מיהו הפסיכיאטר הצבאי המוסלמי שבפרץ טירוף רצח 13 חיילים ופצע עוד כ-30 בבסיס של צבא ארה"ב? כלי התקשורת בארה"ב מתחרים היום (ו') באיסוף פרטים על מייג'ור (רב-סרן) נידאל מאליק חסן, קצין בריאות הנפש שביצע את הירי אתמול בבסיס הצבאי פורט הוד
בטקסס - תקרית הירי הקשה בהיסטוריה של בסיסי הצבא האמריקני. חסן נורה על ידי שוטר, נפצע, נעצר ואושפז. מצבו כעת יציב, אך הוא עדיין מונשם ומחוסר הכרה. אולם גם בצבא וגם בתקשורת לא מחכים שיתעורר, ועוסקים כבר בניסיונות לפענח מה הניע אותו לבצע את המעשה הנפשע.
מהפרטים ההולכים ומתפרסמים, ניתן כבר להתחיל לצייר את הרקע למעשה. מתברר כי חסן, סבל כנראה ממצב נפשי מעורער, בין היתר משום שעמד בפני שיגור לחזית בעיראק או אפגניסטן. הוא היה מעוניין להשתחרר מהצבא, ולטענת קרובת משפחתו אף פנה לצבא וביקש להשתחרר - אולם סורב. בצבא עצמו לא יכלו לאשר בשלב זה אם חסן אכן ביקש להשתחרר מהשירות.
עד לאחרונה נראה סיפורו של חסן בן ב-39 כמו סיפור קלאסי על השתלבות בן משפחת מהגרים בחברה האמריקנית. הוא נולד וגדל במדינת וירג'יניה, בן להורים פלסטינים שמוצאם מכפר ליד ירושלים. הוריו היגרו לארה"ב בשנות ה-60, ועד מהרה פתחו וניהלו בהצלחה חנויות מכולת ומסעדות בכמה עיירות. על פי עדויות שפורסמו היום ב"רנוקי טיימס", העיתון המקומי של העיירה רנוקי בווירג'יניה, שם התגוררה המשפחה בשנות ה-80 וה-90, נידאל, שהיה מוכר גם בשם "מייקל", היה נער שקט שהתמקד בלימודיו בבית הספר - זאת בניגוד לאחיו איאד ("אדי") שהעדיף לשחק פוטבול.
בהלה בבסיס, אתמול בפורט-הוד (צילום: AP)
נידאל התגייס לצבא מיד עם סיום לימודיו התיכוניים, בניגוד לרצונם של הוריו. אולם דווקא אז התממש חלומה של כל אם - הצבא שלח אותו ללמוד במכללת וירג'יניה-טק, ולאחר מכן בבית ספר לרפואה בוושינגטון. בסופו של המסלול האקדמי, הוכשר כפסיכיאטר וקצין בריאות נפש, והוצב בבסיס רפואה בבירה האמריקנית - שם שירת שש שנים, בטרם הועבר לפורט הוד.
אולם על פי המידע המתגלה אט-אט, בשנים האחרונות צצו אצל חסן "מחשבות שניות" לגבי שירותו הצבאי, בין היתר לאחר שספג הטרדות מצד חיילים אחרים בשל היותו מוסלמי, שגברו מאוד לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001.
עוד הולך ומתחוור, כי חסן היה טרוד ביותר מהצבתו ההולכת וקרבה בחזית, בעיראק או באפגניסטן - זאת, בין היתר לאחר שטיפל בעשרות חיילים ששבו מהמזרח התיכון כשהם סובלים מתסמונת פוסט-טראומטית. "הוא היה מבועת מהמחשבה על הצבתו הקרבה", אמר בן-דודו, נאדר חסן, ל"ניו יורק טיימס", "אחרי ששמע על בסיס יומי סיפורים של חיילים על הזוועות שלהן היו עדים שם".
גורמים אחרים אף חידדו את הדברים וטענו כי חסן התנגד בגלוי לנוכחות הצבאית האמריקנית בעיראק ובאפגניסטן. בראיון לרשת "פוקס ניוז" טען קולנל טרי לי, שזוהה כאחד מעמיתיו של חסן בבסיס, שהוא נשמע באחרונה אומר כי "לא היינו צריכים לפתוח במלחמה מלכתחילה". הוא ציין כי חסן הבהיר שהוא מודע לחובת הציות לפקודות, אך הביע תקווה שהנשיא אובמה יורה על הסגת הכוחות. "ככל שהתברר שלא כך מתפתחים הדברים", הוסיף, "התסכול שלו הלך וגבר".
"אני מבינה מה הוא הרגיש", אמרה ל"וושינגטון פוסט" דודתו של חסן, נואל. "יש כאלה שיכולים לסבול את זה, ואחרים לא. הוא הקשיב לכל ההקנטות, ורצה לצאת מהצבא - אבל הם לא הסכימו". לטענתה, הצבא לא הסכים לשחררו גם לאחר שהתחייב להחזיר את שכר הלימוד בבית הספר לרפואה, שהצבא מימן עבורו.
עדויות נוספות מצביעות על היותו מאמין מוסלמי אדוק, ומבקר קבוע במרכז הקהילה המוסלמית בסילבר ספרינג, לשם הגיע מדי יום להתפלל במדיו הצבאיים. "אני לא מבין מה נכנס לו לראש", אמר ל"וושינגטון פוסט" האימאם של הקהילה, פייזול חאן. "לא היה שום דבר קיצוני בשאלות שלו. הוא מעולם לא הראה כל תסכול או יצר נקמני".
בתוך כך, ממשיכים להתפרסם פרטים על מה שהתרחש אתמול באותו בסיס ענק ליד העיר אוסטין מיד לאחר הפסקת ארוחת הצהריים.
חסן, כך מתברר, פתח באש משני אקדחים, אחד מהם חצי אוטומטי, בחדר ההמתנה של המרפאה, והפיל סביבו חיילים שהמתינו לתורם להיכנס לרופא - עד שנקלע לחילופי האש עם השוטר. מחקירת האירוע עד כה מסתמנת מסקנה ראשונית, לפיה חסן פעל לגמרי לבדו.
פורט הוד הוא לא רק הבסיס הגדול ביותר של צבא ארה"ב - זהו גם הבסיס ששלח הכי הרבה חיילים לעיראק, וגם זה שאיבד הכי הרבה חיילים: יותר מ-500. חסן אינו החייל הראשון בבסיס שהלחץ הנפשי דוחף אותו למעשים קיצוניים - בשנה זו לבדה התאבדו בבסיס זה עשרה חיילים.
