כבר בפרק הראשון של "הלינק", תוכנית התעודה החדשה של גורי אלפי על נבכי הרשת ששודרה אמש (א') בערוץ שמונה, נחשפה האירוניה: גורי מכריז קבל עם ועדה שבישראל אין לנו כוכבי רשת אמיתיים, וזה דווקא בשבוע בו כל הפייסבוק בוער מנוכחות של אחת כזו בדיוק, הדוגמנית המהבולה אלכסנדרה סולימסקי.
כנראה שזו הבעיה בתוכנית על אינטרנט – כמה שלא תנסה להיות רלוונטי, בהינף של חמש דקות כבר מגיע משהו חדש וטורף את הקלפים.
"הלינק". אוסף של בדיחות אינטרנט
הרעיון מאחורי "הלינק" דווקא מעניין למדי: אלפי, מגובה בבמאי לוי זיני, יוצא לחקור את האינטרנט מזוויות חדשות תחת הכותרת "מה היינו יודעים על העולם אם כל מה שהיה לרשותנו הוא מחשב ורשת אינטרנט". בפרק הראשון עסקו שם בכוכבי רשת, אחת מהתופעות החברתיות היותר מעניינות שיצאו מהיקום של היוטיוב ושות'. בעטיפה קליפית וצבעונית, אלפי מציג סקירה של אנשים שזכו ל-15 שניות תהילה בזכות האינטרנט – קאישי, בחורה שמנענעת את התחת במצלמה, כריס קרוקר, אותו אחד שבכה וביקש שיעזבו את בריטני ספירס, ג'ני, שאירגנה בניינטיז את ה"ג'ני קאם" והיתה למעשה הראשונה שפרצה דרך המחשב או מאהיר קגרי, המורה הטורקי שטוען שבוראט גנב לו את השטיק.
זה סנסציוני, מעניין וחדשני, בהנחה שעברתם את גיל 50 ואין לכם חשבון טוויטר. אם כן יצא לכם לאחוז עכבר בעשור האחרון, סביר להניח שרוב החומרים שנראו אתמול כבר נחתו במייל שלכם בשלב כלשהו. ועדיין, צריך לשבח את עבודת הארכיון שנעשתה כאן. עם תחקרינית חרוצה על הגוגל, "הלינק" לא פספסה את רוב התופעות המרכזיות והציגה סקירה מקיפה למדי של עולם הכוכבים באינטרנט. מדובר גם בשיחוק די זול להפקה – רוב רובה של התוכנית מבוסס על סרטונים מיוטיוב, מה שהופך אותה למעשה לסוג של ריכוז דאחקות לחברים במעטפת של תוכנית תעודה.
אבל כאן לא הבעיה. המקום בו "הלינק" נופלת הוא דווקא ברגעים בהם היא מנסה לעבור ממחוזות הצחוקים במייל אל מקומות הערך המוסף, שלשמם התכנסנו. אלפי, בקריינות מבודחת, לא מצליח בפרק הראשון לתת משהו מעבר ל"תראו איזה מצחיק הכריס הזה". חוץ מלהציג את התופעות בקריינות שלא עולה בהרבה על הקדמות שאנחנו כותבים בעצמנו כשאנחנו עושים פורוורד, אין ב"לינק" עיסוק אמיתי ועמוק בעולם האינטרנט. למשל, כשהוא מתבקש לענות מה הופך כוכב רשת לכוכב, עונה גורי – "כנראה שאין מכנה משותף". וואלה, יפה. למה אין שיחות עם מומחי שיווק? עם אנשים שעשו את זה? ניסיון להרים טלפון לכריס קרוקר, נניח? לפתור את הסוגיה ב"אין מכנה משותף" זה משהו שקאישי והתחת המנענע שלה היו יכולים לעשות גם.
גם בשיחה על המצב בארץ, התוכנית נופלת. הפרק מסתיים באמירה שאין בארץ כוכבי רשת. ולמה זה? גורי ניפק נימוק רדוד על כך שבארץ מפחדים מ"מה יגידו השכנים", שאנחנו מסתתרים מאחורי המילים שלנו, כלומר שכוכבי הרשת הישראלים הם הטוקבקיסטים והבלוגרים, שפה לא אוהבים להעלות סרטוני וידיאו סנסציונים. מדובר, כמובן, בשטות ובבריחה. כאמור, איך אפשר לומר את זה בשבוע בו נחשפנו לאותה אלכסנדרה סולמיסקי, הדוגמנית בעלת "תחושת הומור" (כך במקור) שהעלתה סרטון של עצמה, טסה כמו אש בין המיילים וגררה חיקויים, גרסאות רימיקס ואפילו תיאוריית קונספירציה? למה אין שיחה עם אליזרין וייסברג, "זרוב" (שגם חיקתה את סולימסקי
בעצמה ואפילו מופיעה לשנייה ב"לינק", בלי התייחסות לכוכבותה), הדבר הכי קרוב כרגע לכוכבת רשת מתפקדת? ואם כבר מדברים על בלוגים, מה עם להרים טלפון לדבורית שרגל? יאיר רוה? מישהו מהאינטרנט?
בהעדר עומק אמיתי, "הלינק" נשאר אוסף של בדיחות אינטרנט אסופות בקפידה. זה מצחיק ומעניין, אבל בעולם של ערוץ שמונה חייבים איזשהו ניתוח סוציולוגי שיעניק לעסק שדרוג מעבר ליקום היוטיוב. "תראה, תראה" אנחנו יכולים הרי לעשות בעצמנו. מאלפי, ובעיקר מהאכסניה בה "הלינק" משודרת, אנחנו מצפים לערך מעניין מעט יותר, שיגרום לנו להבין משהו חדש ולא רק לחייך מול סרטונים שראינו כבר אלפי פעמים בעבר.
