כמה תעלה לנו המהפכה הסולארית שתופסת כל כך הרבה כותרות לאחרונה? לא בכסף - כמה היא תעלה במונחים סביבתיים? את המחיר הזה מודדים בדונמים, והתשובה היא: הרבה מאוד; הרבה מאוד דונמים של שטח פתוח, מישורי ושטוף שמש.
כל תחנת כוח סולארית גדולה, בהתאם לטכנולוגיה בה היא פועלת ובהספק שלה, מצריכה שטח של אלפי דונם בדרך כלל. אם יבקשו לצייד את תחנות הכוח הסולאריות העתידיות גם ביכולות אגירת אנרגיה, כפי שממליץ משרד התשתיות למשל, צריך לקחת בחשבון שטחים נוספים.
במשרד התשתיות אוהבים להזכיר שהמהפיכה הסולארית יצאה כבר לדרך, אך כשבוחנים את עמדותיהם של השחקנים הרבים המשפיעים על המדיניות בתחום, לא ברור לאיזה כיוון היא צועדת.
מסמך מדיניות של מנהל התכנון במשרד הפנים, שהגיע לידי ynet, מגלה כי עמדת המנהל בנושא הקמת מתקנים סולאריים היא דווקא לטובת חיסכון וצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים. עמדתו של השר להגנת הסביבה הפוכה. הוא תומך נלהב בהקמת תחנות כוח סולאריות, גם על חשבון פגיעה בשטחים פתוחים.
השבוע, כשחשף ממצאי דו"ח בנושא פליטות גזי החממה של ישראל,
אמר ארדן כי בהכרעה בין שמירה על השטחים הפתוחים לבין קידום אנרגיה סולארית – הוא בוחר באנרגיה סולארית. "מדובר בהכרעה קשה ולא פשוטה, אך אני מבחינתי קיבלתי את ההכרעה", אמר.
מסמך המדיניות של מנהל התיכנון אמור היה לעלות השבוע לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך ירד ברגע האחרון מסדר היום לבקשת שר הפנים אלי ישי. המסמך - "מדיניות לקידום תכניות להקמת מתקנים סולאריים לייצור חשמל" - חובר על ידי אפרים שלאין, נועה נאור ורן דרסלר ובמסגרתו מציעים הכותבים לבחון כל מתקן סולארי עתידי בהתאם למאזן הסביבתי שלו, ולקדם בראש ובראשונה את המתקנים שלא פוגעים בשטחים הפתוחים.
30 דונם למגהוואט. תחנת כוח ניסיונית של ברייטסורס אנרג'י
המשוואה המקובלת לחישוב היא שכל מגוואט חשמל בודד מצריך כ-20 דונם במונחי שטח, אך כמו בכל דבר לכל דרישה נוספת יש מחיר - בקרקע. מתקן בטכנולוגיית "מגדל שמש",
למשל, צורך פי 1.5 שטח, וכך גם לגבי אמצעי אגירת אנרגיה המאפשרים לנצל את אנרגית השמש גם בשעות שהיא לא מספיקה להפעלת הטורבינה.
| מלכודת שמש: |
|
| מהפכה סולארית יש; עכשיו צריך עוד קצת מדינה / יעל עברי-דראל |
|
ארגוני הסביבה נקלעו למלכודת: מחד הם תומכים נלהבים באנרגיות מתחדשות וטוענים שישראל חייבת לנצל את שפע השמש שלה. מצד שני הם חוששים שהתחנות הסולאריות יוקמו על שטחים פתוחים נדירים, יפגעו בנוף ובבעלי החיים. משרד התשתיות: איפה הם רוצים שנייצר חשמל - על הירח? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
בשורה התחתונה, תחנת כוח סולארית בהספק של 200 מגוואט (שתספיק לכ-125 אלף בתי אב) עשויה לצרוך בין 3,700 ל-13 אלף דונם – תלוי בטכנולוגיה, במספר השעות שהיא פועלת ובהיבטים טכניים נוספים. אם לשפוט על פי המהלכים בשטח, כמו למשל הנתונים מהמכרז של תחנת הכוח המתוכננת לקום באשלים שבנגב, הרי שצריכת השטח נאמדת בכ-4,500 דונם ל-100 מגוואט.
ברשות הטבע והגנים ציינו בעבר נקודה נוספת, והיא שמרבית השטחים המישוריים, שעשויים להתאים לתחנות הכוח הסולאריות, כבר מוכרזים כשטחי חקלאות, שמורות טבע, או שטחים צבאיים, ולפיכך עתודות השטחים הפתוחים עבור תחנות כוח סולאריות מצומצמות מאוד. עמדה זו היא שהביאה את הרשות להתנגד להקמת תחנת כוח סולארית באזור מישור ימין,
למשל, ולטעון כי יש להגדיר את האזור כשמורת טבע.
במנהל התיכנון מעדיפים לבחון בזהירות את המחיר היקר במונחי שטח שיגבו המתקנים הסולאריים. במסמך המדיניות מוצע להעניק עדיפות להצבת פאנלים סולאריים על גגות מבנים קיימים
בדרום הארץ, ולא להקים חוות סולאריות בשטחים פתוחים. "גגות מבנים קיימים... הם המיקום המיטבי להצבה של לוחות PV, תוך התייחסות להיבטים חזותיים. יש בכך יתרון ברור בחיסכון בקרקע על ידי שימוש כפול בה", נכתב.
תאים סולאריים על גג רפת בנגב (צילום: יוסי מלול, התאחדות מגדלי הבקר)
לשם כך אף ממליצים כותבי הדו"ח כי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל תבחן את הסרת המגבלות שקבעה ליצרן בודד (עד 15 קילוואט ליצרן פרטי, ועד 50 קילוואט ליצרן מסחרי על גגות מבנים - י.ד).
המהפיכה הסולארית של ישראל:
כותבי הדו"ח ממליצים גם להקים מתקנים סולאריים על מתקני חנייה ואחסון במבני משק, או בשטחים חקלאיים - בגודל שלא יעלה על 10 אחוזים מסך השטח או 500 דונם.
| דו"ח: |
|
| כך תיראה רשת החשמל הסולארי בנגב / יעל עברי-דראל |
|
ועדת מומחים גיבשה את עמדותיה באשר לאתרים המתוכננים להקמת תחנות כוח סולארית בישראל. מאחר שרוב התוכניות עלולות לפגוע באזורי טבע רגישים או באתרי מורשת, הומלץ שלא להמשיך לקדמן; האתרים שהומלצו הם בדימונה, בצומת הנגב ובערד. החברה להגנת הטבע: מקווים שההמלצות יתקבלו |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
עוד הם ממליצים להתחשב בשיקולים נופיים, ולהעניק עדיפות לשטחים חקלאיים הצמודים ליישוב, או לשטחים הצמודים לקווי חשמל או תשתית - כדי שלא יהיה צורך להקים תשתית חשמל (עמודים, כבלים ותחנות ממסר) לתחנות כוח סולאריות מבודדות.
המלצות אלה תואמות גם את מדיניות משרד החקלאות ואת עמדת ארגוני הסביבה, ובראשם החברה להגנת הטבע, שם חוששים מפני פגיעה מאסיבית בשטחים הפתוחים המעטים שעוד נותרו.
איתמר בן דוד, המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע והנציג שלה במוסדות התכנון הארציים, מחזק את עמדת מנהל התכנון. "יש חשיבות רבה לקידום אתרים סולאריים כחלק מהמאבק העולמי בהתחממות כדור הארץ. יחד עם זאת, פיתוח זה צורך היקפי קרקע אדירים, דבר העלול לגרום להרס של בתי גידול ולפגיעה אנושה בשטחים פתוחים ערכיים".
מי שמקדם את המהפכה הסולארית הוא משרד התשתיות, שהתחייב כי בשנת 2020 יהיו כ-20 תחנות כוח סולאריות בישראל, שיניבו 10 אחוז מתצרוכת החשמל שלה. במשרד אומרים שגם הם שותפים לחזון של "החלפת חלום הגגות האדומים בחזון הבתים הירוקים" ובוחנים את נושא הרחבת ההתקנה של מערכות סולאריות על גגות - קרי הסרת המגבלות הקיימות כיום.
"מתוך ראיה סביבתית כוללת, ברור שקיים היגיון במיצוי הפוטנציאל במיקום מתקנים סולאריים על גגות במדינת ישראל. עם זאת, הפוטנציאל הכולל של תחום זה מוערך בעד כ-3 אחוזים מייצור החשמל בישראל כיום, בהערכה אופטימית.
 |
ילדים ירוקים | מתנה ירוקה | טיפוח אורגני | משלוחים אורגניים | תיירות אקולוגית | גינה אורגנית |
|
|
"מאחר והיעד שנקבע בהחלטת הממשלה הוא ייצור 10 אחוזים מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2020, ברור שנזדקק להקים מתקני ייצור סולאריים במקומות נוספים, ולא רק על גגות", אמרו במשרד. "מאחר שתחנות סולאריות תופסות המון שטח באופן יחסי – פי 200 בקירוב מתחנות קונבנציונאליות בעלות הספק דומה – מדינת ישראל תצטרך לקבל הכרעות לא פשוטות בנושא זה".
במשרד הוסיפו ואמרו כי בתקופה הקרובה יסיימו לגבש את המדיניות העתידית האופטימלית של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וההיבט הקרקעי מהווה נדבך קריטי בדיונים אלה. "עם סיום גיבוש המדיניות יוגשו מסקנות המשרד לממשלה, במטרה להגיע לעמדה כוללת ומשותפת בנושא שימושי קרקע לאנרגיות מתחדשות".
