מחקר: תינוקות בוכים בשפת אימם

מימיהם הראשונים בעולם, נושאים קולות בכיים של תינוקות את חותמה של השפה שבה מדברים הוריהם, כך עולה ממחקר שפורסם בסוף השבוע בכתב העת Current Biology. עוללים צרפתים מייללים בטון עולה, בעוד שבני דורם מגרמניה מייבבים בטון יורד. ממצאים אלה תואמים את ההבדלים בין השפה הצרפתית לשפה הגרמנית, טוענים החוקרים.

מזה זמן רב ידוע למדענים כי לקולותיהם של ההורים השפעה ניכרת על התינוק מגיל אפס ואפילו בהיותו עובר. מחקרי עבר הוכיחו, למשל, כי תינוקות שזה עתה נולדו כבר מעדיפים את קולה של האם על כל קול אחר שהם שומעים. כלומר, הם נחשפו לקול ברחם ולמדו לזהותו. 

עם זאת, עד כה הייתה מקובלת הסברה שבשלבים הראשונים של התפתחותם, תינוקות לא מחקים עדיין את קולות הוריהם אלא מפעילים את מיתרי קולם ללא תבנית ייחודית. דעה זו הסתמכה על הטענה כי לפני גיל שלושה חודשים, אין לתינוקות יכולת להפיק את צלילי ההברות שמפיקים מבוגרים.

אך קבוצה של מדענים מגרמניה, שהקליט וניתחה את קולות בכיים של 60 תינוקות בגיל שלושה עד חמישה ימים, חשפה הבדלים ברורים בין בכי צרפתי לבכי גרמני. 

במחקר השתתפו 30 תינוקות שהוריהם היו דוברי צרפתית ו-30 תינוקות שהוריהם היו דוברי גרמנית. "תינוקות יכולים לחקות את קולה של האם גם ללא המנגנון השולט על מיתרי הקול ומאפשר הפקת הברות", אמרה ד"ר קתלין וורמקה, אנתרופולוגית רפואית מאוניברסיטת וירצבורג שבגרמניה ואחת מעורכות המחקר.

"בזכות שליטה על תיבת התהודה שלהם, התינוקות יכולים לחקות את הוריהם מרגע שהם נולדים", הסבירה וורמקה. "עבור התינוק שזה עתה נולד יש גם יתרון מובהק בחיקוי קול האם, על ידי כך הוא יוצר קרבה בינו לבינה".

יתר על כן, סבורים החוקרים כי ממצאי המחקר תומכים בהשערה ששורשיה של השפה המדוברת נמצאים בצלילים, ולא בהברות או ברעיונות שהיא מייצגת. "השפה והמוסיקה התפתחו בהתחלה ביחד ורק מאוחר יותר התפצלו", אמרה וורמקה, "באותו שלב קדום היוו שתיהן יחדיו את מערכת התקשורת הקדומה מכולן".