דירוג המלונות בארץ: איך כוכב אחד מעז?
ידעתם שבתל אביב יש יותר מלונות חמישה כוכבים מבניו יורק? ככה זה כשכל מלון בישראל מדרג את עצמו, ולתיירים צפויות הפתעות לא נעימות. כתבה שלישית בסדרה
זה כמה שנים אומרים בענף התיירות כי בישראל חסרים אלפי חדרי מלון. פעם סיפרו לנו על 5,000 חדרים, בפעם האחרונה המספר כבר קפץ ל-22 אלף חדרים. המחסור בחדרי המלון אינו מיידי, אלא נובע מהצפי שב-2015 יהיו בישראל חמישה מיליון תיירים ומספר חדרי המלון בישראל לא מספיק כדי לארח אותם.
הכתבות הקודמות בסדרה:
אם לדייק, בתפוסות שיש כיום במלונות, יש מספיק חדרים כדי לארח את כל אותם תיירים שיגיעו ב-2015 אך לא בעונות השיא, ואי אפשר לארגן את התיירים כך שיתחלקו במספרים שווים בכל חודש לאורך כל השנה.
אמנם בשנים האחרונות נפתחו כמה מלונות חדשים ויש עוד כמה בתי מלון בבנייה, אבל בפועל, בעשור האחרון מספר חדרי המלון בישראל (לא כולל צימרים) לא גדל בהרבה. אם מדינת ישראל רוצה להכפיל עד 2015 את מספר התיירים, ראוי היה שבישראל יהיו במצב של תכנון ובנייה לפחות 10,000 אם לא 20 אלף חדרי מלון. וזה ממש לא עומד לקרות. בקצב תכנון, אישורים ובניית בתי מלון בישראל, אין שום סיכוי שבעוד חמש שנים נוכל לחנוך 22 אלף חדרים וגם לא חצי מהמספר הזה.
אבל מעבר למספר חדרי המלון, יש לישראל בעיה גם עם המיתוג של בתי המלון, או במלים פשוטות: רמתם ודירוגם. לפני כמה שבועות נחנך בישראל מלון שעבר שיפוץ מקיף במיליוני דולרים, ועם תום השיפוץ דירג עצמו ברמה של חמישה כוכבים דה לוקס.
מי שהגיע לערב הפתיחה של המלון המחודש, לא יכול היה להתעלם משטיח ארוך ומכוער שהונח על הרצפה בסמוך לדלפק הקבלה. השטיח, כך התברר, נועד להסתיר את העובדה שהשיש של הרצפה סדוק, שבור וחסר בכמה מקומות. גם הלובי של המלון היה צפוף במיוחד. עם לובי כזה, המלון לא היה מקבל בחו"ל דירוג של יותר משלושה כוכבים. איך זה יכול לקרות? המנגנון, מתברר, פשוט משניתן לנחש.
ומי ידרג? אנחנו!
על פי התנ"ך של תעשיית התיירות - הדו"ח של חברת ארנסט אנד יאנג, שעשה חקר של שוק התיירות הישראלי - מוצר הלינה של ישראל מיושן ולא מתוחכם בהשוואה ליעדים רבים אחרים בעולם.
"אף שקיימים הבדלים בין שוקי המשנה הגיאוגרפיים השונים, בממוצע, בתי המלון בישראל לא מציעים ארכיטקטורה ייחודית, והעיצוב כללי למדי במראו", נאמר בדו"ח. "בנוסף, רבים מבתי המלון בישראל הוקמו בשנות ה-60- וה-80, ועל כן חזותם מיושנת והם לא משקפים מגמות מודרניות בעיצוב ובאדריכלות של בתי מלון בעולם. יתרה מזו, בתי מלון רבים אינם מנצלים כיאות או אפילו משקפים את סביבתם הטבעית או העירונית ולא רגישים לסביבתם הטבעית".
כדוגמה, מזכיר הדו"ח את בתי המלון לאורך חופה של תל אביב, שלא מנצלים את מיקומם על חוף הים ואת הסביבה הים-תיכונית, עיצובם שגרתי והם לא מציעים לאורח נוף ימי ייחודי. דוגמה דרמטית יותר מספקים בתי המלון בים המלח, שעיצובם השבלוני ומבני הבטון הגבוהים שלהם עומדים בניגוד זועק לסביבה הטבעית המדברית.
הדו"ח מציין עוד כי בשטחים רבים אפשר לראות בבתי מלון בארץ אזורים רבים של תחזוקה נדחית ושטחים הזקוקים לשיפוץ. ככלל, הסבב המשמעותי האחרון של שיפוץ בתי מלון נערך סמוך לפרוץ האינתיפאדה של שנת 2000, בעוד שבשווקים מסוימים, בתי מלון רבים לא עברו שיפוץ יסודי זה 15 עד 20 שנים.
המסמך אמנם פורסם בנובמבר לפני שלוש שנים, ויש גם כמה בתי מלון שעברו שיפוצים, אבל נתון חשוב שעולה מהדו"ח הוא דירוג בתי המלון. בישראל דורגו הכוכבים במלונות על ידי משרד התיירות, עד שהדירוג בוטל לפני כ-20 שנה. לאחר מכן הדירוג נעשה על ידי כל מלון בעצמו, כשהחלוקה היא בהתאם, נדיבה מאוד, לעתים מוגזמת ממש.
על פי הדו"ח של ארנסט אנד יאנג, דירוג הכוכבים בישראל גבוה מאוד בהשוואה למה שקורה בארצות הברית - ארץ היעד העיקרית של התיירות לישראל. בארצות הברית הדירוג נעשה על ידי חברת "מובייל גייד", חברה פרטית.
נתונים עדכניים שהוצאנו השבוע מהאתר של החברה מלמדים כי בארצות הברית כולה קיימים רק 42 בתי מלון שדורגו ברמה של חמישה כוכבים, ובכל העיר ניו יורק יש חמישה בתי מלון בלבד ברמה זו. בישראל, על פי הנתונים של המלונות עצמם, יש רק באילת יותר מ-10 בתי מלון שמדורגים ברמה של חמישה כוכבים, ובתל אביב גם יש כ-10 בתי מלון המדורגים ברמת חמישה כוכבים.
את הבעיה של דירוג הכוכבים ניתן לראות בעיקר כשמסתכלים במלונות ששייכים לרשתות בינלאומיות כמו מרידיאן, גולדן טוליפ, הולידי-אין (על מותגיו השונים), שרתון והילטון. כך, למשל, על פי דירוגים של אתרי נסיעות פופולריים בחו"ל, הדירוג שניתן למלונות כמו קראון פלאזה של הולידי אין בחו"ל עומד בין שלושה לארבעה כוכבים. בה בעת, בישראל מדובר במלון ברמה של חמישה כוכבים, ומלונות כמו גולדן טוליפ, שממותגים בעולם ברמה של שלושה כוכבים, זכו בישראל לחמישה.
הבעיה העיקרית של הכוכבים היא הפער בין הדירוג בישראל לדירוג בעולם, ובמיוחד בארצות הברית, היות שהתיירים שעושים הזמנה למלון בישראל מבססים את הציפיות שלהם כתיירים גם מרמת בית המלון שהם מזמינים, במיוחד כשמדובר במלונות שהם לא רק יוקרתיים, אלא בעיקר יקרים בהשוואה למלונות דומים בעולם.
על פי שאלון שנעשה בקרב תיירים לגבי העדפות הלינה שלהם בישראל, 22% אמרו כי הם מעדיפים ללון במלונות פאר בדירוג של חמישה כוכבים; 31% אמרו כי הם מעדיפים להתגורר במלונות של ארבעה כוכבים ו-34% אמרו כי יעדיפו ללון במלונות בעלי דירוג של שלושה כוכבים.
לא כוכבים - אחידות
כל גורמי התיירות ציינו כי הדירוג ההיסטורי של בתי המלון בישראל היה מעוות, ובתי המלון עדיין נהנים מאותם כוכבים שניתנו להם בעבר בנדיבות רבה. על פי נשיא התאחדות המלונות בישראל, אלי גונן, שיטת הדירוג לא רלוונטית כיום - הן מפני שאתרי האינטרנט השונים יודעים לתת מידע טוב על בתי המלון לקהל הרחב, הן מפני שהתיירים שמגיעים בקבוצות מקבלים את כל המידע על בתי המלון ממי שמארגן את הטיול שלהם.
"מה שראוי שיהיה הוא דווקא לא דירוג, אלא אחידות בנתונים אמיתיים", אומר גונן. "ראוי שיהיו כ-20 פרמטרים ניתנים להשוואה, שכל מלון יפרסם אותם ברבים, ויהיו באתר האינטרנט של בית המלון ושל חברות המספקות מידע על בתי המלון.
"הכוונה היא לנתונים כמו גודל חדר, פריטי הריהוט והאבזור שקיימים בחדר, גודל השטחים הציבוריים, מספר החדרים במלון, השירותים שהמלון מספק, כמו ספא וחדר כושר, והמחירים של שירותים אלה. אלה ייתנו לאורחים אפשרות להשוות בין המוצרים השונים ולקבל מושג לגבי עלות התוספות בבית המלון".
בתי המלון לאורך חופה של ת"א לא מנצלים את מיקומם (צילום: בת פולק)
בעיה נוספת של בתי המלון בישראל היא השירות. בישראל, תחומים רבים בענף המלונאות נתפסים כעבודות מזדמנות. מלצר אינו מקצוע, אלא תפקיד שעושים אותו מסיימי צבא שרוצים להרוויח קצת כסף לפני נסיעה ארוכה לחו"ל. לכן אין פלא שהשירות ברבים מחדרי האוכל הוא חפיפניקי באופן מביך.
גם מהמחירים אי אפשר להתעלם. בכל הקשור לנופש, ישראל היא ארץ יקרה מאוד לתיירים שרוצים לבוא ולרבוץ בחופים. זאת בעיקר כשמשווים את המחירים של החבילות למחירים שמציעות הארצות השכנות כמו מצרים (שארם א-שייך והורגדה) טורקיה (בעיקר אנטליה) וגם המלונות בצד הירדני של ים המלח.
העובדה שעלויות ההקמה והתפעול מלון בישראל גבוהות בעשרות מונים מהפעלת מלון דומה בארצות אחרות, לא מעניינת את הכיס של התיירים. הם מחפשים דילים טובים, וישראל אינה יכולה לספק אותם.
טיילת מוזנחת, חופים מלוכלכים ומלונות מוקפים אתרי בנייה
אם במדינת ישראל רוצים תיירים ורוצים שגם אנחנו, עם ישראל, נהנה מהאתרים שלנו, ראוי מאוד שמישהו ישפץ אותם, ישדרג אותם ואולי יהפוך אותם לנקיים ומושכים יותר למי שמשקיע ממיטב כספו כדי לנפוש בבית מלון בישראל.
קחו למשל את אילת: כבר יותר מעשור מבטיחים ראשי העיר לנקות את הדוכנים, וגם את הבסטות המזהמות את הטיילת הנמשכת לאורך החוף. גם ההבטחות שיום אחד יהיה באילת או קרוב אליה שדה תעופה בינלאומי לא עומדות בלוח זמנים קרוב, וסביר להניח ששדה תעופה לא יהיה בעיר הדרומית גם בעשור הקרוב.
כל זאת, בשעה שבעקבה הוקם שדה תעופה בינלאומי חדיש ובעיר נבנה מרכז כנסים ענק שיגרום לכך שגם מעט הכנסים הבינלאומיים שמתקיימים באילת יעברו אל מעבר לגבול, לירדן.
ים המלח הוא דוגמה נוספת להזנחה של כל הרשויות הפועלות בו. יש בתי מלון. חלקם מפוארים, חלקם פחות. חלקם לחוף הים, חלקם בצדו האחר של הכביש. המלונות מטופחים ונקיים, אבל כל האזור שנמצא "מעבר לגדר" נראה כמו מזבלה או אתר בנייה.
למרבית המלונות אין מספיק מקום להכיל את המכוניות של כל אורחיהם, ומכוניות רבות חונות על איי תנועה, לאורך נתיב התנועה או במגרשים מאולתרים. זאת, נוסף על העובדה שכל השנים לא טרחו פרנסי האזור לפתח במקום אפילו אטרקציה אחת סבירה.
גם טבריה, עוד אתר תיירות שלא זוכה לתשומת לב של רשויות התיירות השונות. כבר שנים שלא הוקם בעיר מלון חדש, והטיילת בעיר כבר ראתה ימים טובים יותר. ירושלים, עיר הבירה, גם היא עיר שלא מעודדת ממש כניסה של תיירים, ולא פלא שהיא מציגה כל הזמן ירידה במספר לינות התיירים.
מלה טובה חייבים לומר על תל אביב. הטיילת בעיר, כמו כל מתחם הנמל לאורך הירקון, מציבים את העיר במקום טוב בין ערי התיירות של אירופה. עוד קצת שיווק, ואפשר יהיה למלא אותה בתיירים שיגיעו מכל אירופה לסופי שבוע. אם רק המחירים יירדו במעט.
- הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
