עו"ד מאיר: "ההסדר באפריקה טוב לכל הצדדים"
עו"ד ד"ר ליפא מאיר, שהוביל את המתווה להסדר החוב של אפריקה ישראל מול הגופים המוסדיים, אומר שההסדר שהושג טוב לבעלי האג"ח ולאפריקה, ורומז כי עורכי הדין שמייצגים את אג"ח ט' לא הכינו כראוי את שיעורי הבית
"אני חושב שההסדר טוב לכל הצדדים. לבעלי אגרות החוב שמקבלים חבילה של אג"ח לטווח הקצר והארוך ומניות של חברות בנות, וזה טוב לאפריקה שהחוב שלה נפרס לשנים והיום היא נמצאת בנקודת זינוק טובה שתוכל להחזיר את החוב". כך אמר היום (ד') עו"ד ד"ר ליפא מאיר, שהוביל את המתווה להסדר החוב של אפריקה ישראל מול הגופים המוסדיים, המנהלים את חסכונות הציבור.
- סדקים בהסדר של אפריקה ישראל
- שטייניץ: "טוב שלא התערבנו במשבר אפריקה"
- יש הסדר באפריקה ישראל. מה זה אומר?
בסוף השבוע האחרון הגיעו נציגות מחזיקי איגרות החוב לחתימה על מתווה הסדר החוב. המתווה כולל הזרמת 750 מיליון שקל לאפריקה על ידי בעל השליטה לב לבייב, תשלום 500 מיליון שקל במזומן והמרת איגרות החוב הקיימות למניות ולאיגרות חוב חדשות.
ביקורת רבה הוטחה כלפי ד"ר מאיר והמוסדיים - על כך שמכרו את חסכונות הציבור בזול, ואילו בעל השליטה, לב לבייב, נותר בעל השליטה בחברה.
חלק ממחזיקי אגרות החוב חשים שההסדר הוא תספורת של 30% מערך החוב. מה דעתך על כך?
"לא שמעתי על מישהו שאומר שההסדר הוא תספורת של 30%. המקסימום שאמרו הגיע ל-10%. הכול תלוי בזווית ההסתכלות. הכוונה מה הן הנחות היסוד הכלכליות שעליהן אתה עושה את החישוב.
"היו דיונים מאוד מעמיקים. מדובר בשאלות כלכליות שחלקן תיאורטיות, האם צריך לשלם ריבית של 7% או של 7.5%. בסך הכל קבלנו את מלוא החוב ואם מישהו פסימי קצת יותר אז מדובר בתשלום של כמעט מלוא החוב ואם מישהו קצת יותר אופטימי אז הוא מאמין שנקבל 7.6 מיליארד שקל".
נציגי סדרות האג"ח הקצרות מאיימים להפיל את ההסדר. האם ההסדר יכול ליפול באסיפה של בעלי האג"ח?
"אני לא מתרגש מזה. לאיומים אין משמעות. החברה צריכה להביא את ההסדר לאישור אצל כל הנושים, סביר להניח שהחברה תפנה לבית המשפט כדי לכנס אסיפת נושים, שם היא תטען שהם צריכים לכנס את כולם ביחד ולא כל סידרה בפני עצמה. תהיה אסיפה אחת של כל הסדרות, ואם אג"ח ט' (האג"ח הקצרות א.ש וע.צ) תשיג רוב של 25% של מתנגדים – ההסדר לא יאושר. לאיומים של הסדרות הקצרות אין שום משמעות".
"החוק קובע כי קיים עיקרון על שהוא שוויון בין בעלי החוב שהם מאותה קטגוריה - נושים לא מבוטחים. חלקם לטווח קצר וחלקם לטווח ארוך אבל לא רשום בשום מקום בחוק שיש עדיפות למישהו על פני האחר. החוק קובע שהם צריכים לקבל את אותם סכומים ובאותה פרופורציה. בית המשפט יצטרך להכריע והוא יכריע שכל בעלי אגרות החוב שווים. אין שום סיבה לתת למישהו יותר מלאחר".
האם במשא ומתן עם אפריקה ייצגת את הגופים המוסדיים שלהם יש בעיקר אגרות חוב ארוכות?
"זה נכון, ייצגתי את המוסדיים שלהם יש אגרות חוב מכל הסדרות. אבל זה לא משנה, המצב הוא שאפריקה היא חדלת פירעון ולכן כל הנושים במעמד שווה. החברה יכולה להיות חדלת פירעון גם אם היא הולכת להסדר ולא לפירוק. ברגע שהחברה כותבת בדו"חות הכספיים שהיא לא יכולה להחזיר את החוב לכל הנושים היא מחויבת מתוקף החוק להודיע על כך ולא להעדיף נושה אחד לפני השני".
מי שרכש אגרות חוב מהסדרה הקצרה האמין שהחברה תחזיר את הכסף בטווח הקצר. עכשיו על פי ההסדר הוא יקבל מניות ואג"ח לשנים רבות. זה הגיוני?
"אם המשקיעים היו לומדים את החוק, הם היו יודעים שבמידה והחברה שאת אגרות החוב שלה הם היו קונים היתה הופכת לחדלת פירעון - הם צריכים להיות מודעים לכך שכל הנושים שווים במצב הזה. זה לא שאנחנו טובים או רעים כלפי הסדרות הקצרות".
מי משלם לך שכר טרחה?
"את שכר הטרחה אני מקבל מהמוסדיים (קופות הגמל, קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות וחברות הביטוח) ומהנאמנות. ולפי שטר הנאמנות החברה צריכה להחזיר את הוצאות. באופן סופי החברה נושאת בתשלום הזה".
עו"ד דן אבי-יצחק, המייצג מחזיקי אג"ח מסדרה כ"ד טוען כי אתה פועל תוך ניגוד אינטרסים. לטענתו, האג"ח הקצרות צריכות לקבל עדיפות.
"דן אבי-יצחק כבודו במקומו מונח. הוא לא היה פעיל בנושא של חדלות פירעון. לטענותיו אין בסיס. כל סדרות האג"ח שווים ואם למישהו יש אינטרס צר במטרה לקבל הקדמת חוב או הגדלת חוב הוא בטח מהסדרות הקצרות".
היו דברים שיכלתם לדאוג יותר לציבור. לדוגמא, לא דרשתם בטוחות.
"התעקשנו ונקבל בטוחות, והן יכללו בהסכם הסופי. בעלי איגרות החוב יקבלו מניות של חברות בנות כשיעבוד. כל מה שיש לאפריקה זה מניות של חברות בנות. אם בהנפקה של איגרות החוב הם היו מקבלים מניות של חברות בנות כבטוחה מצבם היום היה הרבה יותר טוב".
אם היית נבחר לייצג את בעלי איגרות החוב הקצרות ואת האינטרסים שלהם, מה היית מייעץ להם לעשות?
ד"ר מאיר רמז כי עורכי הדין שמייצגים את אג"ח ט' לא הכינו כראוי את שיעורי הבית, ואמר: "הייתי מסביר להם קודם כל מה החוק אומר ומה מצבם המשפטי. דבר שכנראה עדיין לא נעשה שם".
