צליינית מתה כשביקרה בארץ - איבריה הצילו 4
צליינית בת 64, שכל חלומה היה הגיע לישראל - מתה באופן פתאומי לאחר שביקרה בכנרת. משפחתה ביקשה לתרום אבריה, שהצילו ארבעה ישראלים. נפטרת אחרת, אחות ותיקה באיכילוב, נחנקה מפיסת לחם שאכלה, וכל הנסיונות להחיותה נכשלו. המשפחות: הן נתנו הכל תמיד - תרומת האיברים המשיכה את דרכן
בתוך 48 שעות ניצלו חייהם של 11 ישראלים, זאת בזכות תרומת איברים של שלוש משפחות שיקיריהם הלכו לעולמם. מרתון ההשתלות היה מורכב ביותר, ובמהלכו גויסו עשרות צוותים רפואיים שעבדו ללא לאות במזג האוויר הסוער, בין שלושה בתי חולים שונים ברחבי הארץ. שני סיפורים יוצאי דופן נשזרו במאמץ הזה: האחד של קלריס ברוומס, צליינית בת 64 שהגשימה חלום לבקר בישראל, אך בביקורה פה לקתה בדימום מוחי ונפטרה. והשני של לאה נחמני, אחות מחלקת אף אוזן גרון באיכילוב, שנחנקה לנגד עיניו של בעלה וכל הניסיונות הקדחתניים להצילה - הן שלו והן של הפראמדיק השכן - עלו בתוהו.
חלמה כל חייה להגיע לישראל - והצילה פה חיים
מספר תרומות התקבלו מקלריס ברוומס, צליינית מברבדוס בת 64, שחלמה כל חייה להגיע לישראל ולבקר במקומות הקדושים לנצרות. לפני כשבועיים הגשימה ברוומס את חלומה, אולם ביום שלישי האחרון, דקות ספורות אחרי שביקרה בכנרת, היא לקתה בדימום מוחי והתמוטטה.
ברוומס פונתה במסוק לבית החולים רמב"ם, אך מתה מוות מוחי בדרכה לשם. בנה, שהגיע מברבדוס בעקבות הבשורה, קיבל את ההחלטה שאורח חייה ואמונתה של אימו הכתיבו - ונתן את הסכמתו לתרום את איבריה.
לדבריה של אסתי כץ, מתאמת ההשתלות ברמב"ם, כשהועלה נושא תרומת האיברים בנה של ברוומס, אנדרסון הרדינג, לא היסס וענה מייד בחיוב: "קלריסה היתה מחוברת למכונת החייאה עד להגעתם של בני משפחתה לארץ ביום חמישי האחרון. היה ברור למשפחתה שההחלטה הזו היא חלק בלתי נפרד מאופייה ואישיותה של קלריסה, שהקדישה את כל חייה לעזרה לזולת. החלטת המשפחה העניקה תקווה מחודשת לחייהם של ארבעה אנשים שקיבלו תרומת ריאה, כבד, כליות ורקמות נוספות. מצבם של ששת המושתלים טוב".
קוני הרדינג, כלתה של ברוומס שהגיעה יחד עם בעלה אנדרסון לישראל, סיפרה על התדהמה שאחזה בבני המשפחה (שלושה ילדים ושלושה נכדים) עם קבלת הבשורה: "מתוקף אמונתה היא היתה אשה שהקדישה את כל חייה לטיפול באנשים שנזדקקו לעזרה. היא היתה מאוד פעילה בקהילה, בבית חולים, עבדה עם הומלסים והיתה אדם מאוד נדיב. אנדרסון ידע שזו היתה הדרך שלה והבין שבעזרת תרומת איבריה הוא יוכל להמשיך את דרכה ואת קיומה באמצעות אנשים אחרים".
"אהבנו אחד את השניה אהבה עזה"
תרומות נוספות הגיעו ממשפחתה של לאה נחמני (59), אחות מבית החולים איכילוב. נחמני עבדה תחילה כאחות במחלקת ניתוחי לב חזה, בהמשך במרפאת ההפרייה חוץ גופית, ובשנה וחצי האחרונות - במרפאת אף אוזן גרון.
האירוע הטראגי התרחש לפני כשבוע. בעת ארוחת הערב, החלה לאה להשתנק לאחר שאכלה פרוסת לחם. "מייד ניסיתי
לבצע בה תנוחת היימליך", שחזר בעלה, דני. "ראיתי זאת באינטרנט ובטלוויזיה, והפעלתי את התנוחה הזו ממש ללא סוף. עשיתי זאת בצורה מאוד חזקה. בפעם השביעית היא כבר התמוטטה, ולא הצלחתי לחלץ את פיסת המזון שנתקעה".
בה בעת צלצל בנם של בני הזוג למד"א, ופראמדיק שכן הוזעק אף הוא עם ציוד רפואי ופתח בהחייאה בתוך זמן קצר. צוות מד"א לקח פיקוד ולאחר כ-30 דקות הצליח הרופא לחלץ את המזון החוצה. נחמני הובהלה ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, שם החלו נסיונות לקרר את מוחה כדי להאט את הנזק המצטבר. כעבור ייומיים, הסבירו הרופאים לבני המשפחה כי לאה סובלת מנזק בלתי הפיך. ועדת רופאים חיצונית שהוזמנה קבעה כי היא סובלת ממוות מוחי.
"ראינו את הכל וכבר אז ידענו שאם הגוף פועל ויש מוות מוחי, למה לא להפוך אנשים אחרים מאושרים מהאדם המאושר שהיא הייתה", מספר דני. "היה לי ברור שזה מה שלאה הייתה רוצה. היא הייתה אדם מאושר ואדם שרק נותן לאחרים. נועצתי בביתנו ובשלושת בנינו, ובאחותה של אשתי. כולם בנפרד אמרו: כן, אנחנו מוכנים, כי זה היה רצונה של לאה שהקדישה את חייה לחולים ולנזקקים כאחות מסורה שלא עזבה מעולם את המשמרת עד שלא וידאה שכל החולים במצב טוב. אהבנו אחד את השניה אהבה עזה", הוא מוסיף בעצב. "הכרנו בתל אביב לפני 38 שנה וכבר אחרי שבועיים החלטנו להתחתן. היא העניקה לאחרים אהבה ללא הרף".
"אנחנו מאוד עצובים, מאוד קשה לי בלעדיה", מוסיף דני. "אבל בד בבד אנחנו שמחים ששישה אנשים קיבלו חיים חדשים כעת, כשהיא כבר איננה איתנו. לא הייתה לנו שום התלבטות. זה נראה לנו אך טבעי ומאוד חשוב. ואני תקווה שברגע האמת, גם אנשים אחרים יחשבו בדיוק כך, שזה הדבר הנכון לעשותו".
תרומה נוספת התקבלה ממשפחתן של גבר בן 52, שנפטר מאירוע מוחי.
חיכו שנים ארוכות להשתלה
משלוש התרומות בוצעו 11 השתלות איברים. בבית החולים בילינסון בוצעו חמש השתלות. שלושה ישראלים עברו השתלות ריאות. גבר בן 66, חולה COPD, עבר השתלת ריאות, ומצבו מוגדר מצוין. אישה בת 62 שסבלה מפיברוזיס ריאתי עברה אף היא השתלת ריאות. היא עדיין מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ ומצבה יציב ומשתפר. גבר נוסף בן 55 עבר השתלת ריאות חוזרת. הוא עדיין במצב קשה, אך יציב.
בבית החולים בילינסון בוצעו שתי השתלות נוספות: בן 51 שנדבק בנגיף ההפטיטיס C וסבל משחמת הכבד (צירוזיס) עבר השתלת כבד, ומצבו מוגדר טוב. גבר נוסף בן 56 שסבל מאי ספיקת כליות, וטופל במהלך השנה האחרונה בטיפולי דיאליזה קשים, עבר השתלת כליה ומצבו מוגדר טוב.
בבית החולים איכילוב בוצעו שתי השתלות כליה. האחת הושתלה באישה בת 60 שסבלה מאי ספיקת כליות כרונית וטופלה בדיאליזה. מצבה הוגדר יציב והיא מאושפזת במחלקה. כליה שניה הושתלה בגבר בן 71 שסבל גם הוא מאי ספיקת כליות על רקע של יתר לחץ דם מזה שנים רבות. הוא המתין להשתלה שלוש שנים, במהלכן טופל בדיאליזה. מצבו מוגדר יציב.
בבית החולים הדסה עין כרם התבצעה השתלת כליה לתושבת ירושלים בת 62. מדובר בהשתלה שלישית הנחשבת לחריגה, שכן לרוב אין מבצעים יותר משתי השתלות. את ההשתלה הראשונה עברה בשנת 1985, השתלה זו נדחתה על ידי גופה, ובשנת 1988 עברה החולה השתלה נוספת שהחזיקה מעמד 16 שנה, עד לשנת 2005. האישה סבלה מפגיעה במערכת השתן וצבירת מלחים, וקרוב לחמש שנים עברה דיאליזות. כעת, לאחר ההשתלה, מוגדר מצבה של החולה טוב והיא מתאוששת.
בבית החולים סורוקה בוצעה השתלת כליה בבן 77 מקיבוץ בדרום שסבל מיתר לחץ דם וסוכרת. אלה הובילו לנזק בכליה והוא המתין להשתלה במשך ארבע שנים, במהלכן טופל בדיאליזה. פחות מארבע שעות לאחר שהכליה הוצאה מהתורם, היא הראתה סימנים שהחלה לתפקד בגופו של המושתל. מצבו מוגדר כעת טוב.
