לאן נעלמו התמונות המשפחתיות של פעם?

פעם, כשלא לכל אחד היתה מצלמה, היה נהוג להגיע מדי פעם ל"צלמניה", להתיישב כל המשפחה יחד ולהצטלם. אח"כ גם זוגות זוגות: אבא ואמא, האחים יחד, אבא ובת, אמא ובן. התמונות הללו נשארו לנו היום כמזכרת מתקופה שאיננה: צילומים בשחור ולבן, נייר צילום עבה במיוחד, צילומים מעטים מדי שנשארו מלפני המלחמה ההיא, מהחיים הקודמים בארצות ערב, מתחילתה של מדינה.

אני גם לא מתכוונת שתיקחו את כולם לסטודיו של הצלם הקרוב לביתכם ותשקיעו מאות שקלים בצילום. אני מדברת על תמונה משפחתית של כל ה"חמולה", כולל הדודים והדודות וכל הנכדים, שהתכנסה יחד אפילו במיוחד לצילום בחצר של סבא וסבתא או בגן מול הבית.

 משפחת בן דוד. צילום: שמוליק הרם

אז מה צריך?

• מצלמה דיגיטלית באיכות סבירה.
• מישהו שייקח עליו את הארגון.
• כסאות לסבא וסבתא (אני הייתי מפרידה: צילום רק לחמולה מהצד שלי. בפעם אחרת נצלם את הצד שלו).
• חצובה.
• מתנדב לא מהמשפחה שיצלם.
  

בחירת "לוקיישן"

לא נצלם בתוך הבית. נצא החוצה לחצר או לפארק קרוב. רקע שלא יהיה רועש מדי, צמחיה, שמיים.

מתי?

אחה"צ, כשהשמש לא חזקה ולא תסנוור אותנו, שהצללים לא יהיו חזקים מדי. אפשר גם בצל, בתנאי שהוא צל מלא וכל התמונה בצל.

 כדאי למהר. הנכדים מאבדים סבלנות. צילום: שמוליק הרם

ארגון

צריך מישהו שיקח על עצמו לסדר את הנוכחים. סבא וסבתא על כיסאות במרכז. לסדר לפי הגובה שלא יסתירו אחד את השני (איזה מריבות יהיו בגלל זה). אפשר לסדר לפי משפחות: האח הגדול עם האישה והילדים בצד ימין. האחות הקטנה עם הקטנים שלה בצד השני. האח שעדיין לא התחתן בצד אחד.

 כל הכבוד לצחי (הכי למטה, לבד בשורה משלו) שדאג לארגן את כולם, לכוון את הטיימר ולרוץ להצטרף לצילום. רק חבל שהוא לא שמר לעצמו מקום עם כולם. צילום: צחי ברפמן

ומצלמים

• את המצלמה מומלץ להעמיד ע"ג חצובה, לא קרוב מדי לדוגמנים שלנו.
  

• לא לצלם עם העדשה הרחבה.
  

• חשוב להתרחק פיזית כמה שניתן (בלי להיסחף) ולהתקרב בעזרת הזום. כמו כן, להשאיר שוליים של רקע מהצדדים, שיהיה "אויר". אח"כ במחשב אפשר לחתוך בחיתוך הרצוי וליישר אם יש צורך.
  

• בדקו טוב שכולם מסודרים, הגובה בסדר, אף אחד לא מסתיר ולא עושה קרניים.
  

• אם יש אפשרות, מומלץ להוסיף פלאש חיצוני למצלמה, שיתן תוספת קטנטנה של אור מלפנים. הפלאש הקטן של המצלמה לרוב לא ישפיע.
  

• ואז, כשכולם מסתכלים למצלמה, לצלם. ולא רק תמונה אחת. לצלם חמש תמונות. כולן דומות, אבל באחת תומר עצם עיניים ובשניה סבתא הסתכלה על איתי. שיהיה ממה לבחור.
  

• אפשר אח"כ להתחיל לדלל את החמולה... עכשיו רק סבא, סבתא והנכדים. אחרי זה המשפחה של האח הגדול יחד, אחרי זה האחים וההורים ואחרי זה קפה ועוגה ועוד איזה שיר יומולדת כי אם כולם הצליחו להגיע יש בטח איזו חגיגה.
  

• צילמה וכתבה איה בן-עזרי, צלמת מקצועית ומנחת סדנאות צילום.