חדרי מלח טיפוליים: מועילים או עבודה בעיניים?
כמעט בכל עיר בישראל הוקמו חדרי מלח, שלדברי היזמים שמאחוריהם מקלים על מחלות בדרכי הנשימה, מחזקים את מערכת החיסון ומביאים מזור לילדים אסתמטים. אבל המומחים טוענים שמדובר בשטות מוחלטת, שאין לה שום סימוכין מדעיים ושמבוססת על הנחות מופרכות. "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" חושף
זה התחיל בטפטוף: מרפא אלטרנטיבי שעלה לארץ מאוקראינה ייבא לבני מלח וציפה בהן קירות של חדר. התוצר המוגמר נקרא 'חדר מלח,' והטיפול שמקבלים בו נקרא 'ספאלאותרפיה' (ספאלאו – מכרות, תרפיה – טיפול.( השיטה הזאת, יש לציין, אינה המצאה ישראלית, וחדרי מלח קיימים גם באירופה, בעיקר בפולין, באוקראינה וברוסיה. הרעיון שעומד מאחוריהם הוא שחדרים כאלה יכולים להועיל לחולים בדרכי הנשימה, מאחר שכורים שעבדו במכרות המלח באוקראינה לא חלו במחלות נשימה.
בתוך כמה שנים הפכו חדרי המלח לטרנד בארץ, אחרי שאנשי עסקים ויזמים זריזים הריחו את הפוטנציאל הכספי העצום הטמון במיזם. כך שכיום, כפטריות מלוחות אחרי הגשם, אין כמעט עיר בארץ שאין בה חדר מלח.
לפי פרסומי היזמים השונים, הטיפול מתבסס על נשימת המלח. הבעלים של רשת 'דרך המלח,' ברוך בקר, מסביר: "את לבני המלח אני מייבא מאוקראינה ממכרות בעומק של 300 מטר. בחדר מלח יש כ15- טון מלח, שנמצאים בתוך הלבנים שמצפות את הקיר. באמצעות ונטות נשאב האוויר הקיים בחדר, והמטופל מקבל אוויר נקי ורווי מלח. הלחות בחדר דומה לזו המופקת במכרות המלח המקוריים או במערות המלח באירופה."
האוויר בחדר מלח כולל, לפי פרסומי היזמים, "חלקיקי סודיום כלוריד בגודל 0.5 מיקרון ועד 5 מיקרון, המופצים לחלל החדר בריכוזים שונים לפי צרכיו של המטופל. זהו מלח רפואי בדרגת ניקיון גבוהה ביותר הגורם לשחרור נוזלים וליחה מדופן הריאה ועד העומק הדיאסטולי שלה."
למי מיועד הטיפול הזה? לכל מי שסובלים מבעיות במערכת הנשימה: אסתמה, אלרגיה, דלקות ריאה, ברונכיט, סינוסיטיס, שקד שלישי, ליחה מוגברת, פוליפים, נחירות ועוד. נוסף על כך טוענים היזמים כי "חדר המלח מצוין לילדים. רמת המליחות הגבוהה מאפשרת לרסס של נתרן כלוריד לחדור למערכת הנשימה ולנקות אותה, וכך לחזק את המערכת החיסונית שלנו."
"אין יתרון לטיפול בחדרי מלח בילדים חולי אסתמה" (צילום: index open)
מים ומלח לא מתערבבים
לכאורה, יש בזה היגיון. מדובר במחצב טבעי, שידוע ביתרונותיו המחטאים. אבל כפי שמעידים רופאים שונים, חדרי מלח הם גימיק מפוקפק, מופרך ובמקרים מסוימים אפילו מסוכן. "מלח מרוכז הניתן באינהלציה, כלומר נשאף ישירות למערכת הנשימה, משמש לכיוח ולהוצאת ליחה. זה בדוק וידוע לרפואה זמן רב ולחלק מחולי הריאה גם מועיל," אומר פרופ' מוטי קרמר, מנהל המכון למחלות ריאה במרכז הרפואי בילינסון. "אבל הקשר בין זה לבין חדר מלח פשוט לא קיים. אין בכלל דמיון בין שני הדברים."
כמי שהסתקרן מהפרסומים, החליט פרופ' קרמר "להיפתח לרעיון," כדבריו, ולשם כך שלח חולים לחדרי מלח לניסיון: "בדקתי אותם לפני ואחרי 'השהות המרפאת' שלהם בחדרי המלח, ולא מצאתי כל השפעה על תפקוד הריאות ושיפור המחלה שלהם," הוא פוסק.
ד"ר איתן יניב, מנהל המכון למחלות אף וסינוסים במרכז הרפואי בילינסון, מעריך אף הוא את יתרונות הריפוי של המלח בשאיפה ישירה":מי מלח בריכוז פיזיולוגי נחשבים בריאים. נשימה ישירה שלהם לאף, שזקוק ללחות, נחשבת מחטאת ומועילה – אבל מה בין זה לבין חדרי מלח? זוהי שטות מוחלטת, כי מלח בתנאי טמפרטורת החדר אינו מתאדה. לכן מוליכים שולל את המטופלים כשמבטיחים להם 'אוויר מלוח.' למעשה מדובר באוויר זהה לחלוטין לאוויר שבחדר רגיל."
את הטענה שהאוויר בחדרים האלה לח וחם ולכן המלח מגיע למערכת הנשימה של המטופל מפריך ד"ר יניב באמצעות ההדגמה הבאה: "כשמרתיחים מים ומלח, שני היסודות האלה אינם מתערבבים. המלח שוקע בתחתית הכוס, והמים צפים. מדובר בשני אלמנטים טבעיים השומרים על זהותם ואינם מתיידדים." לדבריו, מה שמתרחש בכוס המים, כלומר העובדה שהמלח שוקע, נכון גם לגבי חדרי המלח. מלח אינו יכול להגיע באמצעות אוויר חם או באמצעות לחות למערכת הנשימה של המטופלים.
את אלה שבכל זאת רוצים לנשום מי מלח שולח ד"ר יניב לשפת הים. "המלח הימי נישא באמצעות הגלים, ובשעה שהם מתנפצים אדי המלח מתפזרים בסביבה ומגיעים לשוהים בקרבת מקום. הם נחשפים לנשימת מלח. אני לא יודע איזו תועלת יש בזה, אבל זה לפחות אמין לעומת ההיגיון העקום שעליו מבוססים חדרי המלח השונים."
לד"ר מאיר מי-זהב, רופא ריאות ילדים, מנהל המרפאה לאסתמה במרכז שניידר לרפואת ילדים, פונים מדי יום בבקשה שיחווה את דעתו על החדרים האלה. "אין יום שבו אמא אחת לפחות לא מבקשת ממני שאשקול לשלוח את בנה החולה למקום כזה. אבל כיוון שאין אפילו הוכחה מדעית אחת ליעילות השהות בחדרי מלח, אני נמנע מלהמליץ."
גם כשמנסים לשכנע אותו שמדובר ב"טיפול טבעי," הוא נותר איתן בהימנעותו. "כל תרופה נבדקת לעומק על פני שנים ומאות ואלפי נסיינים, עד שהיא בדוקה ובטוחה ומאושרת לשימוש," הוא אומר. "נעשים עשרות מחקרים מקדימים, המעידים על יעילות ותופעות לוואי, יתרונות וחסרונות, עד שהמחוקק מאשר תרופה. ואילו כאן, בלי שאף אחד בודק אם זה מועיל או מזיק, השימוש נגיש וחופשי, בלי שום בקרה."
פרופ' שמואל קיויתי, מנהל היחידה לאלרגיה, לאסתמה ולאימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי איכילוב, נחרץ עוד יותר: "זה בולשיט," הוא פוסק. "זה אפילו לא תמים כמו שזה נשמע, כי חולים אסתמטים שנחשפים למלח עלולים עקב כך ללקות בהתקף." מעבר לסיכון, הוא אינו מוצא יתרונות כלשהם, לטווח הארוך או הקצר, לטיפול בחדרי מלח בילדים חולי אסתמה. "ידוע לרפואה שאצל 70% מהילדים חולי האסתמה המחלה מראה סימני השתפרות עם הזמן, כך שקל לקשור את ההצלחה ל'טיפול' במלח."
גם פרופ' קיויתי מוטרד מהיעדר מחקרים המצביעים על יעילות הטיפול במלח":אם הטיפול אכן כל כך משפר שורה של מחלות נשימה, מדוע אף אחד אף פעם לא בדק במחקר רציני מול קבוצות ביקורת את אמינות ויעילות המלח הנשאף מבלוקים בקיר"? הוא תוהה.
אז אם המלח אינו מועיל למערכת הנשימה, אולי הוא יעיל למערכת החיסונית שלנו, כפי שמבטיחים המפרסמים? "זה יפה לסיפורי אגדות, אבל רק כאלה שמיועדים לילדים קטנים מאוד," אומר פרופ' שמעון פולק, מנהל המכון לאימונולוגיה קלינית ולאלרגיה במרכז הרפואי רמב"ם ובבית הספר לרפואה של הטכניון. "אין בזה כל בסיס רפואי, כי אפילו אוויר לא נקי אינו פוגע במערכת החיסון, אז באיזה אופן בדיוק אוויר מלוח מחזק אותה?
"זהו גימיק שמקורו בבורות עמוקה. סודיום כלוריד – יודע כל מדען – הוא חומר שאינו נדיף ואינו 'מנקה' אלא אסלות של בתי שימוש. אפילו אם אני מתאמץ לסגל את ההיגיון, הרי שהאפקט של הימצאות בחדר לח עם ריכוז מלח גבוה במקרה הטוב תשפיע על חולי אסתמה לא יותר משתי דקות אחרי שייצאו מאותו חדר פלא."
"יעיל כמו מלח ששוקע במים" (צילום: index open)
היזמים: "הרופאים לא יודעים"
חדרי המלח בישראל פורחים, תוך היעדר פיקוח וביקורת של רשויות הבריאות, כך שאין לדעת את טיבם ואת מספרם. איש לא בדק אם אכן מדובר בלבני מלח, ואם כן – מה מקורן והאם הן מכילות חומרים נוספים חוץ ממלח. אבל דבר אחד ברור לחלוטין: מדובר בעסק משתלם שמגלגל מחזור כספים גבוה ביותר.
ההיצע הטיפולי בחדרי המלח השונים כמעט אינו מאפשר ביקור חד-פעמי אלא בעיקר טיפולי חבילה. "תוכנית טיפול" לילד, הכוללת ארבעה מפגשים בני שעה כל אחד, תעלה להוריו 480 שקל. למבוגר תעלה חבילה הכוללת שישה טיפולים 720 שקל. "יש אפילו מי שמגיעים לעשרות אלפי שקלים בחודש," אומר ברוך בקר, שאליו חזרנו עם טענות הרופאים שמדובר בגימיק שיווקי חסר יעילות במקרה הטוב ומסוכן לחולי אסתמה במקרה הרע.
"רופאים אומרים שאין הוכחות מדעיות רק כי הם לא יודעים במה מדובר. הם חשופים רק לחומר ולמידע שמגיע אליהם דרך חברות התרופות. חוץ מסטרואידים וממשאפים אין לרפואה מה להציע לחולים במחלות נשימה," טוען בקר. "גם לי בהתחלה רופאים אמרו שזה בולשיט, אבל אחרי שהם ראו תוצאות הם התפכחו, והיום הם אומרים לי: 'תודה שאתם קיימים."'
בקר, שהוא לדבריו אח מוסמך, ייבא לארץ בשנת 2000 את חדר המלח הראשון, ומאז הוא התפתח ושיגשג לרשת שלה 14 סניפים בפריסה ארצית. את הנהירה ההמונית לחדרי המלח הוא רואה כחלק מחזרת המטופלים מהרפואה הקונבנציונלית. "היום אנשים מבינים שהאינטרסים של הרופאים הם לא תכלס
רפואיים, כי כשילד יוצא מאסתמה אצלנו, זה מערער את הביטחון של הרופא שנתן לו רק סטרואידים. אנחנו מקום שמציע ריפוי טבעי, שצריך רק להתאים אותו לצורכי הגוף של כל אחד. אנשים חיים במתח ומחפשים כדור פלא שיעבוד בשיטת הזבנג וגמרנו. הרופא הפך להיות איש תרופות שמקדיש לכל אחד שבע שניות על יד הדלת, ולכן מחפשים אותנו."
לחיזוק קביעתו שמדובר בטיפול מבוסס ומובהק הפנה אותנו בקר לד"ר מאיר קרופסקי, רופא ריאות במרכז הרפואי איכילוב. אלא שד"ר קרופסקי לא ממש ממליץ על השיטה. "בקר אכן פנה אליי בבקשה שנעשה עבודה משותפת, אבל אמרתי לו שאשמח לעזור לו רק אם יראה לי הוכחות מוצקות ומבוססות, ולא חוות דעת מפי שמועה," הוא אומר. "אני רוצה לקרוא על קבוצות מחקר שנבדקו לפני ואחרי השהות בחדרי המלח. אני רוצה הוכחה מדעית חד-משמעית שתפקודי הריאות של החולים השתפרו. כשכל זה יתקיים, אשמח להביע את דעתי, אבל עד שזה יקרה, אני מסתייג ולא מפנה חולים לחדרי המלח".
מה שכן, זה מרגיע
אז גם אם אין לחדרי המלח יתרונות רפואיים, אולי עצם השהות בו עושה את העבודה? או כפי שמצהירים המפרסמים: "החדר מעניק שלווה. במשך כשעה מנותק המטופל מהעולם החיצוני, על כל המולתו ולחציו. כל התנאים העומדים לרשותו
בחדר המלח מאפשרים לו מרגוע של כל החושים. הוא נושם אוויר טהור, מאזין בשלווה למוזיקה מרגיעה וחרישית, משתרע על כורסאות נוחות ורכות ומצוי בתנאי תאורה מעומעמת. שלווה כזו מאפשרת למטופלים לצאת מחדר המלח מלאי כוחות נפש מחודשים ולחזור להתמודדות עם היומיום כשהם מלאי אנרגיה ומרץ."
ד"ר יניב מסכים עם כל מילה. "את הפרסום הזה אני קונה בשתי ידיים. תשכיבי כל אחד למשך שעה במקום רגוע ושקט, עם או בלי גרם אחד של מלח או סוכר בקיר, והוא ייצא רענן ומלא כוחות. זה עובד עניינית וגם כאפקט פלסבו. אבל ריפוי – ממש, אבל ממש – חדר המלח לא נותן."
תגובת משרד הבריאות: "אין עדות ליעילות חדרי המלח. בהפעלתם אין עבירה על החוק. מדובר בטיפול שלא הוכח. משרד הבריאות אינו מבצע ביקורות ומעקבים בחדרים אלה, משום שאינם נכללים בהגדרתם כטיפולים רפואיים."
לפנייה לכתב/ת 
