ח"כ מאיר שטרית מציע: חניה חינם באדום-לבן, והגבלת תעריפי חניה בבתי חולים ל-10 שקלים ביום. כשחבר הכנסת מאיר שטרית אומר שרשויות מקומיות מנצלות את מצוקת החניה בשטחן, כדי לגבות מהאזרחים הון עתק מדי חודש, הוא יודע בדיוק על מה מדבר. אחרי הכל, שטרית כיהן כ-13 שנה כראש עיריית יבנה, ובממשלת אולמרט אף שימש כשר הפנים.
אלא שכעת, מספסלי האופוזיציה, מנסה שטרית להילחם באותן רשויות מקומיות המנצלות את בעיות החניה להגדלת הכנסותיהן: הצעת חוק שהגיש מבקשת לאפשר חניה באזורים אסורים - המסומנים ב"אדום-לבן" - ללא תשלום, וזאת לפרק זמן של עד 15 דקות. הצעת חוק אחרת שהגיש, קובעת כי המחיר המרבי ליום חניה בחניון הנמצא בבית חולים, יהיה 10 שקלים בלבד.
אדום-לבן: אם זה לא מפריע לתנועה - אפשר לחנות? (צילום: אסף בינדר)
בדברי ההסבר המלווים את הצעת החוק בדבר חניה באזורים אסורים, מציין שטרית כי "בערים רבות יש מצוקת חניה, בעיקר במרכזי הערים
וליד מקומות ציבוריים". לדבריו, במקומות אלה - למשל, ליד אזורי מסחר או בנקים - נדרשים מקומות חניה לזמן קצר. "הכניסה למקומות אלו לוקחת מספר מועט של דקות", ממשיך שטרית, "אך הנהגים נאלצים לחפש חניה במשך דקות ארוכות, ולא פעם נאלצים לשלם על חניונים, או להשאיר את רכבם באדום-לבן לדקות ספורות ולגלות שקיבלו דו"ח של מאות שקלים".
ובדיוק את מצוקת החניה הזו, טוען שטרית, הופכות הרשויות המקומיות למקור הכנסה קבוע ורווחי. "הרשויות המקומיות מנצלות זאת וגובות מאות שקלים עבור כל דו"ח", קובע שר הפנים לשעבר. "הרשויות המקומיות מצאו בדרך זו להכניס לכיסן מאות אלפי שקלים בחודש על חשבון התושבים". כמובן שבמקרה של ערים גדולות, כמו למשל תל-אביב, הסכומים גבוהים הרבה יותר, ומגיעים למיליוני שקלים בחודש. אז מה בדיוק מציע שטרית?
"במקומות מסוימים, שבהם מסומנת כיום המדרכה באדום-לבן כמקום אשר אסור לחניה, יוכל הנהג להחנות את רכבו לתקופה קצובה של רבע שעה על מנת לסיים את סידוריו, כמובן כל עוד הרכב החונה אינו מפריע לתנועה השוטפת, ואינו מסכן את נסיעתם וביטחונם של כלי הרכב האחרים". שטרית מציע כי מי שינצל את החניה לפרק זמן ארוך מכפי המותר בהצעת החוק, יקבל "עונש כמי שעמד במקום אסור".
הצעת החוק השנייה שהגיש שטרית, מבקשת להגביל את התעריפים שגובים חניונים בבתי חולים, מרפאות, מוסדות לגמילה מסמים ומעבדות רפואיות. לדבריו, "המבקרים בבתי חולים נאלצים לשלם כיום סכומים גבוהים עבור החניה במתחם בית החולים. חולים ובני משפחותיהם מוענשים במאות שקלים עבור חניה מדי יום". מטרת החוק, ממשיך שטרית היא "למנוע את התשלום הגבוה אותו משלמים בעלי הרכב".
על-פי הצעתו, הסכום המרבי בחניון של בית חולים או מוסד רפואי, יהיה 10 שקלים בלבד - ובעל הרכב יוכל להיכנס ולצאת מבית החולים "כמה פעמים שירצה באותו היום, בלא שיאלץ לשלם בכל פעם מחדש". כדי לא לגרום לנזק כלכלי חמור לבעלי החניונים - בין אם מדובר בבית החולים עצמו, או בזכיין פרטי - מציע שטרית כי "רשות מקרקעי ישראל לא תגבה דמי חכירה מבית החולים עבור הקרקע של מגרשי החניה, ובכך למעשה הורדת התשלום לא תפגע במפעילי החניונים אשר משלמים דמי הפעלה לבית החולים".
למרות התמיכה הציבורית שצפויה להצעות החוק, כדאי לזכור כי מולן יתייצבו רשויות מקומיות, שלא יירצו לוותר על מקור ההכנסה הגלום בקנסות חניה. עבור רשויות מקומיות רבות, אכיפת עבירות חנייה היא בגדר "אוויר לנשימה": הגבייה מקנסות חניה משמשת כמקור תקציבי לכל דבר, ובלעדיו עלולות חלק מהרשויות להיקלע לגירעון, או להחמיר את זה הקיים ממילא.
לבעיות אלה יש להוסיף קשיים ביישום הצעות החוק של שטרית. כך למשל, חניה לפרקי זמן קצרים באזורים אסורים תחייב את הגברת הפיקוח והאכיפה, במטרה להבטיח כי אזרחים אינם מנצלים את החוק לרעה. אלא שהגברת הפיקוח והאכיפה כרוכה בעלות גבוהה - ורשויות מקומיות רבות יימצאו אותה גבוהה מדי, במיוחד לאור הירידה הצפויה בגביית קנסות חניה.
