שתף קטע נבחר

בחסות צו משפטי, נכנסו יהודים לעוד בית במז' י-ם

מאז 1967 מתנהל מאבק משפטי לגבי הבעלות על 28 הבתים במתחם "שמעון הצדיק" בשייח ג'ראח. הצדדים מתבצרים בעמדות - בתוך המבנה

מי בעל הבית? בית המשפט כבר ענה על השאלה, אבל התושבים מסרבים להכיר בכך. בחסותו של צו בית משפט ובגיבוי כוח משטרה, נכנסו היום (ג') עשרות תושבים יהודים לאחד הבתים בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, שבו מתגוררת משפחה פלסטינית. מדובר במבנה מגורים נוסף מתוך 28 בתי המגורים במתחם "שמעון הצדיק", שהיו שייכים ליהודים לפני קום המדינה, ושאלת הבעלות עליהם מצויה בהליכים משפטיים זה עשרות שנים.

 

התושבים היהודים הגיעו למקום בשעות הבוקר, כשברשותם צו בית משפט המאשר כי הם בעלי הבית. במשטרה, שליוותה את כניסתם, מבהירים כי הם נכנסו למקום כחוק. למקום הגיעו גם עשרות מתושבי השכונה, ולצדם צלמים ופעילי זכויות אדם, במטרה להביע - בגשם שוטף - את מחאתם על כניסת היהודים. אולם השוטרים לא איפשרו להם להיכנס, ואף עיכבו לחקירה פעילת שמאל.


אחד הפלסטינים מנסה להיאבק ביהודים (צילום: רויטרס)

 

בתוך זמן קצר נרגעו הרוחות במקום, אולם משפחת אל-קורד הפלסטינית שהתגוררה בבית עדיין שוהה בחלק המרכזי שלו, ואילו התושבים החדשים במקום נמצאים כעת ב"הרחבה" שנבנתה. צו בית המשפט קבע כי יש לפנות את המשפחה מהבית, כיוון שהיא אינה משלמת שכר דירה לבעלים החוקיים, אולם הליכי הפינוי נעצרו לעת עתה. נציגי שני הצדדים - אבי המשפחה ונציג הבעלים - זומנו למשטרה בניסיון להגיע להסדר שיאפשר לסיים את האירוע ללא עימות אלים.

 

הפלסטינים: דיירים מוגנים? אנחנו הבעלים!

המאבק על שכונת "שמעון הצדיק" החל עם כיבוש מזרח ירושלים על ידי ישראל ב-1967 - אז הציג ועד העדה הספרדית מסמכים המוכיחים כי הבעלות על הקרקע הייתה בידיו עוד לפני 1948. מנגד, טענו המשפחות המתגוררות בבתים כי הבעלות על הקרקע הייתה שלהן, כפי שאישרו גם השלטונות הירדניים בתקופה ששלטו בעיר. ב-1972 קבע בית המשפט כי הקרקע אכן שייכת לוועד, אך הנהיג הסדר בין הוועד לעורך-דין שייצג את המשפחות, לפיו הפלסטינים יוכלו להמשיך להתגורר בבתים כדיירים מוגנים - ולשלם שכר דירה לבעלים היהודים.


שוטרים חוסמים את הכניסה לבית, הבוקר (צילום: גיל יוחנן)

 

אלא שרוב המשפחות סירבו להכיר בהסכם, ומאז הן ממשיכות לנהל מאבק משפטי בניסיון להוכיח בעלות מוחלטת. במהלך השנים הצליחו לחלץ מבתי המשפט צווי עיכוב שמנעו את פינויין מהמקום, אך בשנים האחרונות הסתיימו כמה מהמאבקים המשפטיים הפרטניים לגבי הבעלות על כל בית, והמדינה החלה לפנות את הדיירים מבתיהם, בגין אי תשלום שכר דירה.

 

כזה הוא המקרה גם היום: בית המשפט דחה סופית את כל ניסיונותיה של משפחת אל-קורד להוכיח כי הם בעלי הבית, והיום הוצא הצו. כאמור, נכון לעכשיו הצליחו היהודים להשתלט רק על חלק מהבית, אולם לדברי התושבים, ברור שזה רק עניין של זמן עד שייכנסו גם למבנה המקורי, כפי שקרה בבתים אחרים בשכונה.

   

"אוכלוסיית מתנחלים עוינת לא מוסיפה ליציבות"

"באו לכאן 50 מתנחלים ו-20 אנשי הביטחון, שברו את הדלת ולקחו את המקום", סיפר ל-ynet סלאח אל-קראווי, תושב השכונה שפונה בעצמו מביתו לפני שלושה חודשים וחצי, ומאז מתגורר באוהל סמוך לבית. "המשפחה שלי מפוזרת אצל השכנים, כל שכן לקח מישהו. תסתכל ותראה - בכל בית יש אוהל בחוץ, ושם הם גרים. בדיוק כמו שלקחו את הבית שלי, עכשיו לוקחים פה בית נוסף".

 

אורלי נוי מעמותת "עיר עמים", הפועלת למען דו-קיום בירושלים, הסבירה על המצב בשכונה: "האנשים פה שוכנו בשנות ה-50 על ידי האו"ם והממשלה הירדנית. הם הגיעו להסדר לפיו כל עוד הדיירים משלמים, הם נמצאים במצב מוגן, אך הרוב מתנגד לכך עקרונית. אחרי הכל, מדובר פה בבעלות שלהם לפני 1948".

 

נוי סבורה כי נוכחות היהודים במקום גורמת לנזק: "ברור שהנוכחות של אוכלוסיית מתנחלים עוינת בלב שכונה פלסטינית לא מוסיפה ליציבות בעיר. המתנחלים מנסים לשווק מראית עין של שכנות טובה, אבל זה לא המצב".

 

מאהר חנון התגורר עד לפני כחודש בבית בשכונה, וגם הוא פונה ממנו. "זה כואב מאוד", הוא אמר ל-ynet. "כל דקה אני רואה מתנחלים נכנסים ויוצאים מהבית שבו נולדתי, זה פשוט הורג אותי.

 אני נולדתי פה, כל הילדים שלי נולדו פה. כל החיים שלי והזיכרונות שלי מפה. אי אפשר לדעת מאיפה המתנחלים יבואו".

 

חנון הוסיף וסיפר על מצב התושבים במקום: "כל 28 הבתים פה, כולם חוקיים. יש לנו חוזה עם ממשלת ירדן, לא גנבנו את האדמה. מה שעושים לנו זה לא חוקי. זורקים אנשים החוצה ולוקחים להם את הבתים. אני גר עכשיו אצל ההורים של אשתי. זהו הבית הרביעי שלוקחים בשכונה, וכל כמה ימים משתלטים על בית נוסף. אנחנו ממשיכים לנסות ולהוכיח בבית המשפט שהאדמה היא שלנו".

 

בשלום עכשיו אמרו: "המתנחלים הופכים את מזרח ירושלים לחברון וגורמים לחיכוכים מיותרים בין האוכלוסייה היהודית לערבית".

 

בהכנת הידיעה השתתפה אפרת וייס
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"בית המריבה", היום
צילום: גיל יוחנן
מומלצים