האבנים צלבניות, העיצוב רומי

"מדובר בממצא ייחודי, שלא נמצא כמוהו בתחומי ממלכת ירושלים הצלבנית, שעכו היתה בירתה", אמרה ד"ר עדנה שטרן, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. "במהלך החפירות הארכיאולוגיות, נתקלנו במרתף שנחתם על ידי מפולת של אבני בניה וקורות עץ מפוחמות. מתחת לרצפת המרתף, נתגלה מטמון של כ-350 פריטי שיש ואבנים צבעוניות, ובהם שתי מצבות קבורה שבורות משיש עם כתובות בלטינית".

אחת המצבות היא של אדם בשם מארטינוס, לצידה נתגלו לוחות שיש שטוחים, אריחי שיש בגדלים ובצבעים שונים, ופריטים יוצא דופן, בהם צלב גדול עשוי מאבן ושבר גדול של אבן פורפיר (אבן נדירה ויקרת ערך בצבע ארגמן, שהיה צבע המלכות למן התקופה הרומית). "השיש מעולה באיכותו, ואין ספק כי יובא מעבר לים", אמרה שטרן.

לטענת שטרן, הממצאים משקפים את אופיה של החברה הצלבנית שחיה בעכו. "כידוע, עכו הצלבנית הייתה מרכז סחר ימי בינלאומי חשוב, ומטמון השיש משקף את העושר של תושביה. כמו שהיום יש טרנד של שילוב דלתות עץ מהודו או רעפים ממבנים ישנים באיטליה בווילות מודרניות, כך אז, נהגו לשלב בבנייה פריטים עתיקים מהארכיטקטורה של התקופות הרומית והביזנטית. כמו היום, גם אז היתה כמיהה לקלסי ולאקזוטי. מן המקורות הכתובים ידוע, שנהגו לסחור באבנים כאלה – שערכן הכספי היה רב, לצורך שימוש חוזר במבנים".

כיצד הגיעו האבנים למרתף? כאן יש לשטרן השערה מעניינת. "יש להניח שבעל המטמון, בין אם היה סוחר או שאסף את האבנים לצורך בנייה בעצמו, הבחין בסכנה המתקרבת, ולכן טמן את האבנים יקרות הערך עד יעבור זעם".

אלא שמטמון האבנים לא נמכר לבסוף. ולדברי שטרן, סביר להניח כי המפולת שמתחתיה נמצא המטמון, היא עדות להרס המבנה בשנת 1291 - אז נכבשה עכו הצלבנית על ידי הממלוכים - והוחרבה כליל. מטמון השיש הוצא מן השטח והועבר להמשך מחקר ברשות העתיקות. יתכן ששם ימצאו תשובות לתעלומות שעדיין סובבות אותו.