיו יחבור אליו באיחוד, ויגיד אמן על כל מי שהוא יצרף לברית, והגסות האלימה שבה הוא נהג בליאורה תוך כדי החוצפה העיוורת שהיתה לו להחשיב אותה כבת ברית בטוחה שלו.

כל זה כשהיתרון המשוער שלו על המחנה השני הוא בסך הכל של בנאדם אחד, וגם עם זיו מספיק ששחקן אחד יערוק כדי שהיתרון הזה יהפוך למשהו שהם יוכלו לנגב איתו בפעם הבאה במקום עלים.

מעצבנים את זיו החוצה

השורדות. פרקים שהסתיימו ביריקה מהיציע (צילום: גיא קרן)

מנגד, עומד לו טלכו, איש השעה, שקורא את מפת המשחק ועושה את הדבר הנכון: מקבץ לעדר אחד את כל הכבשים השחורות של המשחק: הנפלטים, הנדכאים והנלכאים, אלו שהקיאה המערכת, והוא רועה אותם בתבונה וברגישות.

הוא מזיז להם את הציפורים הקטנות בלב, מלטף להם את האגו ולומד את השפה שלהם. הוא מאתר את הפגיעות של ליאורה בשעה ששי וחנוך סופרים גרגירי אורז, ומקבל עוד חיילת נאמנה לברית חזקה ועמידה ממילא. על הדרך הוא מודה שהוא משקר, ושאין סיכוי שליאורה תהיה בחמישייה האחרונה, אבל מתחזק את תדמית ההוגן והערכי.

אלא שבזמן שטלכו עסוק בלהפסיד משימות בכוונה וללכת מתחת לרדאר, חייל מספר אחת שלו מחליט שעמימות היא מותרות. לא ברור מה גרם לזיו להודיע לשי שהוא עורק ולוקח איתו את ליאורה. אולי ברית המנהלים שהם כרתו על גבעת השוטים לפני שנים רבות, אולי זה הכעס על העובדה ששי לא הסכים שהוא יספח את טלכו (כאילו טלכו היה רוצה להסתפח לברית המחרידה הזאת כשיש לו צבא וחכם קטן משלו בבית).

עם הפנים הלאה

מה שזה לא יהיה, זיו עשה את מה שעשה טל ירוק לפני כמה דקות, וחשף בפני שי את כל המהלך הבא. למרות שנדמה שלא נותרו הרבה איברים שעדיין לא שותקו אצל האריה, זה הזמן להצטער שהלשון היא לא אחת מהם.

כעת פנינו הלאה, אל משימת הדו קרב העלומה, שכנראה לא תהיה האחרונה בדרך להדחה. לא ברור מה המשמעות שלה, רק ברור שהעובדה שמי שיזכה בה יהיה שי או חנוך, שניהם מאותו מחנה, היא מחדל שטלכו יאלץ לתת עליו את הדעת.

בהנחה שאנגלדר על הכוונת, הוא יצטרך גם לוודא עם אביגיל שהיא אכן מוכנה להדיח את בעלה בפוטנציה.

אני מוכנה להישבע שבתחילת הפרק הקודם ראיתי את אנגלדר מחזיק עלה של מריחואנה, אז אולי השורדים הרבה יותר קלים לתמרון משנדמה.

בקטנה:  

• "הוא פתח לי את עזה, את פלסטין בתוכי, והם זורקים אבנים ומציקים" (שי מגלה טולרנטיות פוליטית)
• "הן נראות כמו נשים אמיתיות" (טומי מזהה אשה רק אם זה נע לקראתו בשמלת ערב ואייליינר)
• "דברים שהנעיגו את הרגעים שם" (ליעד בעוד רגע של עברית)
• "כרתת את עניין הבתולים שלך?" (ליעד. נשמע כואב)
• "שאף אחד לא ינסה לשים סומא על פניו" (זיו לא אוהב שאף אחד יושב לו על הפנים)