יש לי עבודה טובה וגם כסף, אבל אני לבד

תמיד חינכו אותי שאם אשקיע בלימודים, אהיה מאושר. מאז שהייתי ילד, שאפתי לגדולות: לא ידעתי מה אהיה בדיוק, אבל הבטחתי לעצמי שתהיה לי עבודה בה מאמצים את המוח ולא את הגוף. ההשראה הגיעה כנראה מהוריי שלא סיימו תיכון: אבי עבד קשה בזגגות מצאת החמה ועד צאת הנשמה, ואמי היתה עקרת בית. את מה שהיה חסר להם בהשכלה אקדמית הם השלימו בשמחה וחוכמת חיים שהושרשו בחינוך.

כבן הבכור, הרגשתי צורך עז להסב נחת להוריי וכך השקעתי את מרצי בתחום אותו אהבתי ובו הצטיינתי, מחשבים. את שנותיי היפות הקדשתי לטיפול בהוריי ובטיפוח הקריירה. וכך,  כשנפטרו הוריי, מצאתי את עצמי בשנות ה-30 המוקדמות עם תואר ראשון בהצטיינות, עבודה כמהנדס תוכנה בחברה מצליחה וגם ירושה נדיבה שמבטיחה שלא אצטרך לקחת משכנתא.

מצאתי את עצמי גם עם חוסר ניסיון בזוגיות, עם חברים שכולם התחתנו בינתיים - ולבד. את הדברים שחסרים לי עכשיו בחיים לא ניתן לקנות בכסף: הורים, חברים, וזוגיות שאינה תלויה בדבר. 

הייתי כמו נבחרת ישראל בכדורגל: די טוב בידידות

בתור אחד שלא מרבה לצאת, כי די מבאס לצאת לבד, ניסיתי כמה דברים. יצאתי לפגישות עיוורות שכמעט גרמו לי לנקר את עיניי. בגלל שהייתי ביישן, אפשר לומר שהייתי כמו נבחרת ישראל בכדורגל: די טוב בידידות, והתוצאה היתה שחוויתי אהבה נכזבת. סטוצים מעולם לא עשו לי את זה, אני צריך להרגיש משהו כלפי מישהי לפני זה. אולי זאת הסיבה שלא "זרמתי" עם המקומיות גם כשהייתי בתאילנד.

בעצת חבריי, הצטרפתי לפני מספר חודשים לכמה אתרי היכרויות, אבל לצערי גם החוויה הזו התגלתה כמאכזבת. בתור גבר צנוע שלא מתרברב בהישגיו ומתנוסס לגובה 1.70, גיליתי דרך פניות שנותרו ללא מענה שבנות ישראל שהחסירו פעימה מליבי לא מחפשות אותי.

באחרונה עברתי לעיר הגדולה, לחלקה הצפוני ליתר דיוק, לדירת הרווקים האולטימטיבית. אף על פי שמצאתי שקט ושלווה, טרם מצאתי חום ואהבה. האם שינוי המקום יוביל לשינוי המזל? ימים יגידו.

צריך להיות בזוגיות מאושרת כדי ללמד מהי

אני מודה ומתוודה, אני לא מושלם, והתכונה השלילית שבעצם מותירה אותי גלמוד היא החתירה לשלמות. איך אדם שמעולם לא התפשר על כלום וכך דבק במטרות שלו למרות הקשיים הרבים יכול להרשות לעצמו להתפשר כשזה מגיע לבחירה הכי חשובה בחייו? כך יוצא, שבדידותי מוציאה ממני את הסרקזם שבי בתשובה לכל הצעה ושאלה טיפוסית:

"אתה חייב להתפשר" – אין בעיה, אני אתחיל אתכם.

"אתה לבד? מה לא בסדר איתך?" – המון דברים, זהירות, זה מדבק.

"יש לי מישהי מבית טוב להכיר לך" – שתישאר בבית.

"יש לי מישהי עם תואר ראשון להכיר לך" – שתשלח את כל קורות החיים.

"אתה צריך לקבל ברכה מרב, תגיד אמן!" – בשם האב, הבן ורוח הקודש.

בניגוד לטורים אחרים, בהם רווקות ורווקים שלא חוו זוגיות מאושרת משתפים אותנו ממרומי נסיונם העשיר במציאת הזוגיות המיוחלת, אני איני איש בשורות ותוכחות. לעניות דעתי, צריך להיות בזוגיות מאושרת, עם הקשיים ואולי בגללם, כדי ללמד זוגיות מהי.

הדבר היחיד שאוכל להעיד לגביו הוא שכסף לא קונה אושר, ואולי טוב שכך. באופן זה האושר האמיתי נותר נחלת הכלל, ואני אמשיך לרדוף אחריו.

האימייל של ליאור